בחודש מאי 2011 חוסל אוסאמה בן לאדן. החיסול היה הישג מרשים לאמריקנים, גם אם המשמעות היתה בעיקר סימבולית. סגנו המצרי של האב המייסד, הד"ר המצרי א־זוואהירי, קיבל את הפיקוד, והסניפים של הארגון הג'יהאדיסטי חזרו לעבודה. הישגים גדולים אולי לא היו, אבל הרצון לפעול נגד המערב לא נפגע.
נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, משוכנע כי וושינגטון מנצחת את הטרור, ומאוד להוט להשיב הביתה את הבנים גם מאפגניסטן, אחרי עיראק. בוושינגטון חיים עם התחושה כי אל־קאעידה נמצא במגננה, ושהוא בדרך לתבוסה. טעות. ההחלטה האמריקנית שלא לפתוח את הנציגויות שלהם על אדמת איסלאם במזרח התיכון ובצפון אפריקה (וגם בישראל) בגלל התרעות חמורות, מוכיחה שוב עד כמה קשה להביס את הטרור ועד כמה הוא יכול גם היום לפגוע במעצמה מספר אחת בעולם. העובדה שגם ישראל ברשימה מזכירה לנו שוב באיזו שכונה אנחנו ומול אילו איומים אנו חיים.
במוסף "ישראל השבוע" פירסם שלשום ד"ר דורי גולד מאמר שבו הוא מציין את הפריצה לבתי הסוהר אבו גרייב ותאג'י בעיראק שהובילה להימלטותם של 500 פעילי אל־קאעידה. הוא מצטט את ג'יימס ג'פרי, שגריר ארה"ב לשעבר בבגדד, המזהיר כי ארגון הטרור הקיצוני מסוגל היום לכבוש את כלא אבו גרייב או את "האזור הירוק" בבגדד, שבו שוכנת השגרירות האמריקנית. במקביל, המצב הביטחוני בעיראק רק הולך ומידרדר. הכוחות האמריקניים נסוגו, ולא היה מי שימשיך את העבודה.
גם לונדון, פאריס וברלין החליטו שלא לפתוח היום כמה נציגויות שלהן, בעיקר את זו שבצנעא בתימן, שם פועל אולי הסניף המרכזי של הארגון אחרי עיראק וסוריה. הנתינים הזרים קיבלו הנחיה שלא להסתובב לבד בשטח. מעבר לפיגועים חוששים המערבים גם מחטיפות, עוד דפוס פעולה מקובל על ידי הג'יהאד העולמי.
אמריקה חוששת גם מנקמה. אימן א־זוואהירי מאשים את האמריקנים בכך שגזלו עם הצבא המצרי את השלטון מהאחים המוסלמים. עבורו הסיפור המצרי הוא סיפור אישי. הוא מאוד רוצה להטביע חותם במתרחש שם.
הרמטכ"ל האמריקני דמפסי אמר כי המטרה של הטרוריסטים לא ידועה, אבל "ברור לכל" מה הם מחפשים לעשות. לאמריקנים כבר יש היסטוריה של פגיעה בנציגויותיהם. אחרי הפיגוע הקטלני נגד שגרירות ארה"ב בבנגאזי ב־11 בספטמבר שעבר - וושינגטון לא לוקחת סיכונים.
אמריקה רוצה כל כך לסגת מהמזרח התיכון. אל־קאעידה לא ייתן לה את התענוג הזה כל כך בקלות.
ומילה אחרונה אישית. אני לא מקנא בדיפלומטים שלא הולכים לעבודה. אני זוכר את ההתרעות האלה במאוריטניה. לא נעים להיות דיפלומט כלוא בבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו