היום שאחרי: האם ש"ס תשרוד?

קשה להפריז בעוצמת השפעת פטירתו של הרב עובדיה יוסף, כמו שקשה להפריז בחשיבותו של האיש עצמו. הרב עובדיה היה דמות ייחודית בעלת השפעה מאגית על המוני אנשים. חלק מתושבי ישראל ידעו זאת כל הזמן, ואילו אחרים גילו זאת רק השבוע, כשצפו המומים במראות ההלוויה, שכמוה לא היתה וספק אם אי פעם תהיה. 

אין שאלה עד כמה היתה לדמותו של מרן השפעה על הצלחת המפלגה שהיה, ולמעשה עודנו, מנהיגה הרוחני. שאלה גדולה שכן מתעוררת היא עד כמה דמותו, על אף פטירתו, תצליח להותיר את ש"ס במעמדה הנוכחי, או שמא לכתו מבשרת את קיצה של המפלגה, קיצו של עידן במערכת הפוליטית הישראלית.    

תנועת ש"ס הוקמה על ידי כמה עסקנים ירושלמים, שטענו כי האגף המזרחי באגודת ישראל לא מייצג אותם כראוי. הם פעלו וכאמור הקימו מפלגה ספרדית־מסורתית חדשה, שהתמודדה בהצלחה בבחירות המוניציפאליות לעיריית ירושלים באוקטובר 1983.

בשלב הבא הוחלט לנסות לשחזר את ההצלחה גם בבחירות לכנסת. תחילה, מנהיג אגודת ישראל, הרב שך הליטאי, התנגד למהלך שעמד לפלג את הכוח החרדי בכנסת. רק אחרי שהסתכסך עם ראשי הפלג החסידי באגודה, הסכים להקמת ש"ס. 

למעשה, הוא שימש מנהיגה הרוחני של מועצת חכמי התורה, בנשיאות הרב עובדיה יוסף, ובשלב מסוים אף הורה לתלמידיו להצביע לש"ס. צעד זה הביא, בסופו של דבר, לפרישה מוחלטת של הליטאים מאגודת ישראל ולהקמת מפלגת דגל התורה. 

ממערכת הבחירות ב־1984, אז קיבלה ארבעה מנדטים, הלכה ש"ס והתעצמה, עד שהגיעה  לשיא כוחה במערכת הבחירות של 1999, אז קיבלה 17 מנדטים. מאז הבחירות ב־1996 לא ירדה ש"ס מתחת לנתון דו־ספרתי של מנדטים, כשהיא נישאת על גבו של אחד ויחיד: הרב עובדיה יוסף.

אחרי שהצליח הרב עובדיה, בהישג נדיר, להפוך לדמות ההלכתית המשפיעה ביותר על כלל עדות המזרח בארץ ובחו"ל, הוא תירגם את מעמדו גם למישור הפוליטי. הרב עובדיה השפיע על רבבות שסרו למרותו ושילשלו פעם אחר פעם את הפתק "ש"ס" בקלפי. 

מערכת הבחירות האחרונה שבה לקח חלק פעיל לוותה עבורו במשימה אישית - למנות את בנו, הרב יצחק יוסף, לתפקיד הרב הראשי הספרדי. בזה אחר זה זומנו חברי הגוף הבוחר ברבנות לבית מרן, ואחרי דברי כיבושין וכמה צ'פחות על הלחי, המשימה הושגה. בכירים בש"ס אומרים כי כשהרב ביקש, כל מי שיש לו זיקה למסורת וכבוד ליהדות - ציית מייד. 

אבן בוחן בירושלים

בעוד כמה שנים תתמודד לראשונה ש"ס במערכת בחירות בלי מרן. אולם, יכולת ההישרדות שלה תיבחן כבר במהלך הקדנציה הנוכחית. המפסיד העיקרי כעת הוא יו"ר ש"ס הקודם, אלי ישי. הרב עובדיה היה חומת המגן שלו, אולי היחידה בצמרת ש"ס. שאר חברי מועצת חכמי התורה, הרבנים שמעון בעדני, שלום כהן ומשה מאיה, מצויים בכיסו של דרעי, עמוק.  

דרעי יודע שמועצת חכמי התורה, ללא מרן, לא תספק את הסחורה: צייתנותם רק תפגע בו. כל החלטה תיוחס מייד לו. במפלגה חילונית זה אולי יתרון, אולם במפלגה חרדית צריך ליצור רושם שכל החלטה מתקבלת על ידי "דעת תורה". לכן פועל דרעי כעת להרחיב את המועצה, למנות עוד רבנים, שהמשותף להם הוא צייתנותם הבלתי מסויגת לדרעי עצמו. בין השמות שהוזכרו: הרב בניהו שמואלי, רב מקובל שישמש מעין תחליף לרב כדורי, שלקח גם הוא בשעתו חלק מרכזי בש"ס; ראש ישיבת אור החיים, הרב ראובן אלבז; נציג משפחת אבוחצירא יתמנה גם הוא, ככל הנראה, הבאבא ברוך; וכן ראש ישיבת "כיסא הרחמים", הרב מאיר מזוז. יוזמה למנות נציג אחד של "האופוזיציה" לדרעי, הרב הראשי היוצא שלמה עמאר, נדחתה לפי שעה על הסף. 

קשה להעריך כיצד תתנהל ש"ס עם פתיחת מושב החורף של הכנסת בשבוע הבא. מאז הדחתו, פועל אלי ישי כראות עיניו. המשמעת הסיעתית לא מעניינת אותו. הוא התרכז ופעל בלי הרף להותיר את אנשיו, במישור המוניציפאלי, על כיסאותיהם, למרות ניסיונותיו של דרעי להדיח את רובם. 

כעת נראה שבסיעת ש"ס אין דין ואין דיין. איש הישר בעיניו יעשה. חלפו עברו הימים שש"ס מצביעה כאיש אחד. הדבק המרכזי שהותיר אותם צמודים זה לזה, לעיתים בעל כורחם, יבש השבוע. לתמיד.

אחרי האתגר בכנסת תתמודד ש"ס, ובמיוחד דרעי, עם הבחירות המוניציפאליות, כשאבן הבוחן האמיתית תהיה בירושלים. דרעי שם את כל הביצים בסל של משה ליאון. אם זה יפסיד לניר ברקת, יהיה זה גם ההפסד של דרעי. הפסד גדול. 

הבחירות המוניציפאליות הן עבור דרעי לא רק בחירות לראשות העיר. אם זה היה כך, הוא היה יכול להיות רגוע, הרי ש"ס וברקת שיתפו פעולה בקדנציה שמגיעה כעת לסיומה. אלא שהבחירות לראשות העיר בירושלים הן רק הקדמה להתמודדות האמיתית בעיר מבחינת דרעי - הבחירות לרבנים הראשיים בירושלים. דרעי יצטרך לבחור בין שני מועמדים שלא שפר עליהם מזלם להתמנות לרב הראשי לישראל: אחיו יהודה דרעי, שנאלץ לפרוש לאחר החלטתו של הרב עובדיה, כי המועמד היחיד יהיה בנו; והרב דוד יוסף, בן נוסף של מרן, המשמש היום רב שכונת הר נוף וראש בית המדרש "יחווה דעת". 

בחירתו של ליאון תקדם מאוד את בחירתו של מועמד ש"ס. ברקת, לעומת זאת, יהיה מחויב יותר למנות רב ציוני לתפקיד, במיוחד אחרי שהחרדים החליטו לצאת נגדו בגלוי. אם דרעי יפסיד במערכה הזו, לא צריך דמיון מפותח כדי לדמיין את המלחמה שתתנהל בין אנשי הרב עובדיה לדרעי ואנשיו. 

זהירות, מפולת

מאז פטירתו של הרב עובדיה מרחפת שאלת הפילוג, והאמת שקשה לדמיין את דרעי וישי עובדים שכם אל שכם מתוך אחדות. מצד שני קשה לדמיין את ש"ס מתפצלת, גם אם מרבית חברי הכנסת שלה תומכים בישי, בעוד רצונו של מרן היה כי המפלגה תמשיך להתנהל תחת הנהגת דרעי. עם זאת, ככל שיתקרב מועד הבחירות, ייתכנו שינויים, שיביאו בסופו של דבר לקיצה של ש"ס. כבר עכשיו שוקלים רבים מחבריה את דרכם, ובמקרה שהשבועות הבאים ילמדו על מגמת התרסקות, סביר להניח שחלקם יפרשו מהר מאוד מהחיים הציבוריים או ימצאו בית פוליטי אחר. 

את תופעת המרדנות ברב עובדיה התחיל דווקא מי שמכהן היום כיו"ר המפלגה - דרעי. עם תום שבע שנות הקלון שהושתו עליו בעקבות הרשעתו וישיבתו במאסר, איים דרעי כי אם לא יתמנה ליו"ר ש"ס, יקים מפלגה עצמאית שתנגוס בה. עובדה זו לא הפריעה לו לתקוף בחריפות את הרב חיים אמסלם והרב אמנון יצחק, שלא רק איימו, אלא מימשו והקימו מפלגות עצמאיות, שנגסו בש"ס. דרעי טען שהם פוגעים במרן ובדעת תורה, למרות שממנו שאבו את הרעיון. כאמור, לתהליך הנגיסה הזה עשויים להצטרף גם ח"כים מכהנים בש"ס, ואולי אף בכירים - כולל אלי ישי. כבר רצות השמועות על המפלגה המגה־חברתית הבאה שעומדת לקום ותכלול את משה כחלון ואלי ישי.

אם היה נוהג יותר באיפוק ייתכן שהיה מצליח הרב הראשי לשעבר, שלמה עמאר, להיכנס, לפחות חלקית, לנעליו של הרב עובדיה. אולם פגיעתו מכך שמרן בחר בבנו, ולא נלחם עד הסוף להעביר את החוק שיאפשר את בחירתו שלו לקדנציה נוספת, גרמה לו לאבד את העשתונות - עמאר הריץ למשרת הרב הראשי את הרב בן ציון בוארון. 

כל ניסיונות הפיוס שהגיעו לאחר מכן לא התקבלו. בהלוויה, בעוד רבנים רבים, שלא כיהנו כרבנים ראשיים, נקראו לשאת דברים ולומר דברי הספד, התבקש הרב עמאר, באופן משפיל, להקריא שני פרקי תהילים בלבד. מייד כשסיים, ועוד בטרם החל לומר דברים אחרים, נקרא לרדת מהבמה.  

המכה שחטפה ש"ס תביא להערכות גם מצד יתר המפלגות. אם ש"ס תרד במנדטים, יתנהל מאבק על חלוקת השלל, והמרוויחות הפוטנציאליות הן הליכוד, הבית היהודי ויהדות התורה. הקרב, אם כן, על המשבצת המזרחי־חברתי־מסורתי, נפתח השבוע - והוא כולל דמויות מפתח כמו אלי ישי והרב חיים אמסלם. האחרון, למשל, נפגש כבר לפני כמה שבועות עם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, עבורו הוא יכול להיות רלוונטי מאוד. אמסלם גם לא שולל הצטרפות לליכוד, במקרה שהמגעים עם הבית היהודי יעלו על שרטון. 

לא בטוח שהעניין בכלל על הפרק, אולם הצטרפות של אלי ישי לליכוד היא בהחלט עוד תרחיש אפשרי. בינו לבין בנימין נתניהו יש כימיה אדירה. ראש הממשלה, בניגוד למה שאפשר להגיד ביחס לדרעי, סומך על ישי. 

השניים בקשר הדוק, אף שש"ס היום באופוזיציה, למרות הפגיעה בישיבות וחוק גיוס החרדים, למרות הכעסים של ראשי ש"ס על נתניהו ולמרות הזעם שהטיחו השבוע בניו של הרב עובדיה בנתניהו, במהלך השבעה - כשביקש נתניהו להגיע לנחם, הוא לא תיאם זאת עם דרעי, אלא עם אלי ישי, שאף הגיע איתו יחד. 

כעת נותר לראות לאן העתיד יוביל את ש"ס. האם תדע להתמודד עם המשבר הגדול או שמא תתמוטט ותתרסק. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו