טעמתי אותו לפני שנה בערך. "אמידיו פפה, טרביאנו ד'אברוצו 2005". היו לא מעט יינות מרשימים על השולחן בערב ההוא, אבל הלבן הזה לא יצא לי מהראש. צהבהב, כהה עם ריחות של פרחים, אבק, פירות לבנים בשלים ופירות יבשים וגוף עשיר, שמנוני ומלא חיים שחשף באיטיות טעמים מורכבים, עשירים ומרתקים במיוחד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היין הזה, כך סיפרו לי באותה טעימה, נעשה באזור אברוצו שבמרכז איטליה, בעבודת יד, מענבים שגדלו בכרמים אורגניים וביו־
דינמיים, ללא יישון בעץ וללא תוספות של כימיקלים. הוא מתיישן בבקבוקי זכוכית וכשמגיעה ליקב הזמנה, הגברת רוזה פפה יורדת למרתף ומוזגת במו ידיה את היין מבקבוק לבקבוק, כדי להיפטר מהמשקעים שמצטברים בתחתית.
כשקיבלתי את ההודעה על הביקור הצפוי בישראל של הייננית סופיה פפה, בתו של אמידיו, נפלטה לי קריאת התרגשות קטנה. התחלתי לספור את הימים לפגישה שלנו, כמו אחרונת המעריצות של ריהאנה לפני ההופעה ההיא בפארק הירקון. סופיה מדברת איטלקית. עם הידיים ועם המון התלהבות. היא עושה את זה כל כך יפה, עד שגם אם היא היתה מספרת על הצבע שמתייבש על הקירות ביקב, לא היה אפשר להפסיק להקשיב לה.
קיארה, האחיינית שלה, תירגמה לאנגלית כדי שנוכל גם להבין מה היא אומרת. משפחת פפה עושה יין באברוצו משנת 1899. אבל רק לפני כחמישים שנה החליט אמידיו פפה להתחיל לעשות יין כמו שהוא חשב שצריך. בלי תוספות. בלי ריסוסים ובלי מכונות. פפה מכיר באופן אישי כל אחת מהגפנים שהוא מגדל, יודע לזהות מתי הן במצוקה ואיך צריך לטפל בהן. סופיה וקיארה משתדלות לבלות איתו בכרמים כמה שיותר, כדי לספוג ממנו את כל הידע, אחרי הכל, הוא כבר בן 81.
הכרמים נבצרים ידנית בכמה סבבים, ובכל סבב נבחרים רק האשכולות המתאימים. את ענבי הטרביאנו הלבנים דורכים ברגליים באמבטיות עץ מיוחדות. סופיה אומרת שמשקל הגוף מפעיל על הענבים את הלחץ הנכון ומונע שבירה של החרצנים, שמשחררת חומרים לא רצויים.
את ענבי המונטפוליצ'יאנו האדומים מפרידים מהשזרות באמצעות העברת האשכולות, בידיים כמובן, על גבי רשתות מתכת שמסננות רק את הענבים בגודל הנכון. היינות תוססים ללא תוספת שמרים, מתיישנים במכלי בטון שחלקם הפנימי מצופה בזכוכית ולאחר מכן עוברים ליישון בבקבוקים. היינות של אמידיו פפה שמבטאים רק את הפרי, את הקרקע ואת מזג האוויר, ייגרמו לכם לשכוח את כל מה שאתם יודעים על יין. תוכלו להשיג אותם באתר ג'יאקונדה, בטווח המחירים 2,600-200 שקלים.
אמידיו פפה, טרביאנו ד'אברוצו 2009
יין צהבהב עם ריחות מלאי חיים של הדרים, עשן, אדמה וטחב שמזכירים פרדס אחרי הגשם. הוא מתיישב על הלשון כמו שמיכת פוך אוורירית, עם חמיצות טובה מאוד, מרירות קלה וסיומת מתוקה וארוכה.
אמידיו פפה, מונטפוליצ'יאנו ד'אברוצו 2001
ריחות של פרי אדום, פרחים ואדמה משולבים בריחות קפה, טבק ושוקולד שלא מגיעים מחביות כלשהן אלא מתפתחים כתוצאה משמרי הבר השונים. המרקם שלו עשיר והטעימים הרעננים מזכירים פרי שזה עתה נקטף.
אמידיו פפה, מונטפוליצ'יאנו ד'אברוצו 2000
ארבע עשרה שנים אחרי הבציר, היין חד, רענן ומלא חיים, עם עמוד שדרה חומצי מוקף בטעמי פרי רעננים. כרגע, אומרת סופיה, הוא יותר נגיש מאשר אחיו מבציר 2001 אבל בעוד עשרים שנה, היא טוענת, היין הצעיר יותר יתפוס את ההובלה.
אמידיו פפה, מונטפוליצ'יאנו ד'אברוצו 1985
יין בן שלושים עם צבע עשיר, חמיצות נושכת, ריחות של אניס, מנטה וליקריץ וחיוניות מתפרצת שנראה שגם עוד שלושים שנה בבקבוק לא יצליחו לעמעם. חוויה שתישאר איתי לפחות עד לפעם הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו