ביקור ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים

האמת, הרבה פעמים חלפתי ביעף על פני הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, הבטתי בהשתאות על בית הכנסת המיתולוגי "החורבה" וצעדתי בין דוכני המזון המהיר שבו. אבל תמיד תמיד חלפתי על פניו בהיסח דעת, בדרך לרובע המוסלמי שוקק החיים או בדרך לכותל המערבי מעורר היראה, ואף פעם לא עצרתי לרגע ברובע היהודי עצמו - מקום מלא היסטוריה ומורשת מפוארת, והכי חשוב, רובע שבו תמצאו עולם ומלואו מתחת לפני האדמה.

בסיורי ברובע מדריך אותי אייל מתן, מנהל מחלקת התיירות בחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים והרוח החיה מאחורי התחדשות והתעוררות הרובע היהודי. אייל מספר שהרובע היהודי היה רדום מבחינה תיירותית שנים רבות, כך שהמוני האדם שעוברים בו מדי שנה (שמתן מעריך את מספרם בכ־10.5 מיליון) פשוט חלפו על פניו ולא ביקרו באתריו המיוחדים. אבל המגמה הזו משתנה. בעזרת כספים רבים שהגיעו מתורמים חודשו, נבנו, שופצו ועוד ישופצו אתרי הרובע הרבים, ואנחנו רק מרוויחים מכך.

הרובע היהודי שוכן בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. ברובע גרים בצפיפות כ־6,000 תושבים, רובם יהודים דתיים, והוא כולל בתי מגורים, מבני דת יהודיים, אתרי ארכיאולוגיה ותיירות, חנויות מזכרות ויודאיקה ומסעדות.

מידותיו של הרובע קטנות והוא משתרע על שטח של כ־200 דונם ומהווה כחמישית משטח העיר העתיקה. הוא גובל בהר הבית ממזרח, בחומת העיר העתיקה מדרום, ברובע הארמני ממערב ובשוק שברחוב דוד מצפון. מבחינה היסטורית, הרובע עבר תהפוכות רבות, שאת השפעתן אפשר לראות באתריו הרבים והמיוחדים, המעידים בין השאר על חיי קהילה שוקקים גם לפני יותר מ־2,500 שנה.

לאחרונה אף הותקנה ברובע מערכת הדרכה קולית לטובת כבדי הראייה, וב־40 עמדות סולריות הוקלט מידע היסטורי ותיירותי הפועל על ידי זיהוי צמיד מיוחד שעונד המטייל.

המרפסת שתופסת

אנחנו מתחילים את הסיור המקסים במקום שכדי להגיע אליו צריך להרים את המבט מעלה. מדובר ב"קפה הרובע", מקום שקיים כבר משנת 1975 ומנוהל על ידי האחים עוזי ואלון עמידור הממשיכים את פועלו של אביהם, יהודה עמידור. המיוחד במקום הוא התצפית היפהפייה לעבר הר הבית, הכותל והר הזיתים. לדברי השניים, ב־1977 שידר כתב CBS הידוע וולטר קרונקייט את ביקור סאדאת ממרפסת המסעדה, כשברקע נופה המרהיב של ירושלים. לא בכדי הישראלים בינינו לא מכירים את המקום, שכן קהל המבקרים כאן מורכב בעיקר מתיירים.

ההגשה כאן היא בסגנון בופה, והאוכל יהודי. תוכלו לאכול כאן לביבות לטקעס שמגישים לצד מחית תפוחים ושמנת חמוצה, תוכלו לאכול בלינצ'ס מצוינים, מתוקים או מלוחים, או לטעום את החומוס הביתי שמכינים כאן מדי יום. הכל כאן, כולל מנות הדגים, טרי וטעים, והמקום נקי בצורה יוצאת דופן (שימו לב לשירותים המושקעים). זהו מקום נהדר להתחיל בו ביקור ברובע.

אנחנו מביטים לרגע מבעד למרפסת הקפה ואייל מתן מצביע מטה: "מה שאת רואה כאן זה תחילת העבודות על 'מעלון ברוך'", הוא אומר ומספר לי על המעלון, שהוא למעשה מעלית שתרד לעומק של 22 מטרים באדמה, והיא נבנית כעת בעזרת תרומתו של התורם ברוך קליין. "המעלית תחבר את הרובע היהודי עם רחבת הכותל המערבי באמצעות מנהרה תת־קרקעית, שבה נקים שדרת חנויות, וזה רק קצה התוכניות כאן ברובע", הוא מצהיר בעיניים נוצצות.

אנחנו יוצאים ממרפסת הרובע לעבר שרידיו של בית הכנסת תפארת ישראל, שנבנה במהלך המאה ה־19 על ידי חסידים מהיישוב הישן ונקרא "תפארת ישראל" על שם מנהיג חסידות רוז'ין רבי ישראל פרידמן שתרם להקמתו. מספרים שהרבי מרוז'ין היה מנהיג יוצא דופן: הוא בנה לו ארמון, נסע במרכבה מפוארת ונעל נעלי זהב. עם זאת, היה ידוע שכמעט לא הכניס אוכל לפיו, וגם היה הולך יחף בשלג. כשנודע לו שהרוסים מתכננים לבנות כנסייה ומנזר סמוך לכותל, שלח את ניסן ב"ק, מראשי היישוב, לקנות את המגרש שעליו יעמוד בית הכנסת. הבנייה ארכה שנים ארוכות, אבל בסופה הוקם מבנה יפהפה ומרשים. הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף אף ביקר במקום ומימן בניית כיפה על גג המבנה. במלחמת העצמאות נכנסו הירדנים למתחם, בזזו אותו והרסו את בית הכנסת. במשך שנים עמד בית הכנסת בהריסותיו, אולם היום החלו העבודות לשחזורו, גם הפעם מכספי תרומות נדבנים.

להחזיר חורבה לתפארתה

אנחנו מגיעים לבית הכנסת "החורבה", שהוקם לראשונה ב־1720 ומאז נחרב פעמיים - בפעם הראשונה על ידי הנושים המוסלמים ובפעם השנייה בידי הלגיון הערבי לאחר כיבוש העיר העתיקה ב־1948. אני מביטה בהנאה בדלתות הנחושת המפוארות ששוחזרו במדויק בבית הכנסת הזה, שבנייתו הושלמה לפני כשלוש שנים בפעם השלישית זה 300 שנה.

בפנים תתפעמו לגלות כמה אור ויופי מציפים את המקום. תוכלו להגיע לכאן ולשמוע את סיפורו המרתק של בית הכנסת, שמקפל בתוכו את תולדות ההתיישבות היהודית בירושלים בעת החדשה שלאחר חורבן בית שני, ותוכלו לצפות בשחזור היפהפה שבו היכל מרשים עם כיפה גבוהה שלא תוכלו להפסיק להביט בה עד שיכאב צווארכם.

גולת הכותרת כאן היא תצפית פנורמית של 360 מעלות המשקיפה אל העיר העתיקה, וכדאי מאוד גם לעשות סיור מודרך במקום, כדי שתוכלו לשמוע פרטים מרתקים על המקום המיוחד הזה.

אנחנו ממשיכים לרובע ההרודיאני, הקרוי גם מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה. זהו אתר ארכיאולוגיה מהמרשימים שנתגלו בארץ, והוא כולל 2,700 מ"ר שבהם תגלו במרחק של שלושה מטרים בלבד בעומק האדמה את החיים המלאים שחיו כאן לפני אלפיים שנה. תוכלו לראות כאן את שרידי בתיהם המפוארים של העשירים, המנהיגים והכוהנים של ירושלים בימי בית שני, ובהם ממצאים ייחודיים שיראו לכם כיצד חיו אנשי "העשירון העליון" של התקופה. מתן מספר לי על התוכניות העתידיות למוזיאון הזה, שבו עובדים כרגע על דמויות הולוגרמה ייחודיות, שיסתובבו בין הממצאים ויקימו את האתר לתחייה. מקסים.

ואם לא הספיק לכם, כדאי להגיע גם לבית קתרוס - מוזיאון הבית השרוף, שהוא למעשה מבנה מגורים מתקופת בית שני, ששוּמַר עם סימני השריפה שבו, עדות מיוחדת לחורבן ירושלים ולשריפתה על ידי הרומאים לפני כאלפיים שנה. במקום תוכלו לצפות במיצג אורקולי מרגש המתאר מה קרה בבית משפחת הכוהנים שהתגוררה כאן ערב חורבן בית המקדש.

חם בקארדו

פירוש המילה קארדו בלטינית הוא ציר מרכזי, ואכן מדובר ברחוב הראשי שחצה את העיר הקדומה בתקופה הרומית. כבר כשתגיעו לכניסה לקארדו תוכלו לקבל מושג על החיים שהיו כאן. תמצאו פה ציור קיר מרהיב, שחובה להצטלם לידו, ובו לצד תמונות מהעבר תוכלו למצוא את דמותו המחויכת של טדי קולק ואת דמותו של הילד שרוליק ועוד מיני הפתעות. לאחר שתחלפו על פני הכניסה תתגלה בפניכם, כבמטה קסם, שדרה של חנויות וגלריות נחמדות, שמענג להסתובב בהן. זה מקום נהדר להתחיל בטיול רגלי שיוליך אתכם לשוק הרובע המוסלמי, להמשך טיול מענג.

עוד אתר חשוב בקארדו הוא תערוכת צילומים מרתקת ששמה "לבד על החומות" של הצלם ג'ון פיליפס, והיא תיעוד נדיר של ימיו האחרונים וכיבושו של הרובע היהודי במלחמת העצמאות. התערוכה כוללת תיעוד של קרב הגבורה, הכניעה ונפילת הלוחמים בשבי הירדני. בתערוכת הצילומים משולב הסרט "לבד על החומות", המגולל את סיפורם של לוחמי הרובע, שהיו בחלקם נערים וילדים קטנים. בי הסרט עורר תמיהה וכעס על החלטות מפקדת הצבא והנהגת היישוב היהודי בימיה הראשונים של מדינת ישראל, שהפקירו את התושבים לגורלם, כך ש־50 מתושבי הרובע נספו.

ונסיים בהערה קטנה על האוכל ברובע היהודי: האמת, מבחינה קולינרית, המקום זקוק לשדרוג מיידי. במקום יש מיני מזללות של פלאפל, שווארמה, מעורב ירושלמי וכיוצא בזה. אני בחרתי לסיים את הביקור במרציפן, בית הקפה של הקונדיטוריה הירושלמית המפורסמת, זו עם הרוגעלך הקטנים והנפלאים האלה שיש גם בשוק מחנה יהודה. הביאו בחשבון שמלבד שני המקומות שציינתי, לא תמצאו כאן אוכל גדול, אבל תמצאו כאן עולם ומלואו של סיפור מרתק.

איך, כמה ולמה

החברה לשיקום ופיתוח הרובע

רחוב הקארדו, הרובע היהודי, ירושלים. טל': 02-6265906. מחלקת התיירות של החברה פתוחה בימים א'-ה' 17:00-09:00, ו' 13:00-09:00.www.rova-yehudi.org.ilבאתר אפשר להזמין סיורים מודרכים או כרטיס משולב לרובע ההרודיאני, למוזיאון הבית השרוף ולתערוכת "לבד על החומות", שמחירו 45 שקלים למבוגר ו־32 שקלים לילד. שלושת האתרים פתוחים בימים א'-ה' 17:00-09:00,ו' וערבי חג 13:00-09:00.

קפה הרובע

תפארת ישראל 11, ירושלים.טל': 02-6287770. פתוח: א'-ה'18:00-09:00, ו' 15:00-09:00. כשר חלבי.www.quarter-cafe.co.il

בית הכנסת "החורבה"

היהודים 89, ירושלים. טל': 02-6265922. הסיורים בבית הכנסת מתקיימים בימים א'-ו' בתיאום מראש. עלות סיור:25 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד

בית הכנסת "תפארת ישראל"

רחוב הקראים, ירושלים. כניסה חופשית

הרובע ההרודיאני - מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה

רחוב הקראים 1, ירושלים.טל': 02-6265925 . כניסה: 18 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד

מוזיאון הבית השרוף - בית קתרוס

המיצג האורקולי מוקרן בכל 40 דקות מהשעה 09:00 בשפות עברית, אנגלית, ספרדית וצרפתית. אין צורך בתיאום מראש. עלות הסיור: 25 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד

תערוכת "לבד על החומות"

התערוכה מוצגת בחדר מיוחד ב"קארדו הפתוח" ברובע היהודי. כניסה:12 שקלים למבוגר, 6 שקלים לילד