קפאין ואלכוהול משפיעים על הזדקנות תאית, על יציבות הגנום ועל ההסתברות לחלות במחלת הסרטן – כך עולה ממחקר חדש באוניברסיטת תל אביב.
החוקרים פרופ׳ מרטין קופייק, ד״ר גל חגית רומנו, יניב הררי, ד״ר אסף גוטליב וחוקרים נוספים, התבססו במחקרם על עבודתה המהפכנית של כלת פרס נובל לשנת 2004 פרופ' אליזבט בלקברן. פרופ' בלקברן הוכיחה שלחץ נפשי נמצא בהתאמה עם טלומרים קצרים. הטלומרים הם קצוות הכרומוזומים, ותפקידם להגן על הגנום בכל תא ותא. הטלומרים מהווים מעין ״שעון ביולוגי״ של התא, והם מתקצרים ככל שהתא מזדקן. תאים סרטניים מאריכים את הטלומרים של התא באופן פעיל, כך שהם "חיים לנצח" ויכולים להמשיך ולהתחלק עד בלי די.
"ההנחה של כותבי המאמר הייתה שבעקבות הלחץ הנפשי מתרחשים שינויים פיזיולוגיים הגורמים לקיצור הטלמורים, שינויים כדוגמת לחץ חמצוני", מסבירה ד"ר גל חגית רומנו ממעבדתו של פרופ' קופייק. "בהתאם להנחה זו, גידלנו תאי שמרים תחת לחץ חמצוני ובדקנו את השפעתו על אורך הטלומרים. אבל למרבה ההפתעה, אורך הטלומרים לא השתנה. אז החלטנו לגדל את התאים תחת תנאי עקה אחרים. מרבית התנאים שיצרנו לא גרמו לכל שינוי באורך הטלומרים, אבל התוצאה המדהימה היתה שדווקא חומרים שאנו חשופים אליהם בחיי היומיום השפיעו על אורך הטלומרים. למעשה, החומרים שהשפעתם נמצאה כמשמעותית ביותר על אורך הטלומרים היו קפאין ואלכוהול. נמצא כי ריכוז נמוך של קפאין (ריכוז דומה לזה שקיים באספרסו קצר) גרם להתקצרות משמעותית באורך הטלומרים, ואילו ריכוז נמוך של אלכוהול (5%-7%) גרם להפרעה במערכת המבקרת את אורך הטלומרים ולהארכתם בצורה משמעותית".
הודות לתגלית פורצת הדרך של צוות החוקרים, מדענים ברחבי העולם יוכלו מעתה לשלב מניפולציות סביבתיות עם מניפולציות גנטיות על מנת לחקור את הרשת הגנטית האחראית לשמירה על אורך הטלומרים. מאחר שלטלומרים נודעת חשיבות מכרעת בהזדקנות תאית ובהתפתחות הסרטן, לתגלית זו השלכות מחקריות ורפואיות מרחיקות לכת.
"הגילוי שלנו, לפיו גם חומרים פשוטים כמו קפאין ואלכוהול משפיעים על אורך הטלומרים, יכול לאפשר לנו לערוך מניפולציות שונות באורך הטלומרים, ובעתיד גם להציע מזור ורפואה מונעת למחלות שונות כמו מחלת הסרטן", אומר הדוקטורנט יניב הררי.