לימודים באוניברסיטאות שונות בחו"ל הם אופציה מועדפת ומושכת, שקורצת לסטודנטים ישראלים רבים. ברקע הויכוח הלוהט נגד הישראלים שיורדים מהארץ במחאה נגד יוקר המחייה, פרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לפיהם 18,000 סטודנטים ישראלים לומדים כיום בחו"ל.
2,700 סטודנטים ישראלים לומדים בארה"ב, ומהווים 15% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל. 12,300 ישראלים לומדים במדינות ה-OECD, אירופה, אוסטרליה וקנדה, ומהווים 0.9% מכלל הסטודנטים הזרים הלומדים במדינות אלה. עוד 3,000 ישראלים לומדים בירדן, 16.7% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המקצועות המבוקשים הם: רפואה, ביוטכנולוגיה, רפואת שיניים ומנהל עסקים. מקצועות מבוקשים לא פחות הם לימודי משחק וקולנוע, עיצוב אופנה ואומנות.
אם עד שנות ה-80 יכלו ללמוד באוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל רק בני האלפיון העליון - היום, הגלובליזציה והשוק החופשי הפכו את הלימודים הגבוהים בחו"ל לאפשרות זמינה כמעט לכל ישראלי שמעוניין בכך, בעיקר לישראלים דור שני להורים יוצאי אירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה.
המדינות הנחשקות: ארה"ב ובריטניה
על פי הנתונים, המדינות הנחשקות בעיני הסטודנטים הישראלים הן: ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ספרד, איטליה, רומניה, הונגריה, גרמניה והולנד. בפועל, אין כמעט מדינה ברחבי הגלובוס שלא ניתן למצוא בה סטודנטים ישראלים, לרבות מדינות אקזוטיות כמו יפן, סין ומדינות באמריקה הדרומית.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה גם את הסיבות ללימודים בחו"ל, שהינן מגוונות. החל מהאווירה הקוסמופוליטית, תחושת החופש והשחרור והתרעננות משירות מילואים, ועד סברה כי רמת הלימודים גבוהה יותר, בעיקר במקצועות כמו רפואה ומינהל עסקים. סיבה נוספת שציינו הסטודנטים הם תנאי הקבלה הנוקשים באוניברסיטאות בארץ.
לעומת הסטודנטים ה"גולים", כ-4,500 סטודנטים לא ישראלים, בעיקר יהודים, לומדים באוניברסיטאות בארץ. כלומר, על כל סטודנט זר שלומד באוניברסיטאות בארץ, לומדים בחו"ל 4 ישראלים.
בישראל: 67 מוסדות להשכלה גבוהה
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה, דווח כי בשנת תשע"ג (2012/13) היו 67 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל בהם למדו 309.6 אלף סטודנטים, מתוכם 46.5 אלף סטודנטים למדו באוניברסיטה הפתוחה. בהשוואה לתשע"ב (2011/12), בתשע"ג, מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-1.9%, ומספר הסטודנטים לתואר שני עלה ב-3.8%. גידול זה נובע מהעלייה במספרם במכללות, בעוד שבאוניברסיטאות מספרם ירד במתינות. בשנת תשע"ג, לראשונה מספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות לא עלה, ואילו במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך הוא עלה בשיעור גבוה של 11.9% ושל 15.6% בהתאמה.
כ-60% מצעירי ישראל צפויים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה במהלך חייהם וזאת בדומה לממוצע מדינות ה-OECD. בתשע"ג, קרוב למחצית מהסטודנטים לתואר ראשון למדו מדעי הרוח ומדעי החברה (47.1% יחד), כאשר רוב הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (30.1% ו-21.7%, בהתאמה).
בשנת תשע"ג למדו לתואר ראשון 7.3 אלף סטודנטים חרדים והם התמקדו בעיקר בתחום חינוך והכשרה להוראה.