גפני מרלו בכרם בן זמרה. העלים חומים, הטעם "ירוק"

טעימה מיינות יקב דלתון

סינגל ויניארד, אם לברוח ללעז, אינו המצאה חדשה • אז מה בכל זאת מיוחד ביין מכרם יחיד?

מה הסיפור של יינות כרם יחיד? האם זהו אך ורק תעלול שיווקי לצורך תג מחיר גבוה? האם היינות האלה באמת יותר טובים? יש בכלל הבדל בין יינות מענבי כרם יחיד ליינות אזוריים שנעשו מענבי מספר כרמים? התשובות בגדול, על פי סדר השאלות הן: "לא", "אולי" ו"כן". 

נכון, יש יינות שיש להם סיפור, והם החומר שממנו עשויים החלומות של אנשי השיווק. אפשר גם לדרוש עליהם עוד כמה שקלים. אבל הסידור הזה של משאיות מקוררות שמסיעות ענבים מקצה אחד של הארץ לקצה האחר הוא חדש יחסית. אני מתאר לעצמי שבראשית ימי תעשיית היין כל היינות נעשו מענבי כרם יחיד - הכרם המשפחתי שגדל ליד הבית. 

צמד המילים "כרם יחיד" על התווית מעידות על דבר אחד: היין נעשה מענבי כרם יחיד. הוא לא יהיה בהכרח טעים יותר או איכותי יותר מיינות אחרים, אבל מי שעשה אותו סבור שיש לו הצדקה לעמוד כיין בפני עצמו. זוהי הסיבה לכך שהתשובה לשאלה השלישית צריכה להיות "כן". יין מכרם יחיד צריך לבטא את האופי המיוחד של הכרם שממנו הגיע, ואם הוא לא יעשה את זה הוא יישאר בגבולות התעלול השיווקי. 

יקב דלתון השיק החודש ארבעה יינות מארבעה כרמים יחידים בגליל העליון. אף על פי שלא התחברתי לכולם, אין ספק שמדובר ביינות שיש להם הרבה מאוד אופי. 

דלתון, סינגל ויניארד, סמיון כרם אלקוש 2012

סמיון הוא זן לבן שאפשר למצוא בדרך כלל בבלנדים. ההחלטה לעשות ממנו יין זני יבש היא מסוג ההחלטות שיגרמו לכמה גבות להתרומם ומצד שני לכמה עיניים להידלק בסקרנות. 

את היין הזה, שנעשה מענבי כרם אלקוש שעל גבול הצפון, אני אוהב מאוד. בעיקר בזכות המינרליות שלו ובזכות העובדה שלמרות שתסס והתיישן ארבעה חודשים וחצי בחביות, נוכחות העץ כמעט אינה מורגשת. המרקם עגלגל, החמיצות נעימה והסיומת עוקצנית מעט. כשר. 

המחיר: כ־80 שקלים. 

דלתון, סינגל ויניארד, שיראז כרם חושן 2011 

כרם חושן נמצא במדרון המזרחי של הר מירון, ונהנה מצילו של ההר ומקרירות יחסית גם בימים החמים. מדובר ביין מעורר התפעלות, בעיקר בגלל רמת הניקיון והדיוק שלו. יש לו צבע נהדר, ריחות חדים של פרי טרי, אדמה ופרחים, מגע מהודק, טעמי פרי, חמיצות נהדרת ונגיעה של טעמי אספרסו ועץ קלוי. מתברר שאפשר לעשות שיראז גלילי בלי ריחות של בשר צלוי וקונפיטורה, ושזה אפילו מאוד טעים. כשר.

המחיר: כ־150 שקלים.

דלתון, סינגל ויניארד, מרלו כרם בן זמרה 2011

מרלו מכרם בן זמרה. כל מי שמכיר את השילוב הזה בין הזן לאזור יכול לסכם אותו במילה אחת: "ירוק". גם היין הזה מתאים להגדרה. יש לו ריחות פרי טרי שדי נעלמים תחת מתקפה מאסיבית של ריחות בוסר ועשבי תיבול. המגע שלו עם החך קשוח, החמיצות גבוהה והסיומת מחוספסת. יכול להיות שזה עניין של עוד כמה שנים בבקבוק. כשר.

המחיר: כ־130 שקלים.

דלתון, סינגל ויניארד, קברנה סוביניון כרם מירון 2011

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על קברנה סוביניון מהגליל העליון? על ריחות פרי אדום, פרי שחור, אקליפטוס ומנטה; על מבנה מוצק, טעמי פרי מתקתקים וסיומת קלויה מעט. זה בדיוק מה שאפשר לומר גם על היין הזה, שנעשה מענבי כרם שנטוע מצפון להר מירון. מצד שני, האיזון המעודן, הדיוק והניקיון שלו, מציבים אותו בצמרת הקטגוריה, כך שאם אתם מוכנים ללכת על בטוח וגם לשלם על זה לא מעט, יכול מאוד להיות שהיין הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים. כשר.

המחיר: כ־150 שקלים.

yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...