נשיא ביהמ"ש העליון, אשר גרוניס, החליט בצעד חריג, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים בפרשת הילד האתיופי, חודשיים אחרי שנפסק כי הפעוט שהועבר לאימוץ יוחזר לדודתו. בכך נעתר גרוניס לבקשת היועמ"ש וההורים המאמצים . גרוניס הותיר על כנו את צו עיכוב ביצוע פסק הדין, המותיר את הפעוט אצל משפחת האומנה, זאת עד להחלטה סופית בפרשה כאובה זו.
באוגוסט הורה ביהמ"ש העליון, בדעת רוב בהרכב בראשות השופטת עדנה ארבל, על החזרת הפעוט לחיק משפחתו, לאימוץ על ידי אחות האם הביולוגית ובעלה. פסק דין זה ניתן בעקבות ערעור על פסיקת בימ"ש למשפחה פ"ת ובימ"ש מחוזי מרכז-לוד, שקבעו מתכונת של "אימוץ סגור" ע"י משפחת אומנה בה שוהה כיום.
האם ביקשה שהילד יאומץ על ידי אחותה
האם הביולוגית, שעלתה מאתיופיה בילדותה וסובלת ממחלת נפש קשה, לא ערערה על הקביעה כי יש להכריז על בנה כבר אימוץ, אך ביקשה כי אימוץ זה ייעשה על ידי אחותה. השופטת עדנה ארבל שכתבה את פסה"ד קבעה כי "במארג הנסיבות והשיקולים, מכריעים הגורמים התומכים בהחזרת הילד לחיק משפחתו הטבעית אליה הוא קשור בנימים הזורמים בקשר הדם – קשר הטבע. המשפחה הביולוגית ראויה למעמד בכורה במקרה סבוך ורגיש זה.
"ההנחה היא כי טובת הקטין לגדול במשפחה הביולוגית, הנאבקת על רצונה שהקטין יאומץ ע"י הדודה ושיישאר בתוך המשפחה, עם סיכוי טוב להתחבר לשורשים, לזהות ולתרבות היקרה למשפחה".
ארבל הדגישה: "מעל לשיקולי המשפחה, האם, הדודה וכל שיקול אחר, עומדת טובת הקטין. בכך פתחתי את חוות דעתי ובכך אסיימה. את עתידו של הקטין לא ניתן לנבא, ונותר רק להאמין ולקוות שהכוחות המשפחתיים שהאם השכילה לגייס ישמשו בסיס להקמת בית ומשפחה לבנה."
עו"ד רונן דליהו מומחה לדיני משפחה, המייצג את ההורים המיועדים לאימוץ, מסר בתגובה להחלטה לקיים דיון נוסף בפרשה: "כל אנשי המקצוע קבעו שיש להשאיר את התינוק אצל המאמצים, שאם לא כן, עלולים להיגרם לילד נזקים בלתי הפיכים".
"אני שמח שנשיא ביהמ"ש סבר שראוי לשאול שוב האם נכון העניק משקל יתר לאינטרסים שבדרך כלל אינם האינטרסים המרכזיים בדיני אימוץ ילדים. עשרות בשנים הפסיקה העקבית של ביהמ"ש העליון נגעה לטובת הילד. אם, חלילה, לא זו תהיה הגישה, נשמיט את הקרקע מתחת רגליי המוסד המבורך של אימוץ ילדים".