אריק,
הימים האחרונים הם ימים עצובים. רבים מצטערים על האובדן הגדול של אמן ענק, אבל עבורי הצער הגדול הוא על חבר. עליך. יש לי הרבה דברים שהייתי רוצה לומר לך עכשיו ואני כבר לא יכול. כמו על העזרה שלא יכולתי לתת לך.
עכשיו הייתי מוכן לתת לך הכל. רק תבקש. רק שלשום דיברנו בטלפון, והיום אני כבר מתגעגע להומור שלך ולשמחת החיים. השיחות בינינו יחסרו לי מאוד. כבר עכשיו אתה חסר לי, ואני לא מאמין שזה לא יקרה יותר. נשאר לי רק לדמיין מה היית אילו ואם.
אבל אני עייף היום ויש לך ילדים שצריך לחזק אותם, ואישה שצריכים לשמור עליה. כחבר, אני מבטיח שאנסה לעזור בכל מאודי. ברוך השם, היום ראיתי עד כמה אתה מוקף באנשים שכל כך רוצים לעזור.
ואני, שכולם אומרים שאני החבר הטוב שלך, מרגיש פתאום כמו בורג אחד קטן בתוך העם הזה. המערכת הזו. ובכל זאת אני גאה ולו במעט להמשיך איזה סוג של מורשת, או שאולי מורשת היא מילה גבוהה מדי, אריק. אתה יודע למה אני מתכוון, כי תמיד ידעת. אני מדבר על התכונה הזו שהיתה בך ביחסך לבני אדם.
לימדת אותי הרבה. לימדת אותי לסלוח. "לישון טוב לפני שאתה נותן הערכה למישהו. לחכות רגע עם ההערה", אמרת לי. תמיד להטיל בה ספק, גם אם אתה בטוח שזו ההערה הנכונה. "ואז תהיה יותר מובן. תעשה פחות נזקים", אמרת. והאמת, צדקת. ביסודנו אנחנו אנשים טובים ואנחנו רק צריכים ללמוד לראות את הטוב.
* * *
אני מנסה לעמוד בזה. לקחת את זה לתשומת ליבי. זוכר את אותה פעם שבה ביקשת ממני להקשיב לשיר שלך, שזה עתה הקלטת, ושאלת לדעתי. מייד רציתי לתת הערות. אתה אמרת לי, בדרכך שלך, "כבר אחרי ההשמעה הראשונה? אולי כדאי שתשמע את זה עוד פעם?" ואתה יודע מה, אריק? אתה צדקת.
אריק, היית של כולנו. תמיד דיברת על החיים במושגים של תיאטרון ושל ספורט. אמרתי לך פעם שבמחזה קלאסי יש ארבע מערכות. ויש תמונות בכל מערכה. ואנחנו סיכמנו שאתה במערכה השלישית. אתמול בלילה הבנתי שאתה כבר במערכה הרביעית. לא רק שהיית במערכה הרביעית - אלא שהמסך ירד. וזה מוזר מאוד. כואב מאוד. כל כך מצער אותי לחשוב איך במושגים כאלה זה מפרק אותי. הכל די קשה. ודווקא עכשיו כשאני צריך אותך, אתה לא פה. לידי.
אני לא מוצא שום נחמה. ואיפה אתה? אתה הכי היית יודע איך לעזור לי ומה לומר לי כדי לסלק את הכאב הזה. עכשיו, בחיים האלה, המובילים למסלולים מוזרים, אין מה להגיד יותר.
אתה יודע, אריק, אני כולי קרוע. לא ישנתי כל הלילה וכל היום. אין לי ספק שלך היו כל התשובות לכל המכאובים שתוקפים אותי עכשיו. ואתה כבר לא פה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו