אשרי קמ"ן מוטרד תמיד

בערב יום הכיפורים 1973 נכתבה סקירה מודיעינית, שכללה 37 סעיפים המתארים היערכות אינטנסיבית של האויב בכל הגזרות. גולת הכותרת של הסקירה היתה "סעיף 40" - סעיף שהפך ברבות השנים לשם נרדף לשגיאה מודיעינית חמורה: "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש מלחמה היא נמוכה".

הבעיה לא היתה במידע, אלא בפרשנות שניתנה לו ובאופן ההיערכות של צה"ל. את הפער העצום בין העובדות לבין הפרשנות אפשר להסביר מהיבטים רבים, אך הבולט והחשוב מכולם הוא הביטחון המופרז והיעדר הספק ביחס למה שמתכוון האויב לעשות, ובאילו תנאים יעשה זאת. הביטחון נבע, בין השאר, משורה של הצלחות קודמות.

ארגון שנוחל הצלחות, ושלצד הגאווה בהישגיו אינו שואל את עצמו אם היה אפשר להשיג את אותו הישג מהר יותר, יעיל יותר או מדויק יותר - מקרב את עצמו לשיפוע מסוכן ולמסלול הידרדרות; ארגון שחש תחושה של שביעות רצון, ללא נוכחות קבועה של ספק ומוטרדות - סולל את דרכו לכישלון.

הישגי אמ"ן בשנים האחרונות הם הישגים יוצאי דופן. היקף המידע עצום, איכותו גבוהה, והטכנולוגיה והמבצעים שמאפשרים אותו משתכללים מיום ליום. איכות ההערכה טובה, וגם אם אינה חפה מטעויות, הניתוח שקול ומעמיק. 

כל אלו מייצרים ביטחון עצמי, אך בה בעת מייצרים סכנה. אין פסול בביטחון עצמי, אך בשתי הסתייגויות: שלא ייווצר ביטחון מופרז, ושלצד ביטחון עצמי, במידה מאוזנת, ינקר במרץ ובהתמדה הספק. ביטחון אינו ההפך מספקנות. ביטחון דרוש כדי לפעול במחשבה חופשית ולא "מכווצת", וביטחון הוא תנאי ליכולת לשנות ולהעז. מנגד, ספקנות אמיתית היא התודעה העמוקה שהיקף הידיעה שלך מוגבל, שיכולה להיות פרשנות נוספת, שיכול להיות פתרון מבצעי, טכנולוגי או מודיעיני שונה. ספק יוצר מרחב של חוסר נוחות ומזמין בירור תמידי, רצון ללמוד ולשפר. אך הספק, כך מלמד הניסיון, הוא חיה כבדה, מנומנמת ועצלה, שלא בקלות מתרוממת מרבצה. 

המפתח לשמירת חדות ארגונית הוא טיפוח ספקנות והבאתה לקידמת התודעה בכל החלטה שאנו מקבלים ובנושאים כבדי משקל במיוחד. עלינו לעשות שימוש קבוע בכלים ובמנגנונים ארגוניים, שיאירו את הספק ויאפשרו ויכוח, התלבטות והתבוננות על המציאות מזוויות שונות. 

באותה נשימה, אסור שהספק ישתק! אסור שהספק יהיה מפלט לחוסר עמדה ולעמימות. אמ"ן חייב להיות ארגון רלוונטי ואפקטיבי, ועליו להתחדש ולפרוץ דרכים חדשות. הספק יעורר וידרבן פריצה לכיוון חדש, ביטחון עצמי יאפשר החלטה ופעולה, והסיכון שיש בכל חידוש יציב את הספק, אם נשכיל לפתח אותו, כמעקה בטיחות משני צידי הדרך.

ספק וביטחון עצמי צריכים להיות שזורים זה בזה. שניהם צריכים לעורר לפעולה, שניהם מניעים והספק מתפקד גם כשומר.

"אשרי האדם מפחד תמיד", נאמר במקורותינו. "אשרי קמ"ן מוטרד תמיד", נאמר אנחנו.