מתוך ערוץ היוטיוב של שלמה גרוניך
אם צילום אחד שווה אלף מילים אז מי יודע כמה שווה סרטון עתיק, צילום וסאונד. הנה אחד כזה שעלה לאחרונה לרשת והחזיר אותי בבת אחת 40 שנה לאחור. הלוקיישן: אי שם במדבר סיני. המשתתפים: שלמה גרוניך בפסנתר ובשירה, מתי כספי בגיטרה ובשירה, וקבוצה קטנה של חיילים מאובקים, עייפים ועצובים, מנסים לשאוב עידוד מההופעה המאולתרת. השירים: "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "ציור", וגם "Something" ו"Rocky Raccoon" של הביטלס. התאריך: השבוע הראשון למלחמת יום כיפור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אני חוזר שוב ושוב אל הצילום הזה, שלא ידוע מי צילם אותו והוא מפתיע באיכותו היחסית, ומצטמרר. הניגוד בין המוסיקה מעוררת ההשראה לסצנה ההזויה בלב המדבר ולחיילים המותשים שמי יודע אם שרדו את המלחמה... והשיר החדש שגרוניך כתב ושר אז ולא הקליט מעולם, "שיר לאדמה" שמייחל לקצת שלווה ושלום, והידיעה המרה שאחיו הצעיר של שלמה, איש חיל האוויר ירון גרוניך ז"ל, נפל ימים אחדים אחרי ההופעה הזו.
ויומיים אחרי שגרוניך העלה את הסרטונים ליו־טיוב, התגלה לפתע תיעוד נדיר נוסף, גם הוא מצולם בצבע (בניגוד למה שראינו אז בטלוויזיה הישראלית). יעקב גרוס, חוקר ומתעד קולנוע ישראלי, שיחזר קטעים משלושה סרטים שצולמו בישראל לפני מלחמת יום כיפור בהפקת מרסל וואנג, ישראלי שיצר סרטי תדמית ישראליים לצורך הפצתם בגרמניה. בין שאר האמנים המופיעים בסרטים - אסתר עופרים, להקות צבאיות, מישה סגל ורותי נבון, להקת כוורת וכמובן - מתי כספי ושלמה גרוניך. בסך הכל חודשים אחדים לפני המלחמה, והשניים, שאך זה הוציאו את אלבומם "מאחורי הצלילים" (שהוקלט בהופעה בסוף 1972) ממשיכים להופיע יחד במופע הכי מפתיע של התקופה, וגם מציעים לצוות הצילום הגרמני קטעים שלא יצאו מעולם: אלתור ג'אזי חופשי משעשע בן יותר מעשר דקות, גירסה מפתיעה בגרמנית לשיר "רוזה מרציפן", וגם אותם שני השירים של הביטלס שהיו כנראה חלק מהרפרטואר הקבוע של אותם ימים.
ההופעה במלחמה סימנה את סוף הגלגול הראשון של המפגש כספי־גרוניך "מאחורי הצלילים". מאז השניים מנהלים קריירות מפוארות וממשיכים להיות פעילים מאוד. הם שיתפו פעולה מדי פעם (למשל כשכספי הפיק לגרוניך את האלבום "צמר גפן מתוק") והם אף נוהגים להופיע יחד תחת הכותרת "מאחורי הצלילים". אבל דבר לא יכול להשתוות לראשוניות של המפגש הראשוני, לאש היצירתית שנדלקה בין שני מוסיקאים שאף פעם לפני כן לא עשו את זה עם מישהו אחר. לא לפני כן או אחר כך. קרה שם נס אמנותי, וגם ארבעים שנה אחרי, ההופעות האלה מדהימות לא רק בגלל ההקשר ההיסטורי, אלא בגלל שהמוסיקה של השניים והצורה שבה הם מופיעים כל כך חופשית ומשוחררת ולא דומה לשום דבר.
רגעים משותפים בדרך
בשנות השבעים היו המון מהפכות במוסיקה הישראלית. אני חוזר ונזכר בהן כמחליפו של דורון נשר בתוכנית בגל"צ (שבת, 14:00-12:00), שם אני מתרכז רק בסבנטיז, ונדהם לגלות כמה עשירה ומקורית ומגוונת היתה התקופה. כספי וגרוניך הם מהדמויות הבולטות, יחד ולחוד. ב־1975, אחרי אלבום סולו ראשון, מפגש עם כספי ב"מאחורי הצלילים" והשתתפות בשלישיית "קצת אחרת" עם שם טוב לוי ושלמה יידוב נסע גרוניך לחו"ל עד 1980. גם כשחזר ארצה המשיך להיות אמן מפתיע, לא פשוט ולא מסחרי, ודווקא בשנים האחרונות הוא זוכה להרבה יותר הכרה ותשומת לב. כספי, שתמיד שילב ניסיוניות וחדשנות ביכולת ליצור "פופ" היה בשנות השבעים המוסיקאי הישראלי הכי פורה ומגוון, ובאמתחתו מאות (!) שירים שהיה קשור ליצירתם כמלחין, כמעבד או כמבצע.
ב־1970 הלחין מתי כספי (יליד נובמבר 1949) מילים של דן אלמגור למחזה "עיר הגברים", ובהם הלהיט "פנקס הקטן" ששר ששי קשת. שלמה גרוניך (יליד ינואר 1949) היה הפסנתרן בתזמורת המלווה ובתקליט המחזה (שיצא ב־1971). בראשית אותה שנה הגיע לרדיו שיר ראשון של הצמד מתי כספי ושלמה גרוניך: "בעל יקר ואשה מתוקה". השיר הוצג למצעד ונעלם בלי להותיר זכר.
מתי כספי הוציא אלבום עם שלישיית "לא אכפת להם" ושלמה גרוניך הוציא את הסולו הראשון שלו "למה לא סיפרת לי". שניהם עבדו עם אמנים רבים אחרים וחזרו להקליט יחד בספטמבר 1971 את השיר "מה יהיה איתי" שגם הוא לא משך תשומת לב מיוחדת. קצת יותר גדולה היתה תשומת הלב של התקליטון מראשית 1972 ובו שני שירים: "ציור" ו"בן גוריון".
באפריל 1972 הופיע כספי בפסטיבל הזמר בלחן שלו למילים של גרוניך, שגם היה אחראי לעיבוד התזמורתי בשיר "אחרי שנסעת" (ואותך), ובהמשך השנה השניים שיתפו פעולה באלבומה של חוה אלברשטיין "אישה באבטיח" משירי נורית זרחי.
ביולי 1972 הוצג למצעד גל"צ שיר משותף של כספי וגרוניך, "אלוהים מרחם", למילים של יהודה עמיחי. השיר הוקלט בהופעה במועדון צוותא בתל אביב, ואחרי חודשים אחדים יצא תקליט ההופעה "מאחורי הצלילים". התקליט כלל שירים חדשים שנוצרו לכבוד המופע המשותף: "אבי" (יהודה עמיחי), "רוצה שנית" (משה שכביץ), "ציור", "בן גוריון", "מאחורי הגדר הלבנה", וגם שירים מדרכם הסולנית, ובהם "אל נא תלך" של גרוניך, ו"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" של כספי. רק שניהם על הבמה, גיטרה ופסנתר, ועולם שלם ועשיר של צלילים, של כאב ויופי ועצב ושמחה. קלאסיקה ישראלית. אחר כך היו הופעות משותפות עם סוזאן ופראן (שגם הקליטו שיר גנוז של כספי וגרוניך, "סוסי הפרשים" שמו, למילים של אמיר גלבוע) ועם שלומית אהרון. אחר כך באה המלחמה.
yoavk@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו