הסיפור הנורא של החטופה מסולט לייק סיטי

עשר שנים לאחר חטיפתה, משתפת אליזבת' סמארט (25) בספרה החדש "הסיפור שלי" בכל הפרטים האינטימיים של הסיוט של חייה, שנמשך תשעה חודשים. 

כשהייתה בת 14, נחטפה סמארט מביתה לפנות בוקר בשנת 2002 ואותרה תשעה חודשים לאחר מכן, כשהיא חובשת פאה וכיסוי ראש, במכוניתו של דיוויד מיטשל, המוכר כמטיף הפועל בקרב חסרי הבית. בימים אלה היא משיקה ספר שמגולל את החוויה הנוראית.

"לא רציתי לכתוב סתם 10% מקורותיי ולהמתיק את השאר. רציתי שזה יהיה באמת מה שקרה ואיך זה הרגיש כל יום ויום שהייתי שם", סיפרה בראיון לרשת CNN. "אני לא חושבת שאעשה למישהו טובה אם אמתיק את זה".

סיפור החטיפה

ב-5 ביוני 2002 נכנס בריאן דיוויד מיטשל לחדר השינה של סמארט בבית משפחתה בסולט לייק סיטי וגרר אותה החוצה. "עבורי, חדר השינה הוא המקום בו הרגשתי הכי בטוחה בעולם. להתעורר באמצע הלילה בחדר השינה שלי, כשגבר זר עומד מעליי ומאיים עליי בסכין, היה נורא. היתה לי ילדות מאושרת, ולא ידעתי מהו פחד עד אותו הרגע", סיפרה. תחת איומים נאלצה סמארט ללכת עם חוטפה. "הוא אמר 'יש לי סכין מוצמד לצוואר שלך, אל תעשי רעש, קומי ובואי איתי'. אני זוכרת שקמתי והלכתי איתו ובדרך הוא לחש לי באוזן 'אם תרעישי או תעשי כל דבר שימשוך תשומת לב או יגרום למישהו לבוא, אני אהרוג אותך ואת כל מי שיבוא וינסה לעצור אותי'".

בשעות הראשונות לחטיפה, מספרת סמארט, "לא הפסקתי להתפלל שאצליח לברוח. כל הזמן חיפשתי וחיכיתי שמשהו יקרה ואצליח לברוח. אך זה לא קרה, וכשהבנתי את זה, חשבתי שאני הולכת להיאנס ולהירצח, כי זה מה שראיתי בטלויזיה שקרה לכל הילדים האחרים שנחטפו". מיטשל אילץ את סמארט ללכת איתו ברגל במשך שעות באותו בוקר, הרחק מביתה. "אני זוכרת שעצרתי ושאלתי אותו אם הוא הולך לאנוס ולרצוח אותי כאן. חשבתי שרציתי שהוריי ידעו מה קרה לי, שלא ברחתי. שזה לא היה מבחירה או כי כעסתי עליהם".

תגובתו של מיטשל היתה מצמררת. "אני זוכרת שהוא רק הסתכל אחורה ואמר לי 'אני עדיין לא מתכוון לאנוס ולרצוח אותך', ואז המשכנו ללכת. אחרי זה עצרתי ואמרתי לו 'אם תיתפס יזרקו אותך לכלא לכל חייך' והוא הסתכל עליי ואמר 'אני יודע בדיוק מה אני עושה ומה ההשלכות של מעשיי. אבל אני לא הולך להיתפס'". כעבור מספר שעות הם הגיעו למחנה בצלע ההר שם אשתו של מיטשל, וונדה בארזי, חיכתה להם. "הייתי מבועתת כשהגענו לשם, אבל הדבר המפחיד ביותר היה האישה הזו. אני זוכרת שהיא יצאה החוצה ללא בגדים ועם כיסוי ראש וחיבקה אותי, אבל לא חיבוק מנחם. כאילו אמרה 'את שלי. ותעשי בדיוק מה שאני אומרת לך'".

תשעה חודשים של טרור

ההתעללות המינית המתמדת החלה עוד באותו היום. "במשך תשעת החודשים הבאים, הייתי רעבה ומשועממת. כל הזמן הוא דיבר על עצמו ואנס אותי מספר פעמים ביום. בכל פעם חשבתי שהגעתי לתחתית. הפיג'מה שלי נלקחה ממני ונאלצתי ללבוש חלוק. הם אמרו 'מעכשיו תלכי עירומה' או שהכריחו אותי לשתות אלכוהול, דבר שלא עשיתי לפני כן", סיפרה. "הייתי מקיאה ומתעלפת והייתי מתעוררת בתוך קיא. תמיד כשחשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, משהו נוסף קרה".

ב-12 במארס 2003 ניצלה סמארט על ידי כוחות משטרה. בעקבות דיווחים לפיהם במהלך החטיפה ניגש אליה בלש ושאל אם היא אליזבת' סמארט והיא ענתה בשלילה, השיבה: "אף פעם אי אפשר לשפוט ילד או קורבן של פשע כלשהו על מה שהיה עליהם לעשות כדי לשרוד, מפני שאין לאף אדם זכות. אני הייתי בת 14, ילדה קטנה, וראיתי את האיש הזה מצליח לחטוף אותי, לקשור אותי ולאנוס אותי. איך יכולתי לחשוב שהוא לא יצליח לרצוח אותי ואת המשפחה שלי, כמו שאמר באיומיו?".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו