"מימון המונים": כך תממנו את הפרויקט הבא

אתם שוקלים להקים עסק חדש. הרעיון כבר צלח את שלבי הבדיקה הראשוניים. שאלתם את המשפחה הקרובה ואת החברים לדעתם. אבל יש לכם הרבה פרפרים בבטן. אתם מאמינים ברעיון החדש שלכם, אבל מודעים לסיכונים הרבים הקיימים שם בחוץ. הסיכון המוחשי ביותר הוא - האם יהיו קונים למוצר או לשירות החדש שבכוונתכם להציע? זו שאלה שקשה לענות עליה, אולם יש משהו חדש שבהחלט כדאי לכם לשקול אותו.

בשנים האחרונות, מאז הפציעו הרשתות החברתיות לחיינו, חל שינוי גובר והולך באוכלוסייה. הרשת החברתית של כל אחד ואחת מאיתנו היא כוח קנייה בלתי מבוטל. אם בעבר, כבעל עסק, קיבלנו טיפים על שיטות שיווק דוגמת מפה לאוזן או נטוורקינג, היום הפציע לחיינו עידן מימון ההמונים. 

דן מרום, דוקטורנט למינהל עסקים ומימון, החל להתעניין בתחום כשהוא היה עוד בחיתוליו. לפני ארבע שנים כתב מרום את אחד הספרים הראשונים בתחום - "מהפכת מימון ההמונים: איך לגייס הון ליזמות באמצעות המדיה החברתית". הספר, שיצא לאור ב־2010 ושנכתב באנגלית, הפך ללהיט בחו"ל.

אז מהו מימון המונים? לדברי מרום, "אפשר לייצר מימון המונים בעזרת תרומות, אולם באמצעות טכנולוגיה אפשר להעלות אותה לסקלה רחבה יותר. דוגמה לכך היא ברק אובאמה, שעשה זאת בצורה מדהימה. גם מועמדים ישראלים עשו זאת. החלק השני הוא Rewards Based Crowdfunding - רכישה מוקדמת של מוצרים, כמו באתרים קיקסטארטר, מימונה, הד־סטארט ואחרים, שבהם אתה מציע לציבור לקנות מראש שירותים או מוצרים. 

"המנגנון השלישי הוא Fair to Fair Lending. זו היכולת לתת הלוואות מאדם לאדם בצורה ישירה. אם יש לך 10,000 שקלים בפק"מ ואתה מקבל עליהם 1% מהבנק בשנה, ואני רוצה הלוואה של 10,000 שקלים בריבית של 8% בשנה, אז אם תוכל להלוות לי אישית - שנינו נוכל ליהנות. זה טרנד שכבר עבר את מיליארד הדולרים בארה"ב ובבריטניה. המנגנון הרביעי הוא Equity Based Crowdfunding - רכישת מניות בחברות פרטיות". 

הפעילות העולמית של ארבעת המנגנונים הללו של מימון המונים הסתכמה במחזור של כ־2.7 מיליארד דולר בשנים האחרונות, מציין מרום. סכום גדול, אבל ברור שיש עוד לאן לצמוח. 

איך יוצאים לדרך?

אז אתם שוקלים לייצר מוצר, להעניק שירות, לפרסם ספר חדש או להקים עסק קטן שנמצא בראשית דרכו? אחת הדרכים שעליהן דיבר מרום היא שימוש באתרי אינטרנט ייעודיים, שתפקידם הוא לעזור לגייס קונים פוטנציאליים למוצר. 

בישראל יש כמה אתרים שפועלים בתחום בדרכים שונות. אחד מהם הוא הד־סטארט (Headstart.co.il). וכפי שמסביר אחד ממקימי האתר, שמנהל אותו כיום, יוסי מאירי: "זו פלטפורמת גיוס המונים שנועדה לעזור להגשים פרויקטים פעילים בתחומים שונים, ובהם אמנות, קהילה, עסקים ויזמות. אנשים צריכים מעט כסף כדי להקים מיזם, וזו הדרך שלהם לממש את החלום שלהם. במקום ללכת לבנק, להורים או לאחרים, הם מגייסים מהקהל".

איך זה עובד בפועל? היזמים מציינים סכום שהם רוצים לגייס, נניח 10,000 שקלים, ובתמורה מציעים "תשורה" (כפי שמכנים זאת באתר). כלומר, המשתתף בפרויקט מציע משהו שהוא בשווי כסף. למשל, אם היזם מוציא לאור ספר, הוא יכול להציע ספר עם חתימה. אם הוא מוציא לאור דיסק, הוא יכול להציע כרטיס למופע, דיסק ואפילו הופעה אישית. הכל מתומחר בדרגות תמחור שונות, וכך הציבור יכול להזמין את התשורות ולהזרים כסף חשוב המאפשר לפרויקט המדובר לצאת לדרך.

אבל כמו בכל דבר, גם כאן יש קאץ'. אמנם אין מגבלה על הסכום שאתם יכולים לבקש לגייס לצורך הפרויקט, אולם זמן הגיוס שלכם מוגבל. אם לא תגייסו את הסכום בתוך תקופה מוגדרת, הפרויקט ייחשב ככזה שנכשל ותישארו בלי כסף.

עוזי עוזי, הוא לא נקי

הפרשה שעוררה לאחרונה הכי הרבה רעש בתחום קשורה לסופר עוזי וייל. לפני כמה חודשים פנה וייל לציבור דרך אתר הד־סטארט במטרה לגייס 55,000 שקלים כדי לזרז את הוצאת ספרו החדש. הציבור נעתר לבקשה, והגיוס עלה על כל הציפיות - 130,127 שקלים. אלא שבקרב חלק מהאנשים נוצר הרושם המוטעה כי הספר של וייל ישווק רק למשתתפי הפרויקט בהדסטארט. הספר, שיצא לאור בהוצאה גדולה, הגיע לחנויות הספרים המסורתיות. מהר מאוד נוצר רעש גדול ברשתות החברתיות, שכלל תגובות נזעמות רבות מצד הקהילה שנבנתה סביב הפרויקט. וייל מצידו הסביר את עמדתו ובסופו של דבר שלח את אלפי העותקים, כך ש־1,516 אנשים הזמינו ספר חתום במהדורה מיוחדת. 

הפרשה יצרה עניין רב בתחום. "היה המון רעש וצלצולים", אומר מאירי, "אבל בסופו של דבר היו רק עשרה ביטולים ועוד 35 הזמנות חדשות מהיום שבו החל הבלאגן. הפרויקט המשיך לצבור כסף ותמיכות לאורך כל הדרך, ואני חושב שזה לא פגע באף אחד. זה היה חומר עסיסי לעיתונות, לא יותר".

הפעילות העסקית של הד־סטארט משקפת את גודל העניין בתחום. המחזור של הפרויקטים באתר עמד על 2 מיליון שקלים בשנת 2012. ב־2013, באמצע חודש מאי, חצו המיזמים את קו 2 מיליון השקלים. "מספר הפרויקטים הוא גדול מאוד, וכל הזמן נוספים פרויקטים. כ־1,080 פרויקטים היו קיימים באתר, וכיום יש 70 פרויקטים פעילים. עד כה כ־150 פרויקטים עברו בהצלחה".

אחד הפרויקטים המצליחים שייך למיכל פישביין ושמו "הפולנייה". "גוועלד! הילד לא אוכל! הילדה יוצאת מהבית עם ראש רטוב! אני עושה ועושה ועושה... ותודה אני שומעת?! ... מילה, תלונה, לא תשמעו ממני... אבל... מה עשיתי שזה מגיע לי?!". כך פתחה פישביין את בקשתה מהציבור להשתתף במיזם. היא הציעה סידרה של מוצרים מעוצבים דוגמת פלייסמטים, מגנטים וחולצות עם אמרות הכנף הפולניות. פישביין רצתה לגייס 6,000 שקלים ומצאה עצמה מגייסת 15,144 שקלים והמון תומכים נלהבים, שכמובן לא הראו זאת וישבו בשקט בחושך. 

"הרעיון עלה בראשי לפני עשר שנים", נזכרת פישביין, "לא הבנתי למה אין פלייסמטים שעליהם רשומות כל הפרעות האכילה של הפולניות, משפטים כגון 'אם לא תאכל, לא תגדל', 'יבוא שוטר' וכדומה". אבל פישביין השאירה את הרעיון בלתי ממומש. 

פייסבוק יתמוטט

"היה לי אז עסק של בגדים ועזבתי את הרעיון. לפני כמה חודשים הגעתי למעצבת רהיטים מקרטון וגיליתי שהיא עשתה הדפסה שנייה של משחק קלפים באמצעות כסף שגייסה בהד־סטארט. קראתי על אתרים בחו"ל כמו קיקסטארטר וזה נשמע מדליק. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא אמרות הכנף הפולניות. מהשנייה הראשונה הם היו בעדי, נתנו טיפים וליוו את הפרויקט יפה מאוד. מאז אני ממליצה לכל אדם שאני פוגשת לעשות את זה". 

פישביין גיבשה את הרעיון שלה, וחברה צילמה אותה ל"סרטון מביך, שבו אני לבושה בחולצה של חלוש'ס". פישביין העלתה את העיצובים הראשונים שלה ל"פולניות", כפי שהיא מכנה אותן. "לא היה לי פייסבוק,  ובתי, שהיתה בת 15 לפני חצי שנה, אמרה לי: 'אמא, תפתחי דף לעסק ולא פרופיל'. בשבועות הראשונים היא ישבה לידי ולימדה אותי. פחדתי שאני ממוטטת למארק צוקרברג את העסק בלחיצת כפתור שגויה. אבל אז חשבתי להעלות משפט של פולנייה בכל יום, חשבתי שזה יפתה אנשים להיכנס לדף של הפרויקט בהד־סטארט".

ולאחר שנוצרה קהילה שקנתה ממך "תשורות", מה קורה לאחר מכן? 

"הפרויקט הוא למעשה מין הצהרת אמון. העלות של הפלייסמטים היתה גבוהה בהרבה ממה שחישבתי, אבל היה לי ברור שכל מי שתמך בפרויקט יקבל אותם ושלא אעשה את הפלייסמטים שהבטחתי בהתחלה, אלא כאלה ששווים הרבה יותר. על פי התנאים באתר אתה מחויב לחודשיים, הפרויקט עצמו הסתיים ממש לפני פסח, ועשיתי מאמץ מופרע שהפלייסמטים יגיעו לכולם לפני פסח. זה שונה מיחסי מוכר־לקוח. זה גם לא ספה שאתה בא וקונה. משהו שאתה קונה על הנייר מצריך חשיבה אחרת ורצון אחר".

כיום מוצריה של פישביין נמכרים באתר שלה באינטרנט, היא יוצאת למכירות וגם פונות אליה חנויות. מוצריה נמכרים בתל אביב, בחיפה, בירושלים ואפילו בברלין. 

המיזמים מגוונים מאוד. מצאנו פרויקטים למימון פסטיבל אופניים בתל אביב (BikefesTLA); מיזם של מבשלת בירה קטנה שהצליחה לגייס 25 אלף שקלים כדי לשדרג את יכולותיה; לוח שנה שבו מדגמים גברים טבעוניים ללא חולצה; אינספור פרויקטים להוצאת ספרים ודיסקים, וגם מיזמים חברתיים ואידיאולוגיים כמו זה של ח"כ תמר זנדברג, שגייסה 10,000 שקלים בשלב ההתמודדות שלה ברשימת מרצ לכנסת. פרויקט נוסף הוא "אח שלי גיבור", שבו לקחו חיילים משוחררים את אחיהם עם תסמונת דאון לטיול תרמילאים של אחרי הצבא.

בקיצור, אם יש לכם רעיון טוב ואתם מחפשים את הדרך לממש אותו - זו ההזדמנות שלכם. 

האתרים הבולטים

בארץ:

Headstart.co.il

Mimoona.co.il

Startart.co.il

בחו"ל

Kickstarter.com

Indiegogo.com

Rockethub.com

Gofundme.com

טיפ ליזם המתחיל ברשת

• לבנות קשר מתמשך. כשבוחרים באפשרות של מימון המונים, רצוי מאוד ליצור קהילה, לשמור על קשר עם הקונים ולהמשיך לשלוח להם מסרים שיווקיים בדוא"ל ובפייסבוק. המטרה, היא קצת כמו במערכות יחסים – לבסס קשר ארוך טווח עם הלקוחות.

• מה הסיפור שלך? פרויקט מוצלח בתחום מימון המונים מצריך סיפור טוב מאחוריו. עיבדו היטב על הסיפור שהוביל אתכם ליצירת הפרויקט. הדגישו את המסרים השיווקיים ואירזו אותם במעטפת נוחה להפצה. 

• להזיז את הקהילה. סיכויי הגיוס של הפרויקט ישתפרו ככל שתגייסו טוב יותר את כל משאבי הרשת החברתית. הודיעו לכמה שיותר חברים והפיצו את הבשורה בכמה שיותר מדיות חברתיות: פייסבוק, יו־טיוב, טוויטר ואינסטגרם. גייסו כמה שיותר פלטפורמות והפיצו סיפור שיווקי תמציתי בעל מסר ברור.

• סכום הגיוס. כשאתם באים לגייס באתרי מימון המונים, המומחים בתחום ממליצים לא לגייס יותר מעלות הפרויקט עצמו. אמנם בדרך כלל אין מגבלה על הסכום המבוקש, אבל ככל שמעלים אותו כך מפחיתים את סיכויי ההצלחה. אם הסכום לא מגויס בתוך תקופה מוגדרת, הפרויקט נכשל.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו