צילום: יהושע יוסף // רחל רות־לוי ובתה הללי. "הדאגה היתה לילדה"

אין תרומה בעולם כמו תרומה של אמא

הללי הקטנה היתה זקוקה לתרומת אונת כבד שתציל את חייה • אמה רחל לא התלבטה לשנייה, ונרתמה להליך שבוצע בביה"ח שניידר

כל הורה רוצה לתת לילדו את הכל ולדאוג לו בצורה הטובה ביותר. במקרה של רחל רות־לוי (30), אמא של הללי (7), המשמעות של לתת הכל היתה לתרום אונת כבד מגופה כדי לטפל בבתה שחולה בתסמונת גנטית נדירה ולמנוע הידרדרות. 

הללי, תלמידת כיתה א' מעמק יזרעאל, נולדה עם מחלה כרונית רב־מערכתית בשם "תסמונת אלג'יל", שהתבטאה אצלה בפגיעה בכבד. כשהיתה בת שנה נכנסה לרשימת הממתינים להשתלת כבד, אבל משום שלא נמצאה לה תרומה ובשל התייצבות במצבה יצאה מהרשימה בגיל 3 ולפני שנה וחצי שוב נכנסה לרשימת הממתינים, לאחר שלמרות טיפול תרופתי אינטנסיבי, החלה הידרדרות במצבה.

כשרחל הבינה שהסיכוי למצוא תרומת אונת כבד לבתה באמצעות תורם אינו גבוה היא החליטה לתרום בעצמה, לפני שהמצב של בתה יידרדר יותר. "לי היה ברור שאני תורמת", הבהירה רחל לאחר שהתברר כי היא ואחותה מתאימות לתרומה. "על עצמי לא פחדתי, הדאגה היתה לילדה, שאצלה הכל יעבור בשלום. נכון שגם אצלי זה ניתוח, פתיחת בטן והרדמה כללית, אך זה מתגמד לעומת מה שהללי עברה". 

לפני שלושה שבועות בוצע הניתוח הגורלי בביה"ח שניידר בפ"ת. "אמרתי לה שהיא מקבלת את הכבד של אמא ושאין יותר טוב מזה", שיחזרה רחל, "אני מאמינה שהידיעה ששתינו נכנסות לחדר ניתוח יחד נתנה לה גם ביטחון". 

כעת הללי נמצאת לקראת השחרור מבית החולים. "היא מאוד מחכה לחזור לבית הספר", הוסיפה האם, "לפעמים עולה השאלה אם לעבור ניתוח כזה בארץ ואני מרגישה שיש פה צוות נהדר שאין מילים לתאר אותו". 

פרופ' איתן מור, מנהל מערך ההשתלות במרכז שניידר לרפואת ילדים, הוסיף כי "בזכות ההשתלה הכבד לא ייפגע, והללי צפויה להחלים החלמה מלאה ולחיות ללא סבל". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...