במלאת 40 שנים למלחמת יום הכיפורים, מפרסם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון במשרד הביטחון, קטעים מעדויותיהם של כמה מאישי המפתח במלחמה. משה דיין, ששימש כשר הביטחון והיה אחד האחראים לניצחון במלחמת ששת הימים, הגיע להעיד בפני חברי ועדת אגרנט לאחר המלחמה – ארבעה חודשים לפני שהתפטר מתפקידו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כמו בעדויות שפורסמו בחודשים האחרונים, גם הפעם התעקשו חברי הוועדה להתמקד באירוע בו הדיפלומטים הרוסים ובני משפחותיהם נמלטו מדמשק, מה שהיה אמור להדליק נורה אדומה אצל גורמי ההערכה והמודיעין.
"בחלקים מסויימים הייתה לי פרשנות יותר לחומרה", אומר דיין, "שהסובייטים תפסו מכוניות זו נראתה לי פעולה ממש בהולה, שצריכה להצביע על כניסה למלחמה. אבל, ההנחה הייתה שסוריה עלולה לעשות פעולה נפרדת, אבל זו לא תהיה מלחמה כוללת".
דיין הסביר: "באופן בסיסי, החל מאפריל, אני חשבתי שהם הולכים לקראת מלחמה בתאריך כזה או אחר. גם עד יום הכיפורים בבוקר לא הייתה לי ודאות שאכן זהו התאריך... זה היה צירוף רב של ידיעות. הרבה מאוד חומר. גם מההכנות בשדה, גם מהלכי הרוח וזה שיש לסאדאת כוונה לחדש את המלחמה. לא היה צריך הרבה לחקור".
בעבר נחשף, כי הליך העברת הידיעות המודיעיניות מהדרג הצבאי לדרג המדיני היה לקוי. במספר מקרים, אמ"ן החליט לשמור את המידע לעצמו ולא לעדכן את הגורמים הרלוונטים. בעדותו מספר שר הביטחון דאז, כי הייתה ידיעה שתהיה מתקפה בתחילת חודש אוקטובר טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אך איש לא העיר ולא עדכן את דיין. "הם חשבו שמדובר בתרגיל", אמר.
בהמשך העדות דיין סיפק זווית שונה על הסיבה מדוע החליטו בסופו של דבר, על אף הידיעות המודיעיניות, שלא להכריז על גיוס כולל של מילואים ערב יום הכיפורים. "באו בטענות אל אלוף פיקוד הצפון שהוא מכניס אותי לפאניקה", הסביר. עוד קודם לכן אמר חבר הוועדה יגאל ידין: "ראש אמ"ן סירב לאפשר לאחד ממפקדי יחידותיו לגייס מילואים מתוך 'זהירות שלא לשגע ולעצבן את המדינה הזו כל שני וחמישי על ידי גיוס'".
שאלת גיוס המילואים עלתה גם בישיבות הבאות שקיימו השניים. יומיים לפני פרוץ המלחמה התקיימה ישיבת ממשלה, כשדיין הצהיר בעדותו כי היה צריך ללחוץ יותר בנוגע למספר חיילי המילואים שגויסו. "הוא (הרמטכ"ל) לא יכול היה לגייס בלי לקבל אישור ממני. אבל אם הוא רצה להתחיל לגייס, מדוע לא פנה והיה מקבל את האישור מיד?". "הוא הרמטכ"ל, לא הנהג שלי", כך ענה דיין לשאלה מדוע לא נתן הוראה לרמטכ"ל לגייס מילואים.
סוגיה מרכזית נוספת שעלתה בשיחה בין חברי הוועדה לדיין, היא היחסים עם ארה"ב בימים שלפני המלחמה, שהשפיעו לדבריהם על החלטות שקיבלו הבכירים הישראלים. "האמריקנים אמרו לנו 'אל תבואו אלינו רק בזמן הקראש (קריסה). תבואו להתייעץ איתנו כשאתם מתחילים בפעולות תגמול".
"הם פחות או יותר בתוך העניין. לא מבחינה פורמלית אלא מבחינה ציבורית", הוסיף, "כשהאמריקנים אמרו שהערבים אינם עובדים לתקוף, אז אני דרשתי למסור את כל האינפורמציה, לשאול אותם ולדבר איתם, להכניס אותם כשותפים כדי שאם תהיה מלחמה, לא רק שלא תהיינה להם טענות אלא התייעצנו איתם כל הזמן ועשינו פחות או יותר מה שאמרו. היינו צריכים להתקשר עם האמריקנים ולהפנות אותם לרוסים ולהכניס אותם לעניין הזה, ואפילו לומר להם שאנו מגייסים גיוס חלקי של המילואים, רק מה שדרוש, כדי שלא יבואו אלינו בטענות שאנו עשינו את הפאניקה בעולם הערבי.