תשע שנים חלפו מאז נקטעה כף רגלו של אל"מ (מיל') פינקי זוארץ לאחר שהג'יפ שבו נסע עלה על מטען בזמן שכיהן כמפקד החטיבה הדרומית של צה"ל ברצועת עזה. היום הוא מתכוון לפתוח פרק חדש בחייו ולהכריז על התמודדותו לראשות המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה.
"כולם מאוכזבים מהפוליטיקאים, אבל מה האלטרנטיבה? במקום לשבת בכורסה הנוחה בבית ולקטר, החלטתי יחד עם קבוצה גדולה של אנשים ערכיים שצריך להתחיל לפעול, להשפיע ולשנות", אומר זוארץ בראיון מיוחד למוסף "שישבת", שיתפרסם במלואו ביום שישי, בגיליון סוף השבוע של "ישראל היום".
"אני רוצה לשלב את הניסיון המקצועי שלי יחד עם הערכים של ארץ ישראל היפה והטובה כדי לתת משמעות לחיים שלי. אני כבר למדתי בתקופת השיקום שלי שנחישות והתמדה הן לא סתם סיסמה. לא נתתי למגבלה הגופנית להוביל אותי בחיים".
זוארץ שיחזר את אותו יום מר ונמהר, 8 ביולי 2004, שבו השתנו חייו בכניסה להתנחלות מורג שבגוש קטיף. "בשנייה שהכל קרה, הבנתי מייד שאיבדתי משהו. הסתכלתי למטה, לעבר הרגל, ואי אפשר היה לטעות. ניסיתי להזיז את הרגל, ולא היתה לי שום תחושה. היה ברור לי שכבר אין לי רגל".
ואיך החיים שלו נראים היום? זוארץ עדיין רוכב על אופניים, ואפילו משחק כדורגל בשכונה - אבל רק כשוער. "אני כבר לא הולך מהר כמו שהלכתי פעם, אבל לא הרבה השתנה. אז נכון שבטיולים, בטבע, הילדים צריכים לתמוך בי ולעזור לי מדי פעם, ולפעמים אין ברירה אז אני נעזר במקל הליכה, אבל בסופו של דבר אני מרגיש שאני יכול לעשות הכל - גם אם קצת יותר לאט".
זוארץ, שחזר לאחרונה משלוש שנות עבודה עבור אגודת ידידי צה"ל בארה"ב, עוקב בסקרנות אחר ההתפתחויות בפרשת הרפז ואומר: "לבל נטעה, תמיד היו יצרים מאחורי הקלעים. אני רוצה להאמין שאנשים שבאו מהצבא יביאו לפוליטיקה סטנדרטים גבוהים של יושרה. אני מצטער שדבר כזה התרחש. זה פגע בתדמית של צה"ל ובמוסד החשוב ביותר של ביטחון מדינת ישראל".
הראיון המלא ביום שישי ב"שישבת"