מחקר שנערך במסגרת תכנית לקידום בריאות לילדים בסיכון, בדק את הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים ומשתנים סוציו-דמוגרפיים, משפחתיים וסימפטומים פסיכוסומטיים, בקרב ילדים בבאר שבע, שנחשפו להתקפת הגראדים בזמן מבצע "עופרת יצוקה". מדיווחי ההורים עולה כי סימפטומים פוסט-טראומתיים נמצאו קשורים להימצאות עצירות, שלשול וכאבי ראש אצל הילדים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
צוות החוקרות מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בראשותן של פרופ' דנית שחר ופרופ' דרורה פרייזר, ערך מחקר לגבי הרגלי התזונה של ילדים בגיל הרך בבאר-שבע, ובמהלכה פרץ מבצע "עופרת יצוקה". במחשבה שיתכן שתקופה מתוחה זו השפיעה על מצבם הנפשי של הילדים, על סביבתם וגם על הרגלי האכילה שלהם, החליטו החוקרות לבחון באופן אפידמיולוגי ו"בזמן אמת" את השכיחות של הפרעת דחק פוסט טראומטית.
במסגרת המחקר רואיינו 160 אימהות לילדים בגלאי הגן, לגבי סימפטומים פוסט-טראומטיים ופסיכוסומטיים בקרב ילדיהן, וכן לגבי תגובתן למצב המלחמה. 8.4% מהאימהות ו- 21% מהילדים נמצאו כסובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים משמעותיים. גורם הסיכון היחיד שנמצא כקשור לאבחון של פוסט טראומה בקרב הילדים היה היותה של האם סובלת מהפרעה זו. בקרב ילדים שקיבלו אבחנה של פוסט טראומה היתה עליה בסימפטומים פסיכוסומטיים הקשורים לפעולת המעיים (עצירות או שלשול) וכאבי ראש.
ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לגיל הרך בסורוקה: "הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים הינם הוריהם, מהם הם שואבים תחושת הגנה וביטחון. לכן, כאשר הילד חווה אירוע טראומטי, התאוששותו הנפשית תלויה בעיקר במצבו הרגשי של הוריו, במיוחד אם גם הם היו חשופים לאירוע. ביטויים שכיחים של ילדים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי כוללים: נסיגה (חזרה להרטבה, מציצת מוצץ ועוד); התגברות של חרדת פרידה מההורים; הימנעות ופחד מדברים שקשורים לאירוע הטראומטי (כגון צפירות וצפצופים שונים)".
לדבריו, "אחד הגורמים המסייעים להתאוששות מאירוע טראומטי הוא חזרה מהירה להתנהלות שגרתית. הדבר מסייע להחזיר את תחושת השליטה שאבדה. אצל רוב הילדים הביטויים נעלמים לאחר מספר ימים או שבועות", אמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו