אנחנו רגילים לראות אותם בכלובים, במשאיות, בפינות חי - או על הצלחת. אבל טרנד חדש שכובש את המדינה מבטיח לתרנגולות ולתרנגולים חיים אחרים, כחיות מחמד לכל דבר. הציבור הישראלי כבר לא מחזיק בבית רק כלבים או חתולים; גידול תרנגולות הופך נפוץ יותר ויותר.
לעיתים קרובות מדובר בניצולים ובניצולות ממשקים חקלאיים, שבביתם החדש דרכו לראשונה על הקרקע, ראו עשב או זכו בליטוף. האימוץ אינו ייחודי רק לפעילים למען בעלי חיים, ותרנגולות מתגוררות כחיות מחמד גם עם צעירים שחיים בדירה בעיר או עם הורים מאמצים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לחבב ציפור גדולה עם כרבולת ואפילו לתת לה שם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"אנחנו מתייחסים לתרנגולים כאל מסה חסרת פנים", מסביר עו"ד יוסי וולפסון, רכז תחום חיות במשקים בעמותת תנו לחיות לחיות. "במשקי הגידול עוסקים בבריאות של 'הלהקה' ולא של פרטים, ובסרטים על התעשייה אפשר לראות 'שטיח' חי של תרנגולים או אפרוחים, בלי אפשרות להבחין ביניהם. אבל גם המחקר המדעי וגם המגע הבלתי אמצעי עם תרנגולים ממחישים לנו עד כמה כל תרנגול הוא פרט ייחודי, עם עולם פנימי עשיר, שכלי ורגשי, ועם כישורים חברתיים מפותחים".
"התופעה של גידול תרנגולות כחיות מחמד הולכת וגוברת בשנים האחרונות", מעיד עו"ד וולפסון. "מגיעות אלינו יותר ויותר פניות מאנשים שרוצים לאמץ תרנגולות ומאנשים שמתייעצים בעניינים שנוגעים בגידולן".
גם ד"ר כתריאל אלרום, וטרינר למחלות עופות ומי שעסק בחקר סטרס בתרנגולות בטכניון, מדגיש כי לא מדובר עוד בתופעה שולית ואזוטרית. "עד היום, השליטה בתחום של גידול תרנגולות היתה אצל סמי־חקלאים או אצל מי שעברו לגור באזורים כפריים, והמודעות היתה נמוכה. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מקשת רחבה של האוכלוסייה מתעניינים בגידול תרנגולות בביתם הפרטי. גידול עופות חצר נושק לתרבות הפנאי ולגידול בעלי חיים 'בשביל הנשמה', ואם אפשר כמה ביצים טריות בדרך - מה טוב".
"עולמן הקסום של התרנגולות"
גאיה גולדברג (51) מאמירים, פעילה בעמותת אנונימוס, נלחמה תמיד למען זכויות בעלי חיים, אבל תרנגולות לא היו עבורה הדוגמה המוצלחת ביותר לחבר לחיים - עד שפגשה את סופיה ואמירה. "אני מודה שלא תמיד היתה לי משיכה לציפורים בכלל, ואני יודעת מה עובר על תרנגולות בכלובי בשר ובכלובי סוללה, המשמשים את תעשיית הביצים", מספרת גאיה. "יש להן פחות מגודל של נייר A4 לדרוך עליו במשך שנתיים, קוטמים את המקור שלהן כדי שלא ינקרו אחת את השנייה למוות, התנאים הנוראים גורמים להן נשירת נוצות כפויה ויש להן אור כל הזמן - גם בלילה - כדי שיגדלו יותר ויטילו יותר ביצים".
סופיה ואמירה הגיעו לגאיה במצב רע. אחת מהן לא יכלה להחזיק את עצמה והאחרת צלעה בגלל רככת שנגרמה מהטלה מרובה. גאיה טיפלה בהן באהבה עם הרבה ירקות טריים, דגנים, סידן, ויטמין די ואור שמש, והן הצליחו לחזור לעצמן. "הן חיות מחמד לכל דבר", היא מעידה, "מתוקות, דעתניות, אוהבות קירבה וחום, מתמסרות לליטופים, עצמאיות ויש להן אישיות ורצון משלהן - הן לא פסיביות. הן גם מאוד חברתיות, יש ביניהן קשרים מעניינים, הן אוהבות להיות יחד, ביום הן מנקרות להן יחד ולעת ערב חוזרות ללול לישון".
את הניסיון שלה בגידול תרנגולות משתפת גאיה במדריך לגידול תרנגולות ותרנגולים בחצר ובו מידע כללי, הנחיות לבניית לול ועצות בענייני בריאות ורווחה נפשית, והיא ממליצה בחום לאמץ: "קל לגדל אותן וזה פשוט כיף". יש לה גם כלבה ושתי חתולות: "החתולות אדישות לתרנגולות והכלבה חיה איתן בשלום, אבל יש כלבים שתרנגולות יפעילו אצלם את אינסטינקט הציד - אז צריך לוודא בזהירות שכל הצדדים מסתדרים".
גם בביתה של בר שרון (37), בעלת גן ילדים אנתרופוסופי־טבעוני מקריית טבעון, נפתח גן חיות של ממש עם שתי כלבות, חתולה, ארנבת ולא פחות מ־11 תרנגולות. "תמיד התחברתי לנושא האוכל האורגני, אבל כשחקרתי על תעשיית ביצי החופש וראיתי סרט בנושא, הרגשתי שעבדו עלי בעיניים. זה היה מזעזע. לביצים מותר להיקרא ביצי חופש גם כשהתרנגולות בכלל לא חופשיות, ובמקום בכלובים, התרנגולות צפופות במחסן. הן פשוט עמדו כל היום במקום".
בר נסעה לכפר ערבי באזור מגוריה כדי לראות שם מקרוב חווה של ביצי חופש, וגם שם התנאים היו מזעזעים. "קניתי מהם שתי תרנגולות בשביל ביצי חופש אמיתיות, וגיליתי שתרנגולות היא חיה מופלאה. בעיקר נדהמתי לראות שהן נאמנות ושיש ביניהן קשרי חברות חזקים". דוגמה אחת לנאמנות הזו היא טרגית: אחת התרנגולות של בר נטרפה, והשנייה, למרות שלא נפצעה בכלל, פשוט הפסיקה לאכול ולשתות, עמדה כל היום במקום עם ראש שמוט ובסוף מתה מצער.
"הן סוציאליות מאוד ודואגות זו לזו. הן חייבות כל הזמן לדעת איפה כל אחת נמצאת. חלקן ממש מתריעות כשהן מרגישות בסכנה, כלב זר או נמייה, למשל, ואז כולן נאספות ומייד עולות למקום גבוה, וכשהסכנה חולפת הן מייד מחפשות זו את זו".
לאחר שאיבדה את שתי התרנגולות הראשונות, בר הצילה עוד ועוד תרנגולות מכלובי סוללה. "הן הגיעו אלי ללא נוצות ועם כרבולת שמוטה שאיבדה את האודם שלה. הן בכלל לא ידעו מה לעשות עם עצמן ולנגד עיניי ראיתי את האינסטינקטים חוזרים אליהן. אחרי שגדלו כל היום באור, פתאום הן גילו את החושך והתעורר בהן הדחף לעלות למקום גבוה. עם הזמן גם הנוצות גדלו והכרבולת האדימה וקצת התרוממה. והכי כיף לראות שגם החיות האחרות מסתדרות איתן מדהים. החתולה והארנבת מצטרפות אליהן בבוקר לחלוקת האוכל, והכלבות יודעות שכולן חלק מהמשפחה".
עמית לוי (47) מלוטם ותמיר בורשטיין (41) מרמת גן יודעים בדיוק על מה שרון מדברת. לוי, מפיק סרטים, עורך ובמאי, החל את הרומן עם התרנגולות בחיפוש אחר ביצי חופש אמיתיות, והחליט להביא לחצר הפרטית שלו שבע תרנגולות שהציל מכלוב סוללה שחוסל. "הן הגיעו מבוהלות, ברחו לקצה לול בהיסטריה ברגע שמישהו התקרב, היו ממש בטראומה", הוא מספר. "אנחנו מתייחסים לתרנגולות כאל חיה טיפשה אבל בעצם מדובר בחיה אינטליגנטית מאוד. כשאני מגיע עם האוכל, הן מקרקרות לעברי בהתרגשות, מתלטפות וממש אוכלות לי מהיד".
גם אצל בורשטיין, יזם ואיש עסקים מקהילת "עץ בעיר" לקידום אקולוגיה עירונית, הטריגר היה ביצים טריות. "אני ומשפחתי טבעונים אבל הילדים רצו לאכול ביצים, וחשבתי איך אני יכול לספק להם ביצים איכותיות", מסביר תמיר. "מכאן עלה הרעיון לגדל תרנגולות בעצמי, זה היה הרציונל ומשם זה התפתח".
בלול שבחצר הבית של משפחת בורשטיין מתגוררות כבר שנה שתי תרנגולות, שזכו לשמות קוּ וריטה: "לא היו לנו חיות מחמד לפני כן, כי לא הרגשנו צורך להיות בעלים של חיה אחרת. אבל עם התרנגולות יש לנו מערכת יחסים הדדית - אנחנו נותנים להן והן נותנות לנו. אמנם מאז שהתרנגולות אוכלות את כל שאריות הירקות אין לנו מה לשים בקומפוסט, אבל התרנגולות עצמן מפרות את החצר. הילדים אוהבים להשקיף עליהן, ללטף אותן ולהאכיל אותן וגם החברים שלהם מתלהבים, כמובן. התרנגולות מתמסרות יותר ויותר, ומרגישות ממש בבית. הלול שלהן הוא ממש קאנטרי קלאב - יש בו מקום ללינה, פינת האכלה, מרחב להתרוצץ והמון צעצועים.
"בתור מי שמתעסק באקולוגיה עירונית חשוב לי להדגיש שהכל אפשרי", מוסיף תמיר. "אנחנו חיים יחד במרחב המשותף, והצרכים של כולם נענים".
"הבריאה מול העיניים"
קרין פרלשטיין (27) מתל אביב, מתמחה במשרד עורכי דין, לקחה את גידול התרנגולת האישית שלה צעד אחד קדימה ואפילו פתחה לה עמוד בפייסבוק: "פרוחי- העמוד הרשמי".
פרוחי, בת כחודשיים, היא אחת מניצולות מדגריית נורדיה שבשרון. פרוחי הגיעה עם עוד 23 אפרוחים לאומנה אצל קרין ושותפתה לדירה, שמגדלות גם שני כלבים. מתוך עשרות האפרוחים רק שבעה שרדו; שישה מהם נמסרו לבתים מאמצים, ופרוחי שבתה את ליבן של קרין וחברתה.
"אני מגדלת אותה בעצם מגיל אפס, ולכן היא בכלל לא מפחדת ממני", מתארת קרין. "לא ידעתי כלום על תרנגולות לפני כן, ולמדתי הכל דרכה. למשל שהיא מאוד אינטליגנטית. היא מקרקרת קרקורים שונים. מתברר שלתרנגולות יש יותר מ־30 סוגי קרקורים, ולכל אחד מהם משמעות אחרת, וכשמחשיך היא מייד מחפשת מקום גבוה לישון בו. בגלל שכניצולת תעשיית הבשר היא עברה עיוות גנטי והיא שמנה מדי, היא לא מצליחה לקפוץ גבוה ורק מדלגת לקופסה שסידרתי לה ליד המיטה שלי. חוץ מזה, היא ממש מתעקשת לישון עם הכלב שלי, פשוט נדחקת למיטה שלו".
ואיך מסתדרים עם לשלשלת ציפורים בדירה?
"לנו יש גינה ופרוחי מבלה בה את רוב היום, אבל הן חכמות מאוד, ואני מאמינה שתיאורטית אפשר לחנך אותן לעשות את הצרכים במקום ייעודי, כמו ארגז חול".
את עמוד הפייסבוק הקימה קרין כדי לתעד את חייה של פרוחי, "ולהראות לאנשים שזו יכולה להיות חיית מחמד לכל דבר, למרות שהתרגלנו להשתמש בה לצרכים אחרים". מי שמעוניין לעשות לייק ייהנה משלל תמונות וסרטונים של פרוחי עם כל בני הבית - ההולכים על שתיים ועל ארבע - ממאמרים בנושא גידול תרנגולות ותרנגולים ומהזמנות לאירועים.
עליה חי (40), מטפלת ברפואה סינית, ספורט־תרפיסטית ונטורופתית, מתגוררת בשכונה שקטה בהוד השרון עם בתה מרום (חמש וחצי), כלבה, חתול ודיירות עם כנפיים: בחצר הבית עומד לול גדול לתרנגולות וברווזות שעליה, חובבת עבודות עץ, בנתה במו ידיה.
"בתור ילדה גדלתי בסביבה של בעלי חיים ואני מאוד אוהבת אותם, אבל הדור הצעיר לא מספיק מחובר לטבע", מסבירה עליה את המשיכה לבעלי הכנף. "שלוש הבנות הגדולות שלי יעדיפו לישון בבית מלון מאשר באוהל בחוץ, והחלטתי שעם הקטנה אני לא עושה אותה טעות". הלול של עליה החל משתי תרנגולות שקיבלה במתנה ומתרנגול שהגיע בהמשך, והפך לאימפריה קטנה כשהללו התרבו. "זו הרבה עבודה, אני השמרטפית של כל הלול, דואגת לנקות, לחסן, להאכיל, לטפל - אבל זה שווה את זה".
בעיקר חשובה, מדגישה עליה, החוויה שזוכים לה הילדים שמגדלים חיות. "יש ילדים שפוחדים מכלבים, מחתולים, מתרנגולות ומכל בעל חיים, וכשזה חי איתך אתה לומד על המנטליות ועל החיים שלהם, על כך שלכל אחד מהם יש אישיות משלו והתנהלות משלו. אחת התרנגולות, למשל, אימהית מאוד. היא דגרה אפילו על הביצים של הברווזות - לא היה אכפת לה על מי לדגור, העיקר להיות אמא. מרום בעצמה זכתה לכמה רגעים נדירים: אספנו מהחצר ביצים שהטילה תרנגולת ש'התפלחה' מהלול כדי שלא ייטרפו על ידי החתולים, ואחת מהן החלה לבקוע לה בידיים. היא ממש ראתה את הבריאה מתרחשת מול העיניים".
עליה לא מטיפה לצמחונות או לטבעונות, אלא לחמלה ולמוסר: "אני שואלת איפה המצפון וההגינות בכל התעשייה הזו של גידול עופות לביצים ולבשר. פעם גידלו תרנגולות ותרנגולים בחצר, מדי כמה זמן 'הקריבו' זכר אחד בשביל בשר, אבל עד היום האחרון שלו היו לו חיים טובים של חופש, הוא טעם את טעם החירות ולא היה בדיכאון - דיכאון שגם חוזר אלינו בסוף באיכות בשר. שלא לדבר על התזונה הלקויה של התרנגולות בלולים, שמתבטא אח"כ באוכל שלנו. המקררים בסופרים מלאים בבעלי חיים מתים בכמויות מוגזמות ואחר כך זורקים הכל. זה פשוט לא הוגן".
מתברר כי טרנד גידול התרנגולות הגיע גם לסלבריטאי ארצנו. הסאטיריקן, השחקן ושדרן הרדיו שי גולדשטיין, חצי מהצמד שי ודרור, לגמרי בעד. את הרומן עם התרנגולות החל גולדשטיין במהלך טיול קרוואנים בהולנד עם המשפחה. "באחד החניונים שעצרנו בהם היתה תרנגולת שהסתובבה חופשי, נכנסה לקרוואן שלנו ובאה שלוש פעמים ביום לבקש אוכל. זה מצא חן בעיניי, וכשחזרתי לארץ אמרתי בתוכנית 'שי ודרור' שאני מחפש תרנגולת. אחת המאזינות הגיעה עם תרנגולת לאולפן וככה הגיעה אלי קוּקה, שנקראת על שם דמות בתוכנית".
קוקה מתגוררת בחצר הבית של משפחת גולדשטיין בכוכב יאיר, עוקבת בעניין דרך החלון אחרי מה שקורה בבית ואפילו נוקשת על הזכוכית כדי לבקש אוכל. "גילינו בזכותה דברים מדהימים על תרנגולות", מספר גולדשטיין. "למשל, כשהיא הגיעה גידרנו עבורה שטח מסביב לעץ דקל קטן כדי שתוכל לישון מתחתיו, אבל בלילה הראשון שלה היא קפצה מעל הגדר ועלתה על עץ גבוה. מאז, בכל ערב עם השקיעה היא הולכת לישון על אותו ענף ומתעוררת איתי מוקדם בבוקר. היא לא מאוד מתלטפת, אבל יש לה מגוון קרקורים שאשתי למדה לזהות - קרקור מיוחד לאוכל, לשתייה, להטלת ביצה. היא גם מסתדרת מצוין עם הכלבה ואפילו רצה להיות לידה בכל פעם שרעש חזק מפחיד אותה, כדי שתגונן עליה".
קוקה גם מביאה תועלת: היא מנקה את החצר מעשבייה ומחרקים, והביצים שלה הן היחידות שבני משפחת גולדשטיין הטבעונים אוכלים. "אבל הביצים הן רק בונוס", מחייך שי. "תרנגולת היא פשוט אחלה חיה לגדל".
smadarb@israelhayom.co.il* * *
טיפים לגידול תרנגולות
"תחום גידול עופות החצר בארץ לוקה בהשוואה למדינות כמו אנגליה וצרפת", מציין ד"ר כתריאל אלרום. "באירופה יש רשתות ענק שמספקות את כל מה שדרוש לגידול תרנגולות חצר: לול ביתי, תערובות אוכל, מערכות מים, ציוד העשרה, תאי הטלה ועוד. בארץ, לרוב המגדלים אין ידע בסיסי מספק בגידול עופות, בהתנהגות, בתזונה ובתחלואה. העופות גדלים לרוב בתת־תנאים, ללא מעקב והשגחה הולמת, בלולי חצר מוזנחים ומלוכלכים, ורוב המגדלים לא מבינים שיש לחסן את העופות, לספק להם מזון מתאים וסביבה מגינה מפני רוח וגשם ולטפל בצרכים הבסיסיים שלהם".
אז למי שנדלקו על הרעיון, הנה כמה טיפים חשובים שצריך להביא בחשבון:
• מגורים: רצוי לגדל תרנגולות על קרקע, בחצר, ובמידת האפשר לתת להן להסתובב בחופשיות על האדמה. בלילה חשוב לסגור אותן כדי להגן עליהן מפני טורפים ומזג אוויר קיצוני. יש לדאוג לניקיון הלול, ולמנוע כניסת בוץ ומים זורמים שלא לשתייה. הקרקע היא מקור לזיהום בגלל לשלשלת העופות, ולכן יש לדאוג לפזר נסורת או קש איכותיים כך שסביבת הלול תהיה נקייה ונוחה. בנוסף, יש להדביר מכרסמים הידועים כמעבירי מחלות בסביבת העופות.
• נוחות: יש לספק לתרנגולות תנאי העשרה סביבתיים למשחק, חול זמין לאמבטיות חול ומקלות לעמידה עליהם.
• מזון: המזון המומלץ הוא תערובת מסחרית מאוזנת שמכילה את הוויטמינים, המינרלים, החלבונים והשומנים שלהם הן זקוקות, ופסולת אורגנית ביתית (שאריות) כתוספת. לחם וזרעים בלבד אינם תזונה מאוזנת. טיפ חשוב: לתרנגולת חשובה גם הדרך שבה היא משיגה את האוכל, וצריך לאפשר לה לנקר באדמה ולחפש בעצמה את המזון. תרנגולת שנמנעת ממנה פעולת חיפוש המזון מנקרת בחברותיה.
• בריאות: יש לקלוט או לרכוש תרנגולות רק ממקורות מהימנים שמחסנים כנדרש על פי המלצות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. בארץ חובה לחסן עופות נגד מחלת הניוקסל, ואם הביצים מיועדות לצריכה חשוב לחסן את העופות גם נגד סלמונלה. נוכחות של זכר בלול תגרור הטלת ביצים פוריות ובקיעת אפרוחים, שגם אותם יש לחסן. אין להכניס עוף חדש ללול לפני שבודדנו אותו למשך שבועיים באזור מרוחק ועקבנו אחריו, ויש לחסנו לפני הכניסה ללול. קיימים חיסונים נוספים, ומומלץ להתייעץ עם וטרינר המטפל בבעלי כנף לגבי קביעת תוכנית חיסונים. חלק מהמחלות עלולות לעבור לבני אדם, ולכן מומלץ לבדוק את התרנגולת פעם בשנה למחלת הכלמידיה.
מחלה נוספת שמסוכנת לאדם היא שפעת העופות האלימה (H5N1). אי אפשר למנוע לגמרי את העברת המחלה לעופות בחצר הבית, אך אפשר לצמצם עד כמה שאפשר את המגע עם בעלי כנף אחרים כגון יונים וציפורי בר, לרשת את הלול ולמנוע יציאת בעלי הכנף לחצר באופן חופשי בעת התראות למחלה.
• ביצים: יש לאסוף ביצים פעמיים ביום. ביצה שמוטלת על הרצפה המזוהמת בלשלשת כמה שעות מחוץ לקירור עשויה להיות מסוכנת לאדם. אין לשטוף ביצים אלא לנגב במטלית לחה, ואת הלכלוך הגס יש להסיר.
• היגיינה: יש לשטוף את הידיים לאחר כל עבודה ומגע עם העופות, הפרשותיהם או ציוד הקשור בהם.
• קהילה: יש להביא בחשבון שתרנגול זכר קורא קריאות שיפריעו את מנוחת השכנים, ולכן יש לשקול בכובד ראש צירופו של זכר לקבוצה.
למידע נוסף: עצות, טיפים לגידול, פורומים וסיפורים מעלי חיוך:
www.tarazod.com/filmsmadchicks.html
טיפים: ד"ר שלומית לוי, www.tukivet.co.il, ד"ר כתריאל אלרום, מומחה לעופות המשק
* * *
קוקוטריוויה
כל התרנגולות דומות? לא בעיניהן! כבר לפני 40 שנה גילו מדענים בגרמניה שתרנגולות מזהות זו את זו בעיקר לפי תווי הפנים. גם לתנוחת גוף, צורת תנועה וקול יש תפקיד בזיהוי.
תרנגולות מסוגלות לדחות סיפוקים. חוקרים מאוניברסיטת בריסטול גילו כי הן מעדיפות להמתין זמן רב יותר לכמות גדולה יותר של מזון מאשר לקבל מזון באופן מיידי.
מחקר נוסף מבריסטול מלמד שתרנגולות חשות אמפתיה. את התגובה אפשר לזהות ברמה הפיזית (כמו בקצב דפיקות הלב) ובהתנהגות (כמו קרקור מוגבר).
כמה סוגי קוקוריקו יש? אנחנו לא יודעים לגמרי, אבל עד היום הצליחו מדענים לפענח את המשמעות של יותר מ־30 קריאות נפרדות.
אפרוחים בני יומם מסוגלים להבין שעצמים מתקיימים גם כשאינם נראים לעין ולבצע פעולות חשבוניות פשוטות של חיבור וחיסור. חוקרים מאיטליה נתנו לקבוצת אפרוחים להתבונן בחפצים שהונחו מאחורי פרגודים, והעבירו אותם מפרגוד אחד לאחר. הם זכרו כמה חפצים הונחו, לחסר את אלו שהוזזו ולהוסיף את אלו שצורפו. היכולת הזו לא קיימת אצל תינוקות.
תרנגולות אינן מונוגמיות, אבל יוצרות קשרי זוגיות מתמשכים. מדענית אוסטרלית אף גילתה שהעדפה של תרנגולת לזכר מסוים מבוססת על זיכרון מדויק של הפעמים שבהן הציע לה או לחברותיה מזון.
"אמא תרנגולת" זה לא מיתוס: הטיפול האימהי מתחיל בדגירה על הביצים במשך 21 ימים. התרנגולת הופכת את הביצים כ־30 פעמים ביום כדי לשמור על חום, לחות ואוורור. האפרוחים נשארים בחסותה בין חודש לחודשיים ומתקשרים איתה באמצעות ציוצים מיוחדים.
יותר מ־231 מיליון אפרוחים המיועדים לתעשיית הבשר שווקו השנה בישראל, ועוד 4 מיליון אפרוחות לתעשיית הביצים. בארץ חיים יותר מ־40 מיליון תרנגולים ותרנגולות - פי 5 מאוכלוסיית בני האדם.
נתונים: "תנו לחיות לחיות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו