נשיא איראן חסן רוחאני. צילום: רויטרס

נאום רוחאני - אחד מתרגילי ההונאה הגדולים בהיסטוריה

זהו ניסיון ציני אך צפוי מאת רוחאני לתקוע מקלות בגלגלי המשא ומתן למניעת התחמשותה של איראן בנשק להשמדה המונית, ועל כך חובה להתריע בהקדם

צילום: רויטרס

הופעתו של חסן רוחאני בזירה הבינלאומית היא אירוע שחשיבותו ראשונה במעלה. הלב נוטה להאמין כי פניו להסדר שיבלום את חתירת איראן לייצר נשק גרעיני. אך הדעת נוטה להעריך כי מדובר באחד מתרגילי ההונאה הגדולים בהיסטוריה המודרנית. הרצון הטבעי של הדמוקרטיות לדבוק באפשרות הראשונה מובן, אבל בעתיד הנראה לעין נחוץ חשד עמוק כלפיו. אף על פי ששרי החוץ של שתי המדינות נפגשו אמש לראשונה מאז 1979.

אין זאת אומרת שישראל חייבת להחרים כל מחווה אשר תביע הערכה לפער שבין ניסוחיו של רוחאני לבין השתלחויותיו של מחמוד אחמדינג'אד. חבל שבנימין נתניהו הורה למשלחת הישראלית בעצרת האו"ם לעזוב את האולם בניו יורק בעת נאומו של נשיא איראן, ולו רק מטעמים של יחסי ציבור. ידידי ישראל במערב והאיראנים צריכים לעמוד על הפתיחות שבה מטפלת ישראל בנושא רווי הסכנות.

דבריו נאותים, ומה בפועל? איזה נימוק יכול נשיא של מדינת טרור לנפק מדוע חמק מללחוץ את ידו של ברק אובאמה, אשר קידם אותו בברכה? רוחאני טס מעבר לאוקיינוס וכתב מאמר נוטף נופת צופים על השלום, והתבטא ברשת טלוויזיה בלשונו של כל אדם עם מעט יושרה כי שואת היהודים אכן התרחשה והיא מגונה, ולא חולפת יותר מיממה ומבית מעירים כי לא היו דברים מעולם ועליו להסביר את עמדתו לצמרת השלטון בטהרן. ובכן מה אירע כאן?

הדיבור המוכר בשתי שפות? מין אפרטהייד לשוני? הדרה של האנגלית מן השיח האיראני? גינוי לשואה בלב הדמוקרטיה הדוברת אנגלית, ומשהו אחר בפרסית? 65 שנים שהאוזן הישראלית הורגלה לשמוע כי במקומות שבהם נדחקים ראשי ערב לומר מה שיתפרש כמתינות כלפי ישראל מתגלים קשיי תרגום. לפתע אין ברליץ ואין חבר המתרגמים, כולם נכשלים.

הבעיה היא שהעולם הדמוקרטי, המרוצה מאורח חייו ומרמתו, רוצה לשמוע את הפירוש הנעים של דברי רוחאני גם אם נפלו שגיאות בתרגום. זו דרך העולם העייף, שאינו נוקט יוזמת מנע צבאית, ולרוב גם לא דיפלומטית, בעוד מועד. אומות עייפות ומפוחדות מגלות אזלת יד.

החשד התעצם בהמשך. בתוך כמה שעות חזר רוחאני ותבע מישראל לחתום על האמנה למניעת הפצת הנשק האטומי. מי במדינות החותמות? איראן. סוריה. לוב. אז מה? האם אפשר לסמוך עליהן שיעמדו בהתחייבותן, בדיבורן ובחתימתן?

זהו ניסיון ציני אך צפוי מאת רוחאני לתקוע מקלות בגלגלי המשא ומתן למניעת התחמשותה של איראן בנשק להשמדה המונית, ועל כך חובה להתריע בהקדם. נתניהו יישא את דברו בעצרת רק בעוד ארבעה ימים, לאחר מפגש עם אובאמה. ראוי שיעביר מסר ישיר וחד־משמעי לכל באי העצרת, כי הדרך אל הסרכזות (צנטריפוגות) באיראן אינה עוברת בדימונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...