סנדרה בולוק לוהטת. בולוק, שפרצה בסידרת הסרטים "ספיד" והמשיכה ברצף של קומדיות קלילות, שבהן "איזה מין שוטרת", "ההצעה" ו"שבועיים מראש", וכמה דרמות מוצלחות בסגנון "התרסקות" ו"קרוב להפליא ורועש להחריד", הסתובבה בלוס אנג'לס שנים עם טייטל "הילדה הטובה של השכנים" ותווית של מצחיקונת. עכשיו היא משלימה מהפך חיצוני (ותודה לד"ר פלסטיקה) ונפשי (אחרי שנפטרה מבעל בוגדני ואימצה תינוק כהה עור), והופכת בגיל 49 לאחת הנשים הסקסיות בהוליווד, רווקה מבוקשת ואייקון אופנה שמחוזר על ידי כל המעצבים הגדולים. תמונותיה האופנתיות מהקרנות הבכורה של סרטה החדש "כוח משיכה" משתלטות בשבועות האחרונים על כל מדור רכילות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הסרט, שיצא לאקרנים ברחבי העולם לפני חודש ויוצא השבוע גם בישראל, כבר הספיק להכניס יותר מ־300 מיליון דולר, לגרוף אינספור ביקורות מחמיאות, להתמקם בראש רשימת שוברי הקופות בארה"ב, לייצר באזז בקרב חובבי סרטי החלל ולגרור דיבורים על מועמדות ודאית לאוסקר לפחות באגף האפקטים המיוחדים - שמצליחים ליצור אשליה שבולוק מרחפת בחלל במשך שעה וחצי, לאחר שהחללית שלה ושל ג'ורג' קלוני נפגעת. הסרט גם עורר לא מעט דיונים מדעיים של אסטרונאוטים ומדענים, שטענו שיש בו לא מעט אי דיוקים מדעיים.
כל הורסי השמחות לא מנעו מבולוק לפתוח את פסטיבל ונציה האחרון בהתרגשות ולגנוב לקלוני, שמשחק לצידה, את ההצגה. במסיבת העיתונאים עם השניים נדחקו מרבית השאלות המקצועיות הצידה, לטובת שאלות על טיפוח עצמי ועל הנעלם הגדול: איך רגע לפני גיל 50 היא מתהדרת בגיזרה דקיקה של נערה מתבגרת?
זה היה ההסבר שלה: "אני אוהבת לרקוד. פשוט לרקוד לצלילי מוסיקה קצבית. יש לי רקע של רקדנית, והחלום האמיתי שלי כנערה היה להיות אתלטית, אני מקווה להגשים אותו בחיים הבאים שלי. אני לא אוהבת חדרי כושר, אבל אני יכולה לרקוד שעתיים לצלילי מוסיקת היפ הופ בחדר הריקוד שיש לי בבית. מי היה מאמין שאפשר להתחטב מסתם ריקוד, אה?
"אני גם אוהבת לעשות יוגה. זה משהו שגם עזר לי מאוד בעבודה על הסרט. זה היה סרט פיזי קשה מאוד. חוץ מזה, יש לי ילד קטן ששוקל לא מעט, כך שאני חייבת להיות בכושר כדי להרים אותו. כן, אפשר להגיד שבזכות הבן שלי אני בכושר".
איך הצליחה לתפקד שעות כשהיא כלואה בתוך תיבה קטנה שמדמה חללית? "בקושי רב. זה היה קשה מאוד, ומצד שני זה עזר לי לחוות את תחושת הקלאוסטרופוביה האמיתית שחווים אסטרונאוטים. במסגרת ההכנות הזדמן לי גם לשוחח עם כמה אסטרונאוטים, רציתי לדעת איך עובד כל דבר, ומה הם מסוגלים ולא מסוגלים לעשות בחלל. אפשר לדמיין, אבל אי אפשר לעשות את זה אלא אם באמת היית שם. אז היו לי שיחות ובעיקר אי־מיילים, שעזרו לי לדייק".
למחרת מסיבת העיתונאים נפגשה בולוק עם מספר מצומצם של עיתונאים מרחבי העולם, וזאת היתה ההזדמנות לברר איתה את כל הדברים החשובים באמת על חייה, ובעיקר לקבל הדגמה חיה לחוש ההומור שלה, שהפך אותה לאחת השחקניות הרווחיות בהיסטוריה של הוליווד - עם תג מחיר של 25 לסרט. 25 מיליון דולר, זאת אומרת.
היי, סנדרה. אני יובל מישראל.
"אהה, ישראל! זה מקום שתמיד רציתי להיות בו ולהראות אותו לבן שלי, לואיס".
תיארתי לעצמי, אז הבאתי לך במתנה מודל של תל אביב, שתראי איך זה נראה מהחלל.
"אני חושבת שכשאנחת בתל אביב בטח אוכל לראות את זה מהמטוס. בכל מקרה, תודה רבה".
מזל טוב על הסרט החדש שלך. כל אחד מוצא בו משהו אחר - חלק רואים בו סרט אימה בחלל, ואחרים רואים בו דרמה אנושית.
"אני חושבת שהסרט מדבר על חיים של מישהי שחוטפת שוב ושוב מכות מהמציאות. יש אנשים שחטפו כל כך הרבה מכות במהלך חייהם, שהם שואלים את עצמם למה להם בעצם לקום בבוקר. לרובנו יש את הסיבות; יש תקווה, עבודה, כוח רצון, משפחה. אבל יש גם כאלה שאין להם כלום, שקמים בבוקר ואומרים, 'אני מעדיף למות מאשר לחיות'. ד"ר ריאן, שאני מגלמת, איבדה לא רק את דרכה הביתה, אלא דברים נוספים. בתוך הכאוס שבחלל היא מוצאת את כל התשובות".
יצרתם את התחושה שאתם מרחפים בחלל.
"זה היה קשה מאוד, עם מתקנים ביזאריים, טכנולוגיה, אימונים פיזיים. להיות תלויים עם חוטים או להיות כלוא במשך שעות בתוך תיבה. זה היה כמו להופיע ב'סירק דה סוליי'. היינו צריכים להזיז את הגוף לאט לאט ולדבר רגיל. אחרי תקופה של אימונים וצילומים, התרגלנו לזה".
לפני ארבע שנים זכית באוסקר על הסרט "הזדמנות שנייה". זה שינה לך את החיים?
"לא את החיים האישיים, אבל כן את ההצעות המקצועיות שאני מקבלת. באופן טבעי, יש לי היום הרבה יותר אפשרויות. אגב, חודשיים לפני שזכיתי באוסקר הגיע לחיי בני לואי, כך שמבחינתי, זכיתי בשני אוסקרים, והייתי כל כך עסוקה שלא היה לי יותר מדי זמן להגיד לעצמי, 'אוקיי, זכיתי באוסקר, מה אעשה עכשיו?' אני יודעת שאני תמיד אעשה סרטים מטורפים, שאנשים יראו ויגידו 'למה היא עושה את זה?' אני תמיד אעשה קומדיות. כך שהאוסקר לא באמת שינה הרבה, מעבר לעובדה שהוא מעניק לי הרבה יותר אפשרויות לבחור את הדברים שאני רוצה לעשות".
לואי ראה את הסרט החדש?
"הו, לא. זה יהיה יותר מדי מפחיד עבורו, הוא בן שלוש וחצי. האמת היא שהוא לא יודע מה אני עושה בחיים. מבחינתו אני רק אמא".
ואיך הוא מגיב כשצלמי הפפראצי עוקבים אחרייך ברחוב ומצלמים אותך?
"הוא לא מבין למה זה קורה ומאוד כועס עליהם. הוא מגן עלי. הוא לא מבין שזאת העבודה שלהם".
אם מדברים על ילדים: את אמא חד־הורית, אני אבא חד־הורי.
"באמת?"
באמת. ואת נראית מעולה.
"תודה, גם אתה נראה לוהט".
כן, יש לי חליפה יפה. בכל מקרה, אנחנו עכשיו באיטליה אז חשבתי שאולי, את יודעת, נאכל יחד פיצה.
"אה, אתה מתכוון שברומא ננהג כרומאים? למה לא, אני אוהבת פיצה ואתה באמת בחור לוהט. אז פשוט דבר איתי, אה? אני פנויה לחלוטין. פשוט תתקשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו