החייל האמיץ קושניר

אבי קושניר סחוט רגשית. לא רק שהוא מגיש את שעשועון הטלוויזיה "כלוב הזהב" (ערוץ 2), משחק בהצגה "שלמי הסנדלר" בהבימה ומצטלם לסרט קולנוע חדש - עכשיו הוא גם מגלם את יוזף שווייק בעיבוד החדש של ג'ו אל דרור ל"חייל האמיץ שווייק" הקלאסי, שמבוסס על ספרו של ירוסלב האשק.

שווייק, שהוא קופרודוקציה של הבימה ותיאטרון חיפה (ועולה מחר בחיפה), הוא מחזה בכלל לא קצר. לאורך כולו קושניר עצמו בקושי עוזב את הבמה. "ובכל זאת, יש מקומות קטנים שאני לא מופיע", הוא מצטנע, "בכלל, אני לא אוהב את המילה 'קשה' במקצוע הזה כי על מה אנחנו בעצם מדברים? האם זה קשה מבחינה פיזית? רמת הריכוז הדרושה? הקטע הנפשי? המילה 'קשה' היא גדולה קצת. בואי נגדיר את זה כסוחט רגשית. אבל זו הנאה גדולה שזה סוחט רגשית".

ספרו הקלאסי של האשק, שנכתב ב־1923, נחשב עד היום לאחת הסאטירות החריפות שנכתבו על מלחמת העולם הראשונה ועל מלחמות בכלל. במרכז העלילה יוזף שווייק, סוחר קטן בכלבים גנובים, שמשתלב בקלות באווירת הכאוס והאבסורד של המלחמה, ואשר כל פעולה שלו מסבכת אותו ואת כל שרשרת הפיקוד שמעליו עד מוות. 

הדמות שלך נעה במחוזות הטמטום אבל מפגינה רגעים של גאוניות. יש שתוהים אם הוא כזה טיפש או עושה את עצמו. איך אתה רואה את שווייק?

"אני כבר לא בטוח, אז אני מעדיף פשוט לקרוא לו תם. הוא מנפץ כל בלון אפשרי, את כל הגנרלים הגדולים, את כל השיטה, את הביורוקרטיה, הוא מנפץ את הכל. הוא אומר 'אני הולך להילחם' ולא מגיע".

אתה חושב שזו דרך להעמיד מראה מול הצופה ולשקף דרכה את האמירה הביקורתית שלו כלפי החברה? 

"אין יותר מדויק מזה. אני חושב שבעיבוד החדש הזה יש בחירה מאוד נאמנה לספרים של האשק, שכתב אפיזודות, ספרים, לא מחזה. הוא חזר מהמלחמה והתחיל לשפוך את דעתו באמצעות סאטירה. הוא אכן מציב מראה. הסוף של ההצגה מדבר על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום - המלחמה נגמרה, זהו, הכל בסדר".

נראה שאתה ממש מתרגש בהפקה הזאת. 

"זה נכון, ההצגה הזאת מרגשת אותי מאוד. הפרשנות שלנו פה שונה. אם עד ההפקה הזאת שווייק היה יותר ליצן, פה הלכנו יותר על התמימות, על הנאיביות. הוא לא מתנגד לשיטה אבל גם לא 'לא מתנגד', והשמחה הגדולה זה שהקהל הולך עם זה במאה אחוז. 

"אין לי ספק שהקהל מבין את הביקורת. הרגע הזה בסוף שאני מעיף את הכובע ויוצא מהבמה - אני ממש מתרגש שם". 

בין כל ההצגות אתה גם בעיצומם של צילומים לסרט ישראלי חדש בבימויו של חיים טבקמן, וגם מגיש שעשועון בטלוויזיה. זה חלק מהגיוון או צורך קיומי במדינה שלנו כשחקן?

"גם וגם וגם. בסופו של דבר ברור שיש צורך קיומי ואתה רוצה להתפרנס, אבל ברגע שאני נכנס לאיזה פרויקט אני נכנס עד הסוף ורוצה לעשות את זה הכי טוב שאני יכול, ומבחינתי זה היה לגוון. לעבור מ'כלוב הזהב' ל'חייל האמיץ' זה נפלא בעיניי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו