"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הנובל בפיזיקה: למגלי "החלקיק האלוהי"
פרופ' היגס הבריטי ופרופ' אנגלר מבלגיה זכו בפרס היוקרתי בעקבות התגלית במאיץ החלקיקים בשוויץ
הדמיה של החלקיק האלוהי // הדמיה של החלקיק האלוהי

הנובל בפיזיקה: למגלי "החלקיק האלוהי"

פרופ' היגס הבריטי ופרופ' אנגלר מבלגיה זכו בפרס היוקרתי בעקבות התגלית במאיץ החלקיקים בשוויץ

אילן גטניו
, עודכן
רויטרס

"הגילוי התיאורטי של המנגנון התורם להבנה שלנו של מקור המאסה של חלקיקים תת-אטומיים" קיבל בשנים האחרונות את הכינוי המסובך הרבה פחות - "החלקיק האלוהי". בעקבות גילויו שהסעיר את העולם המדעי זכופרופ' פיטר היגס ופרופ' פרנסואה אנגלר בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2013. שניהם הגיעו לאותה תיאוריה בנפרד, עוד בשנת 1964, כאשר אנגלר עוד עבד עם עמיתו רוברט ברוט ז"ל. התיאוריה שלהם הייתה הבסיס התיאורטי לתגלית הדרמטית של החלקיק החדש (חלקיק היגס) במאיץ הענק LHC במעבדה בז'נבה.

פרופ' אנגלר הוא יהודי בלגי, פרופסור לשעבר באוניברסיטת בריסל ובעל קשרי מחקר הדוקים ביותר עם אוניברסיטת ת"א מזה כשלושים שנה. לפרופסור אנגלר מינוי באוניברסיטת תל-אביב כפרופסור בכיר במעמד מיוחד בבית הספר לפיזיקה. זאת במסגרת תכנית סאקלר, במסגרתה מעניקה האוניברסיטה מינוי יוקרתי מיוחד לחוקרים ומומחים מובילים בעולם המגיעים לביקורים תדירים ויוצרים קשרי מחקר ועבודות משותפות עם חוקרי האוניברסיטה. באפריל השנה, בביקורו באוניברסיטה, נשא הרצאה מיוחדת לסטודנטים וחברי סגל בפיזיקה. בהרצאה זו הוא התייחס אל העבודה אשר זיכתה אותו כעת בפרס נובל לפיזיקה, וקודם לכן בפרס וולף לפיזיקה לשנת 2004, ופרס סקוראי 2010, יחד עם שני מדענים נוספים, רוברט בראוט ז"ל ופיטר היגס שזכה כעת בפרס נובל יחד עמו.

ההתפתחויות המרשימות בפיזיקה בשליש הראשון של המאה הקודמת נתנו תחילה בסיס לתקווה שכל התופעות בטבע, החל ממבנה האטומים ועד למבנה היקום ניתנות להסבר על ידי שני הכוחות היסודיים שהיו ידועים אז – הכבידה והכוח החשמלי. כוחות אלה מתוארים על-ידי תורת הכבידה של איינשטיין והתורה האלקטרומגנטית הקוונטית. אבל אלה הם כוחות ארוכי טווח. גילוים של מבנים תת-אטומיים הבהירו לנו שקיימים כוחות יסודיים נוספים שהם קצרי טווח. כוחות אלה הם חלשים מאוד במרחקים גדולים, אבל הם דומיננטיים במרחקים תת-אטומיים. הם אחראים בין השאר על מנגנון הפקת האנרגיה בשמש ובכוכבים אחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...