אם באמת כל השיח על ההצעה הרוסית היה תרגיל, כפי שהבוקר כבר אמרו פרשנים שסברו שב-G20 אובאמה ופוטין רקחו מזימה, ובעצם אובאמה לא רצה לתקוף, ומחר באמת לא יהיה נשק כימי בסוריה, ואסד יהפוך לצדיק – מצוין. אבל יש גם אפשרות שאובאמה נגרר כי הוא היסס אם לתקוף, ופוטין ניצל זאת וגנב לוושינגטון את ההצגה. בסופו של דבר, אובאמה קצת פספס את הסיפור, ולגבי איראן יש מה לדאוג, אבל ימים יגידו.
אובאמה ניסה להעביר מסר בנאום, שיש לו עדיין שרירים, שהוא עדיין המעצמה מספר 1 בעולם, ושהוא זה שמחליט. את האמירה שהוא לא רוצה מלחמות הוא אמר בגלל דעת הקהל, ובאמת 56% מהאמריקנים לא רוצים מלחמה, ורק 6% תומכים בתקיפה. אבל אובאמה מנסה ליטול את ההובלה בכל הפרשה, וההובלה הזו ניטלה ממנו. הנאום היה אמור להיות רגע השיא, ומה שקרה זה שהזרקורים הופנו למוסקבה.
גם אסד הבין שאובאמה לא רוצה לתקוף
גם אתמול במועצת הביטחון ראו את החיכוכים הראשונים בין הרוסים לאמריקנים, הצרפתים והבריטים, כשאנחנו יודעים שיש לאסד את מאגרי הנשק הכימי הגדולים בעולם, ושהוא אוגר אותם זה שנים, ואנחנו יודעים שיש עוד דרך ארוכה לפנינו.
צריך להיות הוגנים, התערבויות במדינות אחרות – למשל קוסובו או עיראק, קדמו להן חודשים ארוכים של מגעים. אבל בכל זאת אנחנו מבינים שאובאמה לא רוצה לתקוף, ונראה שגם אסד הבין את זה היטב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
