מלחמות הסייבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהעידן הנוכחי. כמות המידע האינסופי שנמצא ברשת מזמין לא רק פשעי סייבר כגון גניבות כספים באמצעות כרטיסי אשראי, אלא גם סכנה לגלישת מידע ביטחוני וכלכלי לידיים הלא נכונות.
מול הצבא המתעצם של פושעי סייבר, מגנבים "קטנים", דרך חברות מסחריות שרוצות לגנוב סודות מסחריים ועד מדינות עם כוונות זדון, מתייצב עתה צבא סדיר של לוחמי סייבר, שמנסה למנוע את החדירה למערכות חיוניות, למנוע זליגה של מידע חסוי ולעצור כל ניסיון של טרור מקוון. זהו מאמץ משותף, חוצה גבולות של מדינות, חוצה חברות ותעשיות.
מערך הסייבר הישראלי קיבל חיזוק משמעותי בשנים האחרונות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהחליט להעניק לו עדיפות גבוהה. לפי הוראתו של נתניהו, הוקם במאי 2011 מטה ייעודי שתפקידו לדאוג לכך שמדינת ישראל תהיה בין חמש המדינות המובילות בתחום לוחמת הסייבר. לאחר עבודת מטה בראשותו של האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל הוקם מטה קיברנטי לאומי, שתפקידו לתאם בין כל הגורמים העוסקים במדינה בהגנת סייבר.
בכנס הסייבר הבינלאומי שנערך לאחרונה בשיתוף מטה הסייבר הלאומי במשרד רה"מ וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת ת"א, אמר נתניהו כי "הסייבר הוא לא מלחמה ששייכת לעתיד, אלא מלחמה שנמצאת כאן ועכשיו. בחודשים האחרונים אנחנו מזהים גידול משמעותי בהיקף מתקפות הסייבר מצד איראן, שמתבצעות באופן ישיר על ידי איראן וגרורותיה - חיזבאללה וחמאס. היעדים לתקיפה הם המערכות החיוניות וזה ימשיך ויתעצם ככל שאנחנו מתקדמים בעידן הדיגיטלי. אנחנו הודפים את רובן תוך כדי שאיפה להקים 'כיפת ברזל דיגיטלית'. מדינת ישראל היא כוח עולה בתחום הסייבר. יש שני סימנים לכך: זה שאתם לא שומעים על המתקפות הרבות, והכנס הזה, שאליו הגיעו נציגים ממדינות רבות ברחבי העולם כדי ללמוד מישראל וכדי לבדוק אפשרויות לשיתוף פעולה", ציין בגאווה.
טרור מסביב לעולם
ראש הממשלה הינחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, ואת ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, לרכז מאמץ בתחום הסייבר במסגרת תוכנית החומש לפיתוח האזרחי של הנגב לקראת מעבר צה"ל דרומה. בכפוף להחלטת הממשלה, הוטל על מטה הסייבר הלאומי, שהוקם לפני כשנה וחצי, לגבש מתווה לביסוס באר שבע כמרכז ייחודי לכלל הנגב בתחום הסייבר, אשר יקדם וירכז מחקר, פיתוח, תעשייה והון אנושי בתחום זה.
במסגרת ההחלטה הוקצו 40 מיליון שקלים לתמיכה ייעודית בהקמת מרכזים של חברות סייבר מובילות. בנוסף, עתיד להיפתח מסלול סיוע לקליטת עובדים בשיתוף משרד הכלכלה. בנאומו, ראש הממשלה הדגיש כי בנגב מתהווה ריכוז היי־טק ייחודי בהיקפו בעולם וקרא לחברות היי־טק בינלאומיות להשקיע בו במרכזי מחקר ופיתוח ובתעשייה.
כאמור, כדי להיות בצמרת לוחמת הסייבר העולמית ישראל צריכה להשקיע סכומי עתק בתחום. לצורך השוואה, הממשל האמריקני משקיע כמעט 11 מיליארד דולר כל שנה בתוכנית לפענוח מסרים מוצפנים, שבה מועסקים יותר מ־35 אלף עובדים. לפי מסמך שהגיע לידי ה"וושינגטון פוסט", בעזרתו של המדליף אדוארד סנאודן, בשנת המס 2013 הקציב ממשל אובאמה לתוכנית המעקב 52 מיליארד דולר. במבצע תחת שם הקוד Genie ביצעו מומחי מחשבים בשירות הממשל פריצות לרשתות מחשבים מחוץ לארה"ב ובתקציב של 652 מיליון דולר הצליחו להשתלט על רשתות רבות ולשתול בהן תוכנות נוזקה, המשדרות מידע מרחוק דרך נתבים וחומות אש, כשבכל שנה נאסף מידע מאלפי מחשבים.
הזדמנות כלכלית
רמי אפרתי, ראש אגף בכיר במגזר האזרחי במטה הקיברנטי הלאומי של ישראל, רואה את התפקיד המרכזי של המטה בבניית כלים כדי שמדינת ישראל תממש את ההנחיה של נתניהו. "זה תחום שהעולם מזהה כאיום ואנו מזהים כהזדמנות. ברמת המדינה זו הזדמנות כלכלית גבוהה מאוד. זה אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של ההיי־טק בישראל בחמש השנים הקרובות".
לדברי אפרתי, "העולם זיהה את איום הסייבר כמו שזיהה את איום הטרור, וכדי להילחם בסייבר צריך ראייה כלל־עולמית שמחייבת שיתוף מידע ועדכון שוטפים, כי הווירוס התוקף שמגיע היום לבנק בקוריאה יגיע מחר בבוקר לתחנת כוח בישראל או למכולת בחדרה. העולם הבין ששיתוף פעולה הוא הדרך היחידה", הוא אומר.
אפרתי מספר כי במטה הסייבר הישראלי מודעים לחסרונות של מדינה קטנה כמו ישראל, אבל מסרבים לתת לעובדה להפריע לתוכניות השאפתניות. "אפשר לכנס את כל המומחים מכל החברות המובילות ומכל הגופים הנוגעים באולם אחד, ולמצוא פתרון מיידי לבעיה, אם תצוץ", הוא מספק פתרון.
גם תחום התעשייה הוא באחריות מטה הסייבר. "שילוב ההון האנושי עם הרקע המתאים מאפשר צמיחה משמעותית. גם חברות בינלאומיות זיהו את ישראל כמרכז טכנולוגי, והן רוצות ליהנות מזה".
את האקדמיה אפשר לראות כסוג של בית ספר מקצועי גבוה שמכשיר את כוח האדם לתעשייה והם אלה שהופכים, בסופו של דבר, למומחי הגנת רשת. המטה, יחד עם משרד המדע, יזם קרן מלגות ומחקרים ובמשך שלוש שנים הושקעו 50 מיליון שקלים כדי לסייע לדור הבא. "נאגד עשרות חוקרים שיעסקו במחקרי סייבר", מבטיח אפרתי.
אפרתי טוען שהיתרון של המדינה שלנו הוא שרוב האנשים הם בוגרי צבא, כך שיש מודעות והבנה."אני רוצה שכל אחד יבין שמודעות והתגוננות ממתקפת סייבר הן דרך חיים, כמו שנזהרים מתאונות דרכים".
גם לדברי תום אחי דרור, הממונה על ענף ההון האנושי בתחום הסייבר, האחריות צריכה, בין היתר, להיות גם אצל האזרח בבית. "אחד הדברים המשמעותיים הוא לתת כלים", הוא מסביר. "זהו אינטרס שלנו וגם של הביטחון במדינה שהרבה ילדים ירצו ללמוד ולעסוק בתחום אבטחת המידע ולוחמת סייבר; זאת העצמה של ההון האנושי. השילוב בין אקדמיה, גופי ביטחון ותעשייה במקום אחד הוא שילוב חריג וייחודי בעולם, ואנחנו גאים בו מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו