בשבוע שעבר התקיימה בלשכת ראש הממשלה בכנסת פגישה יוצאת דופן. במשך כשעה וחצי דן בנימין נתניהו עם ח"כ דב חנין (חד"ש) בחוק המשילות, ובמרכזו הכוונה להעלאת אחוז החסימה מ־2% ל־4%.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
חנין הגיע לפגישה כנציגן של כל סיעות האופוזיציה המתנגדות להעלאת אחוז החסימה, אולם תומכות בכמה מהרפורמות האחרות הכלולות בחוק. חנין סירב לפרט מה אמר ראש הממשלה בפגישה ואם הצליח לשכנע אותו לסגת מהרעיון להעלאת אחוז החסימה, אבל הודה כי הדיון היה מאוד ענייני. "השיחה היתה מאוד רצינית ומשמעותית. נתניהו התייחס לנושא ברצינות והבטיח לבחון את הדברים לעומק. יצאתי מהפגישה בתחושה טובה מאוד", אמר.
בפגישה העלה חנין שורה ארוכה של נימוקים מדוע כל סיעות האופוזיציה מתנגדות להעלאת אחוז החסימה. "העלאה כזו היא איום על עצם קיומה של הדמוקרטיה. רק לפני שבועיים ראינו את ההשתתפות הדלה של הציבור בבחירות המוניציפליות", אומר חנין, "העלאת אחוז החסימה תעודד ישראלים רבים להישאר בבית ולא להצביע משום שיידעו שהחוק יצר חסם מאוד רציני שמקטין מאוד את הסיכוי של המפלגות שבהן הם תומכים להיכנס לכנסת". חנין גם סבור שככל שיעלו את אחוז החסימה, כך יגדל מספר הקולות שיירדו לטמיון, משום שהם יינתנו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה. לדעתו, העלאת אחוז החסימה לא תאפשר פלורליזם בקרב המפלגות החרדיות והערביות והן יהיו חייבות להתמודד בבחירות בגוש אחד.
"צעד הכרחי ליציבות"
לעומת זאת, ח"כ רונן הופמן (יש עתיד), שיזם את החוק עם יו"ר ועדת חוקה ח"כ דודו רותם (הליכוד ביתנו), סבור ש"העלאת אחוז החסימה מ־2% ל־4% היא צעד הכרחי ליציבות שלטונית, משום שכך יימנע המצב שבו רסיסי מפלגות נכנסות לכנסת, דבר שמקשה על ראש הממשלה להרכיב ממשלה יציבה וכך הוא נתון לסחטנות פוליטית".
פרופ' אברהם דיסקין, מומחה למדע המדינה, סבור ש"העלאת אחוז החסימה היא מקח טעות של המפלגות הגדולות, כי הרבה מאוד קולות ילכו לאיבוד והשפעתן של מפלגות בינוניות תהיה גדולה מאוד".
העלאת אחוז החסימה היא מרכיב אחד ברפורמה רחבה, שנועד לשפר את הליכי עבודתה של הממשלה והפיקוח של הכנסת כרשות מפקחת על פעילות הממשלה. הצעת חוק המשילות אושרה בקריאה ראשונה בתום דיון סוער במליאת הכנסת בסוף כנס הקיץ, ומאז מקיימת ועדת החוקה סידרה ארוכה של דיונים בהצעת החוק במסגרת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. בדיונים נטלו חלק לא רק חברי הוועדה, אלא גם מומחים ואנשי אקדמיה, ובהם ד"ר עופר קניג, פרופ' גדעון רהט, פרופ' אסף מידני ואחרים.
אחד הנושאים החשובים שמעסיקים את הוועדה הוא ההצעה לצמצם את מספר שרי הממשלה. כיום אין מגבלה חוקית לגבי מספר השרים, והצעת החוק מציעה להגביל את מספרם ל־19 בלבד, לבטל את תפקידי השרים בלי תיק ולהתיר מינויים של ארבעה סגני שרים בלבד. היוזמה נועדה לא רק לצמצם את הבזבוז הכספי ואת מתן משרות הכבוד לפוליטיקאים בתפקידים שאין בהם צורך ממשי, אלא גם לשפר את יכולת התפקוד של הממשלה.
"צמצום מספר השרים יאפשר לממשלה לתפקד בצורה יותר אפקטיבית. כיום יותר מ־50 אחוזים מהחלטות הממשלה כלל אינם מיושמים, כי יש משרדים פשוט מיותרים ויש שרים בלי תיק שאין להם תחומי עיסוק מוגדרים, דבר שמסרבל ומאריך את הדיונים", אומר הופמן.
רפורמה במספר השרים
גם בנושא אי האמון מוצע לבצע רפורמה משמעותית ולהנהיג אי אמון קונסטרוקטיבי. סיעות האופוזיציה יוכלו להגיש הצעות אי אמון רק פעם בחודש, אבל אם יצליחו לאסוף 61 חתימות, יוכלו להגיש לאלתר הצעת אי אמון. התיקון נועד לבטל את הנוהג הנוכחי שלפיו מפלגות האופוזיציה מגישות הצעות אי אמון בכל שבוע, בידיעה מראש שאין להן כל סיכוי לגייס רוב, ובכך הן מוזילות את המכשיר החשוב הזה. על פי הצעת החוק, אם האופוזיציה תצליח להביא להפלת הממשלה, יידרש המועמד מטעמה להקים ממשלה חדשה בתוך 21 יום. אם הוא ייכשל במשימה, תשוב הממשלה היוצאת לכהן.
הצעות נוספות הנכללות ברפורמה הן ההצעה שלפיה ממשלה שתיכון לאחר הבחירות תידרש להעביר בתוך 100 ימים את תקציב המדינה (55 ימים לדיונים בממשלה ו־45 ימים בכנסת). אם התקציב לא יאושר עד תחילת השנה, תהיה הממשלה רשאית להוציא בשלושת החודשים הראשונים 1 חלקי 12 מהתקציב בפועל. כמו כן מוצע שלא להעניק תקציב ממימון מפלגות לסיעות שהתפלגו בשנתיים הראשונות שאחרי הבחירות (אלא אם כן הפיצול נובע מהעובדה ששתי המפלגות רצו כבלוק טכני מראש, כגון אגודת ישראל ודגל התורה).
יוזמי החוק מקווים להביא לאישורו הסופי במהלך כנס החורף הנוכחי. גורמים פוליטיים מעריכים כי "בסופו של דבר ברור ששיעור העלאת אחוז החסימה ייקבע על ידי קודקודי המפלגות הגדולות בקואליציה - נתניהו, ליברמן ולפיד - וכי צפויים מאבקים קשים ומתישים בכנסת. זה יהיה אחד הקרבות הפוליטיים הקשים שידעה הכנסת בשנים האחרונות".
* * *
עיקרי חוק המשילות
• אחוז החסימה יועלה מ־2% ל־4%
• מספר השרים יוגבל ל־19 בלבד (כולל רה"מ)
• מספר סגני השרים יוגבל לארבעה
• לא יהיו שרים ללא תיק
• הצעות אי אמון בממשלה יועלו פעם בחודש
* * *
פרס בינלאומי לסרט של ערוץ הכנסת
הסרט "משתחווה ומודה" של הבמאית הדס לוי־סצמסקי, שהופק על ידי ערוץ הכנסת, זכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט. הסרט בן 62 הדקות מציג תיעוד בלעדי של תמונות, הקלטות ומכתבים של ח"כים מהכנסת הראשונה. לדברי לוי־סצמסקי, "בשביל הדור הצעיר שמות כגון רמז, סנה וורהפטיג הם שמות של רחובות, ובסרט אנו מספרים על הפוליטיקאים של פעם שהיו צנועים מאוד וחדורי אידיאולוגיה. הסרט מביא את סיפורה של תקופה ומחזיר אותנו למעשה 60 שנה אחורה". בסרט מובאות גם עדויות לסיפור האהבה בין גולדה מאיר לדוד רמז, ששיגרו זה לזה מכתבי אהבה לוהטים, וכן ראיונות עם ילדיהם ועם נכדיהם של נבחרי הציבור בשנים הראשונות לקיום המדינה.
ח"כים נגד הקמפיין להימורי מירוצי סוסים
עשרה ח"כים, נציגי סיעות שונות באופוזיציה, קראו לשרת התרבות והספורט לימור לבנת וליו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט צחי פישביין להפסיק לאלתר את הקמפיין לעידוד הציבור להשתתף בהימורים על מירוצי סוסים. במכתב ששיגרו הח"כים הם ציינו כי "בימים האחרונים הושק קמפיין פרסום נרחב, שמטרתו לעודד את הציבור להשתתף בהימורים על מירוצי סוסים בחו"ל". לדברי המתנגדים לקמפיין, "הפועל היוצא של הקריאה לציבור להשקיע את מיטב כספו בהימורים על מירוצי סוסים הוא עידוד להפר בצורה בוטה את חוק צער בעלי חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו