יום עצוב, אך הזדמנות להתבגרות

בתו של אלישע בן אבויה התייצבה במפתיע לפני רבי יהודה הנשיא וביקשה סיוע. עורך המשנה תהה, הכיצד נותרו לאלישע הכופר צאצאים? הן הוא נמנה עם ארבעה שנכנסו ל"פרדס" ויצא ממנו נוצרי (ככל הנראה), וכינוהו "האחר" ונידוהו. בתו הישירה מבט ברבי יהודה והשיבה: "זכור תורתו, ואל תזכור מעשיו".

בהיוודע אתמול פסק דינה של סגנית נשיאת השלום בירושלים חגית מאק־קלמנוביץ', אשר הרשיעה את הרב מרדכי (מוטי) אלון בהטרדה מינית כפולה של נער בן 17, החלו להישמע קולות דומים. יואב שורק הסביר ב"מעריב" כי לבד מאזכור אחד אין ההלכה היהודית רואה בתלמיד חכם ובמורה מלאך זך וצח. גם התנ"ך לא הסתיר את חולשותיהם של גדולי האומה. קולות אלה ירבו.

אלון לא היה עוד רב או מלמד. בוודאי לא רב חשוך המנצל אישה אומללה ומציע לה "קן של אוהבים" על אף היותה אשת איש. הוא היה אייקון, נושא להערצה, מופת. לכן השבר ביהדות הדתית־לאומית כה עמוק ואי אפשר לטייח עליו בדברי נחמה ורוגע. מה גם שזכה להתחשבות חריגה ולהבנה מרחיקת לכת.

פורום תקנה הוא מוסד שנוי במחלוקת. במידת מה הוא משמש מין שיפוט פנימי המחליף את שלטון החוק הממלכתי. כמי שסבור כי תועלתו רבה וחבריו אנשי אמת וחסד, הייתי בדעה כי נהגו באלון לפנים משורת הדין, ובדין. אפשרו לו לחזור בו; לרחק מן היצרים אשר תכפו עליו והיו חזקים ממנו; לנדוד עד לעיירה מגדל ולהסתפק בהתחייבותו לא להוסיף חטאים כאלה, ולא עמד לו כוחו.

מי שצפה בסרטונו של הרב יעקב אריאל מפורום תקנה הבין כי בית המשפט שדן אותו אתמול שמע וראה רק קורט מן הטענות אשר הועלו נגד אלון (חשתי אי נוחות שהסרטון פורסם 48 שעות לפני מתן פסק הדין. העיתוי הנכון היה בפרוץ הפרשה לכותרות, או אחרי ההרשעה).

אלון התעטף בטליתו וקרא תהלים ולא הלעיז על בית המשפט, ובכך הוסיף שיעור לכמה מנכבדי ש"ס אשר נקטו לשון אחרת בעת הרשעתם. בעוד אלון מערער למחוזי, חייב ציבורו בחשבון נפש. הדבר נחוץ לו לא כדי לבטל את אמיתות ערכיו ועקרונותיו ואמונו במנהיגיו, אלא כדי להותיר בכל לב סדק של ספק, של בחינת העובדות, של נכונות להתבונן בעיני מי שנחשב לגדול ולעילוי ולתהות אחריו גם אם מקובל להאדירו. הטלת ספק היא ערך אנושי בכלל, ונחיצותו רבה בעיקר בעולם המודרני. גם כשמדובר בהוויה דתית.

הרשעת אלון היא יום עצוב, אך גם הזדמנות לבגרותו של ציבור שימשיך לאהוב וידע לפקפק. השניות היא הבגרות שהדתי הלאומי המצוי צריך לה.

* * *

השופטת: "לא עלילת שווא"

הפצצה שהטיל פורום תקנה לפני שנתיים וחצי הסתיימה בהרשעתו של הרב מוטי אלון בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בקטין • הרב אלון: "מקבל בשמחה כל מה שמביא עלי הקב"ה" • סניגורו: "זו תוצאה זמנית"

כשנתיים וחצי לאחר שפורום תקנה חשף את הפרשה שטילטלה את הציונות הדתית, הורשע אתמול הרב מרדכי (מוטי) אלון בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בקטין. "שוכנעתי מעבר לספק סביר באשמתו של הנאשם", ציינה סגנית נשיאת בית משפט השלום בירושלים, השופטת חגית מאק־קלמנוביץ', בהכרעת הדין המשתרעת על פני 56 עמודים.

ההרשעה התקבלה בתדהמה בקרב בני משפחתו של הנאשם, שבאו לאולם בית המשפט הקטן והדחוס כדי לתמוך בו. הרב אלון הקריא פרק מתהלים והוסיף: "אם הקדוש ברוך הוא מבקש שאעבור עוד גלים, אעבור אותם באהבה ובשמחה. כיוון שזה חודש הרחמים והסליחות אני מבקש שלא לנהוג במנהג נלוז, להתקיף. זה מנוגד לתפיסתי. אנחנו מקבלים בשמחה כל מה שמביא עלינו הקדוש ברוך הוא".

בנובמבר 2011 הואשם תחילה הרב אלון בעבירות של מעשה מגונה בכוח ומעשה מגונה בשני קטינים בכמה הזדמנויות בשנים 2003 ו־2005, תוך כדי ניצול יחסי חינוך. ואולם לקראת סיום שלב ההוכחות הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים כי היא נאלצת לחזור בה מהאישום השני, לאחר שהמתלונן, שהיה קטין בעת ביצוע המעשה, הודיע כי הוא נחוש בדעתו שלא להעיד.

האישום הראשון, שבו התמקדה הכרעת הדין, מתייחס לשני אירועים של מעשה מגונה בכוח בא', נער בן 17, שהיה נתון במצוקה אישית ומשפחתית. בפגישה ביניהם ביולי 2005, כשהנער סיפר על המשבר שפקד אותו, התקרב אליו הרב אלון והניח את רגלו בין רגליו. בהמשך הושיב הרב את הנער בכוח על ברכיו, למרות התנגדותו, ליטף אותו ואמר לו כי הוא "דפוק" וכי הבעיה שלו נובעת מהלב. בהמשך, בין השאר, הוסיף הרב לחבק את הקטין ואף נשק על פניו, למרות התנגדותו.

"העד מהימן"

במקרה השני, שאירע כחודשיים לאחר מכן, הוליך הרב את הנער לחדר סמוך לבית המדרש בישיבת הכותל, שבראשה עמד. עם כניסתם סגר הנאשם את הדלת, הושיב את הנער על ספה, התיישב לצידו והושיבו על ברכיו, תוך כדי שהוא נוגע בגופו מעל לבגדיו באופן בוטה ומפעיל כוח כדי לאחוז בו. כמו כן חיכך הנאשם את איבר מינו בגופו של הנער, מעל בגדיו, תוך כדי שהוא אוחז בו במותניו.

בתשובתו לכתב האישום בזמנו טען הרב כי אינו זוכר את המפגש. עוד נטען כי גם אם יוכח שהם נפגשו, מודה אלון כי "לא מן הנמנע שהוא הניח את ידו סביב צווארו של א', ליטף אותו בפניו וחיבק אותו, כפי שהרב התנהג והתנהל עשרות בשנים כלפי דורשי עצתו אשר ביקשו ממנו עידוד וחיזוק אמוני ולא לשם גירוי מיני".

משלושת העמודים שהותרו לפרסום מהכרעת הדין עולה כי התביעה הציגה במשפט ראיות למעשים דומים שביצע הרב אלון כלפי נערים אחרים, שלא נכללו בכתב האישום ואשר נועדו לתמוך בגרסתו של א', דוגמת עדותו של הנער ש', אשר נתמכה בעדותן של שתי נשים, שאחת מהן ראתה את הרב אלון במצב אינטימי עם נער.

"אני מקבלת את עדותו של א' ומאמינה לה", הדגישה השופטת, "העד מהימן בעיניי, עדותו סבירה והגיונית". לדבריה, "עדותו נתמכת בעדויות נוספות בנוגע להתנהגות של א' ובדברים שאמר עוד לפני חשיפת האירוע, כאשר חשש מהטלת האשמה על הנאשם בשל מעמדו הציבורי אך היה זקוק לעזרה בהתמודדות".

עוד נאמר בהכרעת הדין כי אלון "הוצג כאדם טוב ומיטיב לזולתו ולא ניתן להעלות על הדעת מניע שיביא לכך שמספר אנשים שונים כל כך, שאין כל קשר או חוט מקשר ביניהם, רצו ברעתו". השופטת הבהירה כי "האפשרות ששלושה אנשים קשרו ביניהם קשר פלילי להעליל עלילות שווא על הנאשם אינה מתקבלת על הדעת כלל ועיקר".

מנגד, מסר סניגורו של הנאשם, עו"ד אשר אוחיון: "באנו לשמוע בשורות טובות והתאכזבנו. זאת מערכה ראשונה ולא נאמרה המילה האחרונה. בעזרת השם, זו תוצאה זמנית שתשתנה".

התובע, עו"ד שגיא אופיר, הביע שביעות רצון מההכרעה. הפרקליטות טרם גיבשה את עמדתה בנוגע לעונש שהיא תבקש לגזור. העונש המירבי הקבוע בחוק על עבירה של מעשה מגונה בכוח הוא שבע שנות מאסר. עם זאת, בעבר, למשל, גזר בית משפט השלום על שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי, שהורשע באותה עבירה, שנתיים מאסר על תנאי.

עדנה אדטו