אחד הדברים הכי מרגשים ומשמחים למי שמתעסק בהאזנה למוסיקה, לא רק כאהבה אלא גם כמקצוע, הוא לעקוב אחרי מישהו שאתה אוהב ולראות איך הוא מתפתח ומשתפר ומצליח להפתיע מחדש. השנה זה קרה לי באלבום המפגש הנפלא של פטריק סבג וארז לב ארי, "העץ הבודד".
את פטריק שמעתי לראשונה לפני 20 שנה בלהקת "כשניקו תתחיל לדבר" ומאז עקבתי אחרי דרכו המיוחדת והמגוונת שנעה בין מוסיקה אלקטרונית לצלילים מהודו, מהפקות לדוד ד'אור ועד שלמה ארצי. ב־2005 הוא הוציא אלבום "רגיל" אחרון, ומאז היה עסוק בהפקות. חיכיתי לשמוע אותו שוב כסולן.
ארז לב ארי התגלה כיוצר וזמר רק לפני כחמש שנים, אחרי שנים רבות שהיה גיטריסט, והוא כבר אמן חשוב ובולט במוסיקה הישראלית העכשווית. יש לו צליל ייחודי ומזוהה מאוד, כפי שאפשר לשמוע בהופעותיו הרבות ובשני אלבומיו "שמחת הפרטים הקטנים" ו"ארגמן".
אחרי שנים רבות של שיתוף פעולה בין השניים, בעיקר מאחורי הקלעים (כשארז מנגן אצל פטריק ופטריק מפיק לארז ולהפך), התממש השנה שיתוף הפעולה לכדי אלבום: "העץ הבודד". שני החברים ברחו אל "בית השאנטי במדבר" ויצרו בתוך שבועות אחדים אלבום מלא קסם שמתמצת את הצליל הישראלי החדש של ימינו: שילוב של מזרחי עם רוק עם נגיעות דתיות עם אלקטרוניקה עם אתניות מדברית עם טקסטים רוחניים ועם חברים שעוזרים ביצירת המרקם היחודי.
ברי סחרוף משתתף בכתיבה, בעיבוד, בנגינה ובשירה בשירים אחדים. גם מיכה שטרית משתתף בכתיבה ובשירה. ז'אן פול זימבריס בתופים, וכן מנגנים באלבום המשתתפים הקבועים בלהקה של לב ארי: עמוס פרידמן בבס, יהודה מונסונגו בתופים ועוד. כולם ביחד יוצרים מצע שעליו פועלים ארז ופטריק, והחיבור ביניהם מוציא את המיטב משניהם. שילוב של גיטרות וקלידים, סימפולים וכלים חיים, שירה־תפילה מלאת נשמה - כל אלה מתחברים לאלבום שצריך להאזין לו כיצירה אחת.
אם תשאלו אותי, "העץ הבודד" הוא מאסטרפיס.
ולמה יש לצפות בשנה הבאה? מצד אחד כמויות בלתי נתפסות של יוצרים ומבצעים שלא הכרנו לפני שנתיים־שלוש עומדים להוציא אלבומים חדשים, אבל מצד אחר בולטת גם תופעת החזרה אל הקלאסיקות. לא רק כניסיון של חברות התקליטים לשמור עוד קצת על האוצרות שיש להם, אלא מתוך ידיעה שאם החומרים האלה לא ייצאו מחדש - הם עלולים להיעלם. למשל, המארז המדהים שיצא השנה "כוורת בקופסא".
אריק איינשטיין עומד להוציא בקרוב מארז מיוחד שכזה, ואני מצפה לו בקוצר רוח. מדובר בהוצאה מחודשת של אחד האלבומים הכי יפים במוסיקה הישראלית, "משירי אברהם חלפי", שהוציאו אריק איינשטיין ויוני רכטר ב־1988. האלבום המושלם ההוא, שכולו מילים של חלפי ורובו לחנים של רכטר (וגם של מיקי גבריאלוב, יוחנן זראי ויצחק קלפטר), כולל קלאסיקות כגון "צער לך", "שיר על יונה בחלוני", "השיכור", "עטור מצחך זהב שחור", "סתיו יהודי" ו"השיר על התוכי יוסי".
איינשטיין חוזר עכשיו אל האלבום ההוא, מוסיף אל עשרת השירים שבו עוד משירי אברהם חלפי שהופיעו באלבומים אחרים שלו ("חלום עקבותיך", לדוגמה) וגם - וזאת הסיבה העיקרית להתרגשותי - עוד שלושה שירים של חלפי בלחנים חדשים שהוקלטו בשנתיים האחרונות. זה אמנם לא האלבום החדש הבא של אריק איינשטיין, אבל בתור הפקת ביניים זה הכי טוב שאפשר לצפות לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו