רויטרס
שלטון שדורש להעביר לריבונותו שטח שהוא רואה בו התנחלות אינו רק סוגיה הנוגעת לסכסוך הישראלי־פלשתיני, אלא סלע המחלוקת בוויכוח בין ממשלות ספרד ובריטניה. גם נציגי שתי המדינות האלה נמצאים במו"מ, בלי קשר לימין או לשמאל, ומדברים במושגים של משבר בינלאומי וכיבוש, כשזה מגיע לטריטוריה ושמה גיברלטר.
מדובר בשטח קטנטן, שבעה קמ"ר גודלו, הגובל בספרד מדרום אך נמצא בריבונות בריטית עוד משנת 1704, כש־30 אלף תושביו נחשבים לנתיניה של המלכה אליזבת. את מדריד זה מרגיז, עבור לונדון חשיבותו היסטורית, ושני הצדדים מאיימים בתביעות בבית המשפט הבינלאומי.
בימים אלה עלתה המחלוקת מחדש לכותרות, הפעם משום שממשלת גיברלטר הקימה שונית מלאכותית מחוץ למים הטריטוריאליים שלה. הדייגים הספרדים התלוננו כי הדבר פוגע בזכויותיהם ובפרנסתם, וזכו לגיבוי מצד הממשלה הספרדית, אך ראש ממשלת גיברלטר, פביאן פיקרדו, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, מסרבים להיענות לדרישתם להסיר את השונית שהיא בבחינת מחסום.
בתגובה ממשלתו של מריאנו רחוי החליטה להגביר את הבידוק בגבול בקאדיס, ואף אוסרת הכנסת משאיות שנושאות חול ואבנים לגיברלטר, כדי למנוע את הרחבת השונית. "עמדות הבידוק שספרד הקימה בגבול עם גיברלטר נובעות מסיבות פוליטיות, והן חסרות כל פרופורציות", התלונן קמרון, וכעת הבריטים מאיימים לתבוע את ספרד בטענה ש"הבידוק פוגע בזכויות חופש התנועה באיחוד האירופי".
שר החוץ של ספרד, חוסה מנואל גרסיה מרגאיו, מודה כי "יחסי האמון עם הרשויות בגיברלטר נותצו. כשישתקמו יהיה אפשר להפחית את המאמצים בגבול. גושי הבטון שהם זרקו למים פוגעים בספרד ובדייגיה, מעבר לפגיעה הקשה באיכות הסביבה". גיברלטר דווקא טוענת: אנו מגינים בכך על החי ועל הצמחייה הימית הקרובים לחופינו.
איפה הכסף?
"המשבר מלאכותי כי מה שבנתה ממשלת גיברלטר הוא מחסום מבטון שקיים גם בספרד. מדובר בשלוש ספינות דיג בלבד שרוצות לדוג במים של גיברלטר. אלו בסך הכל 15 אנשים, בזמן שבגיברלטר יש 7,000 עובדים ספרדים נוספים", טוען משה אנאורי (43), עורך דין מקומי, שהוא נצר למשפחה שגרה בגיברלטר כבר 300 שנה. אנאורי, שנשוי לרות, ספרדייה שבאופן אירוני נולדה אף היא בשטח שנוי במחלוקת, מלייה (עיר חוף בריבונות ספרדית, בתוך שטחה של מרוקו), הוסיף ואמר ל"ישראל השבוע" שהמשבר נועד להסיט את תשומת הלב של התקשורת הספרדית מפרשות השחיתות הסובבות את הממשלה - לואיס ברסנאס, החשב הכללי של מפלגת הימין פרטידו פופולאר, נמצא כעת בכלא.
עוד אומר אנאורי, שברור לחלוטין למי מעדיפים תושבי גיברלטר להשתייך: "מדברים כאן הרבה ספרדית, אך כמעט כולם מעדיפים להמשיך להיות בריטים. במשאל עם שנערך ב־2002, יותר מ־98 אחוזים בחרו להמשיך להיות חלק מבריטניה".
העיתונאי הספרדי פליפה סהאגון, פרופ' ליחסים בינלאומיים, כתב בעיתון "אל מונדו" שמעבר לתביעות הפוליטיות וההיסטוריות, הרצון לשלוט בגיברלטר נובע בעיקר מההיבט הכלכלי. ההכנסה לנפש בגיברלטר כמעט כפולה מזו שבספרד. בנוסף, בשעה שהאבטלה בספרד מגיעה כמעט ל־27 אחוזים, זו בגיברלטר לא עולה על שלושה אחוזים.
פן כלכלי נוסף הוא חוקי המקום, שהופכים את גיברלטר למקלט מס, ובכך למוקד משיכה לפעילות עסקית. כל מ"ר בגיברלטר שווה זהב בשל מימדיו הצנועים, וזאת גם אחת הסיבות לכך שהרשויות מנסות להרחיב את השטח - כאמור שבעה קמ"ר - גם על חשבון הים, כמו במקרה השונית המלאכותית.
אנאורי דווקא מבקש לצייר תמונה מעט שונה ואומר: "לצערי, יש יחס שלילי כלפינו בתקשורת הספרדית ופעמים רבות היא חוזרת על שקרים שונים. לדוגמה, נאמר בה שלא משלמים כאן מסים, דבר שאינו נכון, כי התושבים משלמים מס בשיעור של 45-35 אחוזים". עוד לדבריו, הספרדים הפכו את הכניסה לגיברלטר לסיוט ארוך, והוא מאשים: "זו מכה לכלכלה כי לגיברלטר יש תלות רבה בתיירות, ובתנאים שכאלו התיירים לא מגיעים".
המלחמה תחכה
כפי שברחובות גיברלטר יש קמפיין נגד כל מה שמסמלת השכנה מצפון, גם בספרד לא חוששים לצאת למתקפת נגד. בעיתון השמרני "ABC", למשל, נכתב השבוע: "הסכסוך של ספרד עם גיברלטר אינו רק עניין של דייגים, משאיות עם חול ובלוקים. כששכנך הוא גן העדן של משלמי המסים זו בעיה שלנו. זו דלת אחורית, שדרכה בורח המון כסף".
העיתון גם הביא את דבריו של השר מרגאיו מראיון ב"וושינגטון פוסט", שבו אמר: "לגיברלטר יש 21,770 חברות רשומות, אבל רק עשרה אחוזים מהן משלמות מסים", וראש הממשלה רחוי אף ביקש מהאיחוד האירופי לחקור שם את כל הפעילויות הקשורות להונאת מסים, להלבנת הון ולהברחות.
אני מתעקש ושואל את אנאורי, לקראת סיום, כיצד תושבי גיברלטר רואים את הספרדים. "אלפי ספרדים עובדים בגיברלטר ויש קשרים הדוקים רבים בין ספרדים לגיברלטרים", הוא מסביר ומוסיף: "אנו יודעים שהבעיות האלו אינן בגלל הספרדים, אלא בגלל ממשלתם. עם זאת, בזמן האחרון היו בעיות בעיר הספרדית השכנה והוצתו שלוש מכוניות של גיברלטרים" - תג מחיר.
אם כך, לא פלא שעל רקע המתח הזה, הגעתן לפני כמה ימים של ספינת הקרב ווסטמינסטר ושל שתי ספינות נוספות של הצי המלכותי לאזור עוררה רוחות מלחמה, למרות שהגעת ספינות אלו תוכננה מראש, בלי קשר למתיחות הנוכחית. אבל, עם כל הכבוד לזכויות הדייגים הספרדים, לרגשות של תושבי גיברלטר ולמתח שצץ מדי פעם בין מדריד ללונדון, הפרשנים בשתי המדינות שוללים את האפשרות למלחמה על גיברלטר - 70 גושי בטון ובידוק מייגע בגבול הם בינתיים לא קזוס בלי.
בסופו של דבר, האיחוד האירופי הוא שיצטרך להכריע. זה יהיה סוף הפרשה, אך לא קיצו של הסכסוך בין ספרד לבין אותם שבעה קמ"ר, שמושכים אליהם מדי שנה אלפי תיירים, וטומנים בחובם היסטוריה בת מיליוני שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו