צילום: יהושע יוסף // "נתקלתי בדור אחר של לוחמים". דני דנון

דני דנון מפחד מהסכם אוסלו הבא

סגן שר הביטחון קיבל לידיו את תחום המילואים ואת גיוס החרדים והערבים, והוא לא מתכוון לנוח

בפוליטיקה המקומית תפקיד של סגן שר נחשב בעיקר תואר של כבוד, נעדר סמכויות ביצוע ומי שהשר באותו משרד מעדיף שכלל לא יהיה שם. הסגנים, מצידם, מעוניינים למנף את התפקיד, שנתפס כדרגה אחת לפני תפקיד השר שאותו הם מבקשים לקבל בסבב הבא. זה הזמן שלהם להוכיח את עצמם, ולכן הם מבקשים לקדם נושאים שיוכלו להציג בקדנציה הבאה כרשומים על שמם. 

זאת בדיוק הסיבה שח"כ דני דנון מהליכוד, שבלט בקדנציה הקודמת כח"כ פעלתן, צבר כוח פוליטי כשלא הסתיר את דעותיו הימניות ומונה לתפקיד סגן שר הביטחון, התעקש וקיבל לבסוף משר הביטחון, משה יעלון, שני תחומי טיפול: חיילי המילואים וגיוס החרדים והערבים. דנון כבר הוכיח יכולות ביצוע כח"כ, בנה תוכנית מסודרת וסימן יעדים ברורים בשני הנושאים. לפחות לגבי אחת מהתוכניות דנון מבקש שתזכרו אותו כ"אבא החדש של חיילי המילואים". 

"מערך המילואים הוא מערך שלא מפעילים בהוראה צבאית בלבד. זהו מנגנון אנושי וחברתי עמוק שקיים אצלנו בחברה הישראלית", פותח דנון את הראיון. בשבועות האחרונים הוא לומד את הנושא לעומק, נפגש עם אנשי מערכת הביטחון, עם קצינים בכירים ועם הלוחמים בשטח. "אני מסתובב באימונים של חיילי מילואים ושואל אותם מה מפריע להם. הייתי בטוח שאשמע קיטורים ותלונות על האוכל ועל היתושים, אבל נתקלתי בדור אחר של לוחמים". 

מה בכל זאת מפריע להם?

"הטענה המרכזית עוסקת בקיצוץ ימי המילואים ובנושאי תגמול על השירות. בנוסף, חיילי המילואים חוששים שהם לא מאומנים מספיק, לא נמצאים מספיק בשטח ולא מכירים מספיק טוב את הטכנולוגיות החדשות שמתעדכנות כל הזמן ונכנסות לשירות. הם מוטרדים מכך שהם לא מתנסים מספיק בכלים הכבדים, לא נמצאים מספיק במטווח עם כלי הנשק או על הג'בלאות עם המפקדים והחברים. יש לספק להם הטבות שימושיות ששוות כסף כדי לחזק אצלם את התחושה שיש מערכת שלא שוכחת באף יום בשנה שהם עוזבים את החיים באמצע ולובשים מדים לימים ארוכים".  

בתחום זה דנון מתמקד בשני נושאים: מתן הקלות דיור למילואימניקים ויצירת ארגון צרכני יעיל שיעניק הטבות לחיילי מילואים בלבד. "המטרה היא לאפשר לחיילי המילואים לרכוש מגרשים ובתים במחירים נמוכים. התייעצתי בנושא עם שר השיכון, אורי אריאל, ואנו מכינים מפה לתגמול המילואימניקים. בלב התוכנית יש תכנון להעניק מגרש בעיר הבה"דים, שצפויה לקום בנגב, לכל מילואימניק שיחפוץ בכך.

"המרחקים היום הם לא משמעותיים. אפשר להגיע לעיר הבה"דים בתוך שעה ורבע מתל אביב. בעבר כך שיווקו פרויקטים מוצלחים, למשל במכבים־רעות, כשאיש לא הכיר את האזור וכולם חשבו שזה סוף העולם. בתכנון גם שהרכבת תגיע לשם. בראייה לטווח הארוך זוהי מהפכה". 

"אין מספיק הרתעה"

לדברי דנון, הרצון לדאוג לרווחתם של חיילי המילואים אינו נחלתו בלבד. "שתי מפלגות דומיננטיות בקואליציה, הבית היהודי ויש עתיד, השמיעו ערב הבחירות אמירות ברורות מאוד במסגרת המאבק להשגת צדק חברתי בנוגע לחיילי המילואים. כעת הגיע הזמן לפרוע את שטר ההתחייבות. אני כאן כדי לוודא שדברים יזוזו.

"נכון, התוכניות עולות כסף, אבל חייבים לשנות את המצב הקיים. יש חוק מילואים (שהוביל קודמו בתפקיד, מתן וילנאי; ש"צ), שרשם התקדמות, אבל הוא לא מספיק טוב. החוק קבע כי כל משרד ממשלתי יחליט על חבילת ההטבות שהוא מגבש עבור חיילי המילואים. אין כאן שום הוראה מחייבת. אז בוא נבחן אילו הטבות נתנו לחיילי המילואים: משרד התחבורה, למשל, העניק הנחה בהוצאת רישיון ליאכטה. מה זה הדבר הזה? לכמה חיילי מילואים יש יאכטה? אני מתכוון להגיע לשרים עם רשימה מסודרת של הטבות ששוות כסף ומעניקות תחושה שמתייחסים לחיילי המילואים. אני בטוח שהשרים ילכו איתי בנושא הזה". 

מעבר לנושא הדיור, ההטבה המשמעותית הנוספת שמתכנן כעת סגן השר היא כרטיס חבר למילואימניקים בלבד. "כבר היום קיים כרטיס 'בהצדעה', שמעניק הנחות לחיילי מילואים בכניסה לאתרים ולאירועים, אלא שדרוש ארגון חזק שיעמוד מאחורי הכרטיס ויעניק דרכו הנחות משמעותיות במגוון רחב של תחומים ורכישות". בדומה לארגון "חבר" של משרתי הקבע, מתכנן דנון להפוך את ארגון ההטבות "בהצדעה", שכבר כיום מעניק לחיילי המילואים הטבות, למשמעותי וליעיל.  

תחום נוסף שדנון מתכוון לטפל בו הוא ענישה למעסיקים שמפטרים חיילי מילואים בגין היעדרותם מהעבודה. כמו כן, ברצונו לטפל גם במקרים שבהם חיילי מילואים זוכים ליחס לא נאות ממרצים במוסדות חינוך אקדמיים. "נדהמתי לגלות שמדובר במאות מקרים, יותר מ־500 תלונות בשנה. במשרד הביטחון יש מנגנון משפטי שמסייע לחיילי המילואים בתביעות נגד מעסיקים, אבל לפי מספר התלונות, אין מספיק הרתעה. חייבת להיות כאן אמירה ממשלתית, שאנחנו, כחברה וכמדינה, לא נעבור על כך בשתיקה", אומר דנון. 

דנון מבהיר כי התופעה חמורה במיוחד כשמגלים שהתלונות הן גם כלפי מעסיקים גדולים ומוכרים. "אחת התלונות היא נגד חברת אל על. היה מקרה שבו אמרו לחיילת מילואים, 'אין בעיה שתצאי למילואים, אבל לא בתקופת הקיץ, כשיש לנו לחץ בעבודה; אם תצאי למילואים, אין לך לאן לחזור'. חברת אל על היא אמנם גוף פרטי, אבל היא גוף שנהנה מתקציבי ממשלה. אם משם מגיעות תלונות בנושא, אז יש כאן בעיה מערכתית".

המשרד של דנון ממוקם בקריה בתל אביב, קומה מתחת למשרדו של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. "זהו משרד חזק מאוד. אתה רואה את העוצמות שלו", מתגאה דנון, "ההיכרות שלי עם משרד הביטחון התחילה בתור ילד. אבי היה נכה צה"ל, פגוע ראש. הייתי מגיע איתו לקריה, לצריפים שהיו כאן, עד שהוא נפטר בשל אותה פציעה, כמה שנים לאחר מכן. ההיכרות שלי עם המנגנון במשרד הביטחון היא חיובית מאוד. חשתי כאן את הרגישות, העזרה, התמיכה. אני מרגיש שזאת סגירת מעגל: הילד שהגיע לכאן עם אביו כדי 'לתרגם' לו את הביורוקרטיה המשרדית, מגיע כעת לסייע לאחרים ולייעל את אותה מערכת".

איך גורמים לכל התוכניות לצאת אל הפועל? 

"קיימתי לא מזמן פגישה עם מנכ"ל משרד הביטחון, קצין מילואים ראשי וקצין בכיר מאגף כוח אדם. הם באו אלי עם רשימה של כ־30 נושאים שצריך לתקן ולשנות. אמרתי להם, 'חבר'ה, ככה זה לא יעבוד. בואו ניקח את שלושת הדברים החשובים ביותר לחיילי המילואים ונקבע אותם כיעדים לביצוע. אני אדע כבר כיצד להעביר אותם בכנסת ובממשלה. בקדנציה הקודמת כיהנתי בכנסת בתפקיד יו"ר שדולת אלמנות ויתומי צה"ל. פעלתי שם באותה הדרך בדיוק. אני, כיתום צה"ל, אמרתי להם, 'אני מכיר את כל הסיפורים המרגשים, אבל בואו נתמקד בשני הנושאים החשובים שלא נפתרו ושמטרידים רבים, ואותם נקדם עד לפתרון'. ויש מוצא - אלמנות שביקשו להינשא בשנית בלי שהקיצבה שלהן תיפגע, למשל. לאחר מריבות רבות ולאחר התגמשות שהתקציב יעבור בפריסה של שלוש שנים, מצאנו תקציב של 300 מיליון שקלים עבור כספי ביטוח לאלמנות של חיילים מהחילות הירוקים. כך גם השווינו את התנאים שלהן לאלה של אלמנות חללי חיל האוויר". 

"הסכם שלא עובר בליכוד"

נוסף על תפקידו כסגן שר הביטחון, דנון מכהן כיו"ר מרכז הליכוד ונחשב לאחד הסמנים הימניים של המפלגה. תחומי העיסוק כסגן שר לא באים על חשבון מעורבותו בנושאים המדיניים. אחת ההתבטאוית הזכורות שלו היתה כי יש לגרש מהליכוד את מי שיתמוך בהסדר ביניים. אמירה זאת, שהתפרשה כאיום ישיר על ראש הממשלה, העמידה אותו בעימות מול נתניהו. בעקבות הדברים הוא זומן לבירור בלשכת ראש הממשלה והובהר לו כי מאחר שנתניהו מתנגד ממילא להסדר ביניים וחותר להסדר קבע, הוא בעצם לא התכוון אליו. 

"אני מאוד מוטרד מהנושא המדיני", הוא מציין. "אני מביט אל תוך החדר, שבו מתנהל כעת המו"מ בין ישראל לפלשתינים בתיווך אמריקני, ושואל - מי מייצג אותי, את אנשי המחנה הלאומי? מי מייצג את 400 אלף המתיישבים ביהודה ושומרון? ציפי לבני? העמדות שלה ברורות. היא כבר היתה שם עם אולמרט, שהסכים לוותר על הכל. מרטין אינדיק? המתווך האמריקני, שאמור להיות נציג אובייקטיבי ואשר עד לפני כמה חודשים שימש יו"ר עמית של הקרן החדשה לישראל, לצד עו"ד טליה ששון, מחברת דו"ח המאחזים המפורסם? או אולי סאיב עריקאת... לדעתי, היה מקום לצרף שר מהליכוד כמייצג הממשלה ולא את לבני".

למה אתה מתכוון?

"איש אינו מעודכן בנעשה בחדרי המו"מ. אני מפעיל קשרים בוושינגטון, אצל חברי קונגרס שעימם אני בקשר, כדי להבין לאן מתקדמות השיחות". 

סגן שר הביטחון מתעדכן באמצעות חברים מוושינגטון ולא אצלו במשרד בירושלים?

"אני מתעדכן בכל מקום שממנו אני יכול לקבל מידע. אנו לא צריכים לחכות לסוף תשעת החודשים ואז לראות מה התוצאה, שאותה ייקחו למשאל עם. התפקיד שלי ושל חבריי בליכוד הוא לא להתעורר בוקר אחד ולגלות שיש הסכם. זה יהיה חסר אחריות מצידנו לאפשר את מה שקרה בהסכמי אוסלו, או את מה שקרה לפני שמונה שנים בהתנתקות. רבים מחבריי בליכוד, שמסכימים עם הדעות שלי, אומרים לי: 'אל תדאג, לא יהיה שום דבר. הם סומכים על הערבים שלא יתגמשו'. אני לא שותף לתחושה הזאת. אני חושש מהתוצאה". 

אם יתגבש הסכם וראש הממשלה יוביל להסדר קבע וינסה להעבירו בליכוד ובעם, כיצד תפעל? 

"אני דמוקרט מטבעי. אני אשכנע ואפעל בכל כוחי כדי שעמדת הליכוד תהיה נגד חלוקת הארץ ופשרה בעניין ירושלים. הרי כולם יודעים לאיזה סוג של הסכם יכולים להוביל לבני, אינדיק ועריקאת. זה הסכם שלא עובר בליכוד. מדובר בכללים ברורים, באקסיומות. אפעל כדי שהליכוד וגם העם יהיו נגד הסדר שכזה. השאלה היא מה יעשה ראש הממשלה והאם הוא ייתן ללבני לגבש הסכם כזה. ראינו מה קרה עם אריאל שרון שהלך בניגוד לעמדת המפלגה והוביל את ההתנתקות. אני חושב שבמישור הערכי ובמישור הפוליטי - כשרואים כעת את מצבה של תנועת קדימה - הלקח נלמד אצל כולנו". 

"החרדים שותפים טבעיים"

תחום האחריות השני של דנון עוסק בפעילות לגיוס החרדים והערבים. לדעתו של דנון, צריך להתמקד בעידוד גיוס נוצרים ובדואים לצה"ל ובעידוד גיוס מוסלמים לשירות האזרחי. "בגיוס שלהם קיימת אמירה שהם אזרחים שתורמים למדינת ישראל ומרגישים חלק ממנה. ברגע שזה לא קורה והם לא משתלבים במנגנונים של המדינה, הדרך לקיצוניות ולצידוד בקו שהוא נגד מדינת ישראל, היא קצרה. בייחוד כשגורמים שונים, למשל האחים המוסלמים וחברי כנסת ערבים, יוצאים נגד התופעה. צריך לחזק אותם, שיהיו בצד שלנו, לעודד התנדבות, להעניק תמריצים. למשל, בכפר יפיע יש מכרז של 40 מגרשים של מינהל מקרקעי ישראל, המיועד אך ורק למשרתי כוחות הביטחון. משפטית, אפשר לעשות זאת וכבר בדקתי את זה מול היועץ המשפטי של משרד הביטחון. דבר דומה אנו עושים היום במגזר הדרוזי. למשל, בכפר מרר יש היום שכונה שמיועדת רק ליוצאי צבא". 

מה עם אותם חברי כנסת ערבים שקוראים לא להתגייס?

"צריך להעניש אותם. חנין זועבי וג'מאל זחאלקה אומרים זאת בגלוי ואין מול זה שום תגובה. בזמנו ניסיתי מבעוד מועד לעצור את ההתמודדות שלהם לכנסת דרך בית המשפט, אבל לצערי השופטים לא קיבלו את עמדתי לפסול אותם. כידוע, זועבי התמודדה, נבחרה ובקדנציה הנוכחית ממשיכה בהסתה נגד מי שמשרת את המדינה. שופטי בית המשפט העליון הסבירו כי כל עוד אין פעולה לא חוקית על רקע לאומני, אין עילה לפסילה. בכל מה שקשור לערביי ישראל, בית המשפט מאפשר לעצמו לנקוט אקטיביזם שיפוטי יותר מאשר בתחומים אחרים שבשיפוטו. אני לא מבין למה מחכים? שהח"כים הערבים ייקחו רימון ויזרקו אותו על מישהו?"

דנון ביקר בשבוע שעבר בבסיס של הנח"ל החרדי. כאחד התומכים בפרויקט של שילוב בחורים חרדים במערך הצה"לי, הוא מבקש להרחיבו כמה שיותר. גם בנושא הזה מככב צמד המילים "תגמול נכון". "אני לא בגישה של יאיר לפיד: הסתה, כוח ושנאה. זה רק יכול לקלקל ולא לעזור. אני מציע לקבוע מכסות דרך הידברות, להגיע להבנות עם ראשי הקהילה החרדית, שאצלם כבר קיימת נכונות מסוימת להשתלב. הגיוס של החרדים לא בא ממקום של צורך צבאי אלא מתוך צורך חברתי. צריך פשוט לעשות את זה אחרת".

תסביר.

"אני לא חושב שצריך לדבר איתם על ציונות במושגים שלנו, אלא על כך שהם באים למסגרת מדינית ויוצאים עם מקצוע. היום הנוער חושב במונחים של 'מה אני מקבל מהמדינה תמורת הזמן שלי?' אם ניישם את הגישה הזאת בקרב החרדים, לא יקרה שום דבר רע". 

דנון רואה בחיזוק הקשר עם יש עתיד, שבא על חשבון יציבות הקשר עם המפלגות החרדיות, טעות. "החרדים הם שותפים טבעיים של המחנה הלאומי. סגנון ההשתלחות בחרדים לא מתאים לשותפים של הליכוד. מצביע הליכוד הוא מסורתי ומכבד את הדת. מנחם בגין אמר פעם שאנחנו המפלגה של היהודים עם הכיפה בכיס. מפלגתו של לפיד, עם כל הכבוד, קיבלה 19 מנדטים בבחירות האחרונות, ואני לא יודע כמה היא תקבל בפעם הבאה. זה דבר שאני לא יכול לומר לגבי הציבור החרדי, שתמיד יישאר במחנה הלאומי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו