מה הסכנות בחשיפת ילדים למיניות?

תוצאות מחקר של אוניברסיטת חיפה שפורסם הבוקר מעלות כי כל ילד שני בישראל נפל קורבן להתעללות, לאלימות או להזנחה. עוד עולה כי קיים פער של מאות אחוזים בין היקף התופעה לבין הידע המצוי בידי הגורמים במקצוע. 

נטע שפרן, קרימינולוגית קלינית מנהלת בתחום פגיעות מיניות וטיפול באלימות מעמותת עלם, התארחה באולפן ישראל היום וסיפרה לנו על התרחבות התופעה המדאיגה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"לפי כל המחקרים, התופעה מתרחבת בעשור האחרון מסיבות רבות. חלק קשור לזה שיש יותר מודעות ויותר דיווח עליה", מסבירה שפרן. "בדרך כלל לילדים הנפגעים עצמם קשה לדווח או לפנות לעזרה, הרבה פעמים הגילוי של זה הוא מתוך שינוי בהתנהגות שמוביל אותם לשאול שאלות, או את ההורים לשים לב". 

"יש הבדל גדול בין כמות המדווחים שהרשויות מטפלות בהם, לבין כמות הילדים הנפגעים שידווחו על כך באופן אנונימי. בתחום המיני יש עלייה שקשורה לחשיפה יותר מוגברת לתחום המיניות במדיה. היום, מגיל צעיר ילדים חשופים לתכנים מיניים שאין להם יכולת רגשית להתמודד איתם", מסבירה שפרן את הנתונים ומוסיפה נתון מפתיע - 20% מהתקיפות המיניות, קורות כשקטינים פוגעים בקטינים אחרים. "אנחנו מטפלים בהרבה מקרים כאלה יום יום. ילדים שפוגעים מינית לא פוגעים מתוך מוטיבציה מינית או צרכים מיניים, אלא בדרך כלל זה מאותת על מצוקה של הילדים, או חשיפה למיניות שהם לא יודעים מה לעשות איתה. אין את ההבנה ואת ההתייחסות שיש למבוגרים על מיניות".

פעמים רבות מקרים אינם מדווחים או מטופלים כראוי, משום שהם נופלים לתחום אפור שבו קשה לנפגע או לקרובים אליו לקבוע האם אכן מדובר בתקיפה. "פגיעה מינית היא התנהגות מינית שיש בה פגיעה במישהו אחר. בעיקר כדאי להיות קשובים לילדים וליצור תקשורת פתוחה איתם בכל תחום, שידעו שהם יכולים לספר על דברים טובים ורעים עם הורים ומורים. מבוגרים צריכים לשים לב לשינויים, ולשאול שאלות ולא להתעלם. כמובן צריך להתייעץ, יש הרבה דברים בתחום האפור כי לילדים יש סקרנות, עניין ועיסוק במין", ממליצה שפרן.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו