כהרגלה בקודש, התוכנייה של פסטיבל הקולנוע של חיפה שוב מספקת לחובבי הסרטים שפע של תעסוקה לסוכות. המהדורה ה־29 של הפסטיבל תיפתח ביום חמישי הקרוב עם הפרמיירה המקומית לאפוס המדע הבדיוני הבינלאומי השאפתני והמונפש למחצה של ארי פולמן, "כנס העתידנים", ותינעל עשרה ימים אחר כך עם "כוח משיכה" - סרט מדע בדיוני נוסף שמעורר עניין עצום בעולם עקב השימוש פורץ הדרך שלו בתלת־מימד.
בין לבין, יוכלו פוקדי הפסטיבל לצפות בשלל יצירות ארט־האוס בולטות מהשנה האחרונה, להתפנק עם כמה קלאסיקות ולהתפעל ממצבה האיתן של התעשייה המקומית, שאחראית לכמה סרטים מסקרנים ביותר.
בין הבמאים הבינלאומיים האהובים שסרטיהם החדשים יוצגו בפסטיבל: ג'ים ג'רמוש, שחתום על סרט הערפדים האקסצנטרי "רק האוהבים שורדים", בכיכובם של טילדה סווינטון וטום הידלסטון ("הנוקמים"); מייקל ווינטרבוטום הבריטי, ששב לשתף פעולה עם סטיב קוגן ("אנשי המסיבות") כדי להגיש ביופיק טרגי שעוסק באיל פורנו לונדוני; בראיין דה פאלמה, שחוזר לשורשיו הפרועים עם "תשוקה" - מותחן הזוי ופתלתל בכיכובם של רייצ'ל מקאדאמס ונומי ראפאס; פאולו סורנטינו האיטלקי ("האלוהי"), ששואב השראה מפליני ועושה כבוד לדקדנס של רומא ב"יפה לנצח"; וגם היוצר האוסטרי המוערך והקשה לעיכול אולריך זיידל ("ייבוא/ייצוא"), שזוכה השנה לייצוג משולש בזכות טרילוגיית "גן עדן" שלו ("אהבה", "אמונה", "תקווה").
סרטים נוספים שיגיעו לחיפה רכובים על גבי המלצות חמות הם "בורגמן", של אלכס ואן ורמרדם ההולנדי; "Like Father, Like Son" של הירוקאזו קורה־אדה היפני (שניהם זכו לשבחים בקאן); "חטיפה בלב ים" הדני ו"שעות ביקור במוזיאון" האמריקני־אוסטרי.
בגיזרה התיעודית כדאי לשים לב ל"הסיפורים שאנו מספרים", של השחקנית־במאית המעניינת שרה פולי ("הוואלס האחרון"), שחושף את הסודות המשפחתיים האפלים של הבמאית, ול"סלינג'ר" - יצירה פרובוקטיבית ושנויה במחלוקת שמבקשת לפצח את דמותו האניגמטית של הסופר המסתורי ג'יי.די סלינג'ר ("התפסן בשדה השיפון").
סרט דוקומנטרי נוסף שצפוי לענג את חובבי המוסיקה הוא "לב מאבן", של שיין מדוז, שמביא את סיפורה המלא והלא מצונזר של הלהקה האגדית The Stone Roses; ואילו הסינפלים שביניכם בוודאי גם ימצאו עניין רב ב"ליב ואינגמר", שמספק מבט מרתק על מערכת היחסים הרומנטית והיצירתית בין השחקנית ליב אולמן למאסטר השבדי אינגמר ברגמן.
ישראל שולטתתת
המחווה לבמאי הגדול יאסוז'ירו אוזו - שבמסגרתה יוקרנו שלושה סרטים של היוצר היפני המרגש ("סיפור טוקיו", "פרח השוויון" ו"אחר צהריים סתווי") - עומדת השנה במרכז אגף הקלאסיקות, ולצידה יהיה אפשר גם ליהנות מ"8 וחצי" העל־זמני של פדריקו פליני, מ"הגנב מבגדד" של ראול וולש מ־1924, מ"ילדי גן העדן" של מרסל קרנה, מ"פרובידנס" של אלן רנה, ומ"פדורה", אחד מסרטיו הפחות מוכרים של הבמאי בילי וויילדר ("חמים וטעים").
התחרות העלילתית הישראלית השנה מרשימה במיוחד, ואת רשימת המשתתפים מוביל בבטחה "בית לחם" - מותחן האינתיפאדה המצוין של יובל אדלר, שזכה בפרס יוקרתי בפסטיבל ונציה האחרון. מלבדו, על הפרס הגדול מתחרים גם "אנא ערבייה", של הבמאי הוותיק עמוס גיתאי (שהוקרן גם הוא בוונציה), "כידון", מותחן קומי של עמנואל נקש (שבו בר רפאלי מגלמת נערת פיתוי שפועלת בשירות המוסד), "מעל הגבעה", של רפאל נג'ארי (שעשה את הבכורה שלו בקאן), "לוויה בצהריים", סרט הביכורים המצופה של אדם סנדרסון, "הבן של אלוהים" של ארז תדמור וגיא נתיב, "אחרי הים" של יוסי אבירם (עם מוני מושונוב ומתיה אלמריק בתפקידים הראשיים), "אנשים כתומים" של חנה אזולאי־הספרי ו"סוכריות" של יוסף פיצ'חדזה, ששב לפעילות תשע שנים לאחר "שנת אפס" המטלטל.
בפסטיבל גם יבקרו כמה דמויות בעלות שם, ובהן הגאון הבריטי פיטר גרינאוויי ("חוזה השרטט", "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב"), שיציג 35 סרטים קצרים שיצר במהלך הקריירה.
