"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סניגוריו של קצב הגישו בקשה למשפט חוזר
הנשיא לשעבר מנסה את מזלו: טוענים ל"עיוות דין" בהרשעתו בשני מקרי אונס
קצב // קצב

סניגוריו של קצב הגישו בקשה למשפט חוזר

הנשיא לשעבר מנסה את מזלו: טוענים ל"עיוות דין" בהרשעתו בשני מקרי אונס

צבי הראל
, עודכן

עבריין המין והנשיא לשעבר, משה קצב, המרצה שבע שנות מאסר, הגיש אתמול לנשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס בקשה למשפט חוזר בנימוק של עיוות דין. כזכור, בדצמבר 2010 הורשע קצב בשתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט.

את הבקשה למשפט חוזר הגישו סניגוריו החדשים של קצב, עוה"ד יהושע רזניק וציון סהראי, נגד הרשעתו בשתי עבירות האונס בלבד, שהמתלוננת בהן היא מי שהיתה מנהלת לשכתו כאשר שימש שר התיירות. הבקשה מתייחסת בעיקר לאונס הראשון, שלפי קביעת שתי הערכאות המחוזי והעליון, בוצע באפריל 1998 בבית הטקסטיל בת"א מייד לאחר שקצב שב מכנס של יוצאי איראן שנערך בפארק הלאומי בר"ג.

רזניק וסהראי טוענים כי ממצאים אובייקטיביים - שתי שיחות טלפון שיצאו ממכוניתו של קצב אל הטלפון הנייד של המתלוננת בהפרש של כמה דקות - מוכיחים שהם לא שהו יחד. כמו כן, תוקפים הסניגורים את קביעת העליון שהיה ער לספק שמעוררות שתי שיחות הטלפון, כאשר עשה שימוש לא ראוי בביטויים שאינם מקובלים במשפט הפלילי, כגון "לא מן הנמנע", "בהחלט אפשר כי" ו"עוד אפשרי"; וכן את אמירת העליון, שלפיה ייתכן כי האונס היה ביום אחר.

בפגישה עם כתבים לענייני משפט בת"א נשאלו הסניגורים באשר לאונס השני שאירע ביוני 1998 במלון בירושלים. הסניגורים השיבו כי גם במקרה זה ההרשעה אינה מבוססת, וכי עדותה הבלתי מהימנה של המתלוננת במקרה הראשון יש בה כדי להשליך גם על האונס השני שבו הורשע קצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...