הולך ופוחת הדרור

כאב לראות את דרור קשטן שלשום בסיום משחק ההפסד 1:0 לרמה"ש. המאמן המעוטר ביותר בישראל, עם קריירה שכללה שש אליפויות עם ארבע קבוצות שונות ועוד שישה גביעי מדינה, יצא ממתחם חדרי ההלבשה במגרש, ורגע אחרי שירד עם בני יהודה למקום האחרון היה ברור שנגמר לו הסוס.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

במשך קרוב ל־20 דקות עמד קשטן לבדו מחוץ לחדר ההלבשה, רגל אחת על מעקה ברזל, יד אחת מחזיקה את הסנטר, תומכת בראש כדי שלא יישמט. למחזיק המפתחות עם החמסה, שתמיד מונח בכיס, לא היה כל זכר בשלב הזה.

קשטן (חגג 69 לפני חודשיים) כבר ראה אינספור תסריטים בכדורגל, אבל שום דבר לא הכין אותו למטר הקללות ולמפגן היריקות המכוער שליוו אותו כל הדרך מרמה"ש עד להגעת אוטובוס הקבוצה למתחם האימונים שבשכונת התקווה. אנשי המועדון גוננו עליו, אבל את הקללות הקשות שמעו גם נכדיו שהיו בקרבת מקום.

למרות כל הניסיון שקשטן סוחב במזוודה, העונה הנוכחית שלו עם הכתומים הגיעה לנקודת שבר, כזו שלא הותירה לו ברירה אלא לזרוק (באופן נדיר, יש לומר) את המגבת הלבנה ולהרים ידיים.

"המועדון יקר לי מפז"

"הגעתי לכאן הבוקר כדי להודיע שהחלטתי להתפטר ולעזוב את הקבוצה", אמר המאמן לשחקניו באסיפה אתמול. "המועדון הזה יקר לי מפז", המשיך קשטן בטון נמוך וחלש, "ואני מקווה שאתם, עם המאמן הבא שיבוא אחריי, תצליחו להחזיר את הקבוצה למקום הראוי לה. זאת תהיה השמחה הכי גדולה שלי", סיכם המאמן במשפט שריגש את השחקנים.

רגע לאחר שקשטן נפרד, נכנס לחדר היו"ר והבעלים משה דמאיו ופנה לשחקנים: "קשטן ביקש ללכת כבר בשבוע שעבר, אבל סירבתי. הפעם הסכמתי לקבל את בקשתו. אני מקווה שתתעשתו ותחזירו את הקבוצה למסלול הנכון".

בבני יהודה הצליחו להחביא את העובדה שכבר בשבוע שעבר, לאחר ההפסד 3:2 לעכו, ביקש קשטן להחזיר את המפתחות לדמאיו, אבל האחרון החזיר לו מייד את הצרור לכיס ולא היה מוכן לשמוע. בין היו"ר לקשטן שוררת מערכת יחסים מצוינת, שחיברה גם בין חברי המשפחה המורחבת של השניים. אבל למרות החברות, אחרי הירידה למקום האחרון דמאיו הבין שנחצה הקו האדום והשינוי חייב לקרות, לפני שחלון ההעברות בינואר יהפוך לבלתי רלוונטי עבור הכתומים.

"אין לנו שחקן באנקר"

למרות ניצחון בודד, שתי תוצאות תיקו ולא פחות משמונה הפסדים ב־11 מחזורים, לא נמצא שחקן שיבקר את דרכו של המאמן, למעט ביקורת נקודתית אחת - בחירת זרים לקויה. אמיליו פוסקו הארגנטינאי אנמי, השוער דלה איינוגבה סובל מבעיות ראייה וירד בכושרו, ויורו לאמין, שהגיע כמחליף לפדרו גלבאן, התגלה כפלופ ולא רואה דשא.

החלוץ ההונגרי אדם הרפקה שותף בעשרה משחקים, אבל כבש שער אחד בודד. כמו כן, הקשר הליטאי קוסטה איבסקביצ'יוס מושבת לפחות לעוד שלושה חודשים, אחרי שאיתי שכטר כמעט גמר לו את הקריירה.

אז הזרים נפילה, אבל גם הדור הצעיר עושה במכנסיים מחזור אחר מחזור. מי לא קיבל את ההזדמנות אצל קשטן? למי לא ניתנו כל הכלים לקחת את הקבוצה על הגב? החל באמיר עגייב, שסומן כמי שיוביל את המועדון בשנים הקרובות, דרך עוז ראלי, שעקבותיו אבדו ברגע שעיסקת העברתו למכבי ת"א נכשלה, ועד נס זמיר ואור ברוך בהתקפה וגל כהן ואיציק עזוז בהגנה. כולם היו אמורים להפוך ל"תינוקות החדשים של קשטן", אבל בסופו של דבר הילדים אכלו בוסר והשיניים של אבא הלכו פייפן.

בור נוסף שאיתו לא הצליח קשטן להתמודד הוא עזיבתו של פדרו גלבאן, שהגיע כמעט למעמד של אליל בבני יהודה. החור שהשאיר הארגנטינאי הוציא את כל המיץ מהקלישאה שלפיה "לכל אחד יש מחליף".

"היום אין לנו שחקן שיהיה באנקר, שיהיה כמו פדרו, שתזרוק אליו את הכדור והוא יידע להפוך חצי הזדמנות לגול, או אולי יעשה משהו מכדור חופשי. העזיבה של גלבאן הופכת לסיפור של המועדון", הודה גורם בבני יהודה.

הבעיות הקשות שיש למשפחת דמאיו עם הקהל והמחאה שאירגנו חברי "אריות יהודה" ביציעים בבלומפילד הובילו ללחץ גדול על הדשא. בני יהודה, שנחשבה למועדון משפחתי, דבר שהתגאו בו לאורך השנים באזור בית דני, קרסה לחלוטין, ואיתה רוח המועדון.

המאמן שיבוא אחרי קשטן ייכנס לתקופת משחקים קשים במיוחד, כאלה שעלולים להפיל לקרשים כל אחד, גם מי שלא מחזיק בשנות הניסיון והרקורד של קשטן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו