צילום: דודי ועקנין // הכנסת

עד סוף הקיץ

כנס הקיץ של הכנסת ייזכר בעיקר בזכות הפרובוקציות • משפיכת מים ועד כבילה באזיקים, הח"כים לא בחלו בדבר • אולי בתום הפגרה הם יפגינו תעוזה מסוג אחר

המאפיינים הבולטים ביותר של כנס הקיץ של הכנסת, שיסתיים מחרתיים, היו החוקים השנויים במחלוקת. בהגיעם לדיון במליאה או בוועדות, הם עוררו דיונים סוערים, ויכוחים לוהטים ולא מעט גימיקים.

הדוגמה הבולטת ביותר היתה בשבוע שעבר בדיון בנושא חוק גיוס בחורי ישיבה. ח"כ מאיר פרוש קשר עצמו לדוכן הנואמים באזיקים, ואילו חבריו לסיעה נטלו מספריים ועשו קריעה בחולצותיהם, פעולה הנעשית לאות אבל על ידי קרובי הנפטר, בעת ההלוויה.יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע שיגיש תלונה לוועדת האתיקה נגד ח"כ פרוש בגין התנהגותו: "אני לא אאפשר התנהגות כזו. מי שרוצה לשים אזיקים שילך למועדון סאדו מאזו, ומי שרוצה לשפוך מים שילך לסאונה". 

גם הח"כים הערבים רצו להותיר רושם עז בהתנגדותם לחוק הבדואים (התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים המתבססת על מתווה פראוור). בעת הקריאה הראשונה בחודש יוני הקפיד כל אחד מהם לקרוע את נוסח הצעת החוק לגזרים מעל דוכן הנואמים. ח"כ אחמד טיבי (רע"מ־תע"ל), שיום קודם לכן אושר מינויו לסגן יו"ר הכנסת, לא הסתפק בכך וגם שפך מים על הצעת החוק, ובכך גרם נזק של 21 אלף שקלים בגלל הצורך להחליף את המיקרופון ואת המגבר. 

אדלשטיין הגיש נגד טיבי תלונה לוועדת האתיקה ואסר עליו לנהל את ישיבות הכנסת עד לתום הדיון בוועדה. 

משום מה החליטה בשבוע שעבר ועדת האתיקה לנהוג כבית הלל, ובמקום להטיל עונש מרתיע, הוחלט שלא להטיל על שמונת הח"כים הערבים שום עונש, בנימוק ש"קריעת המסמכים חוסה תחת המטרייה הרחבה של חופש הביטוי הפוליטי". על טיבי הטילו עונש מגוחך של איסור לנהל את ישיבות הכנסת במשך שבוע בלבד (כנראה משום שהוא נענש כבר על ידי אדלשטיין, שאסר עליו  לנהל דיונים במשך כחודש).

היו עוד חוקים שעוררו מחלוקת חריפה, ובהם חוק המשילות (בעיקר העלאת אחוז החסימה מ־2% ל־4% בבחירות הבאות). כל המפלגות הקטנות מתנגדות להצעה משום שהיא תאלץ אותן להתמודד ברשימות משותפות.

הצעות חוק נוספות שמעוררות התנגדות חריפה של האופוזיציה ושל ארגונים חוץ־פרלמנטריים הן חוק יסוד: משאל עם; הצעת חוק יסוד: הלאום היהודי; הצעת חוק להגבלת תרומות ממדינות זרות; הצעת החוק לאיסור לשון הרע נגד חיילי צה"ל; והצעת החוק המגבילה מסתננים ביכולתם להעביר כספים לקרוביהם בארצות מוצאם. דווקא החוק החשוב של הארכת שעון הקיץ אושר כמעט ללא מאבק בשל הרוב הברור שתמך בו.

הוועדה הפעילה ביותר בכנסת ממשיכה להיות ועדת העבודה והרווחה, שתשלים השבוע חקיקת תשעה חוקים בכנסת הנוכחית.

אף על פי שחלפה כמעט חצי שנה, ניכר שלא כל הח"כים החדשים סיימו את שלבי ההתאקלמות. חלקם לא הפנימו את העובדה שהם נבחרי ציבור, אינם שולטים בתקנון ומגלים הססנות וחוסר ביטחון. פגרת הקיץ הארוכה תעניק להם הזדמנות פז ללמוד הרבה יותר לעומק את הנושאים העומדים על סדר היום, ולא לחשוש להפגין תעוזה (למשל, ח"כ עדי קול מיש עתיד שלא חוששת להשמיע דעות החורגות לעיתים מאלה של סיעתה), חשיבה מקורית ויוזמה.

*   *   *

מארבעה יוצא אחד: הח"כ שהצליח להעביר הכי הרבה חוקים

המחוקק המצטיין: משה גפני

יו"ר ועדת הכספים לשעבר, הח"כ הנמרץ של יהדות התורה משה גפני, מוביל את רשימת הח"כים המצטיינים. אף על פי שחלפו חודשים ספורים מאז החלה הכנסת ה־19 בפעילותה, הספיק גפני לזקוף לזכותו ארבעה חוקים חדשים שאושרו בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים.

בעקבותיו צועדים יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), שצבר כבר שלושה חוקים, וכמוהו גם ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה). מהח"כים החדשים, הבולטת ביותר לפי שעה בתחום החקיקה היא ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שהצליחה להעביר כבר שני חוקים חדשים, וכמוה גם יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה).

13 ח"כים נוספים רשמו לזכותם חוק אחד, ובהם הח"כים החדשים שולי מועלם (הבית היהודי), תמר זנדברג (מרצ), סתיו שפיר ועמר בר־לב (עבודה), דוד צור (התנועה), עליזה לביא ועדי קול (יש עתיד), ולצידם הח"כים הוותיקים צחי הנגבי (הליכוד ביתנו), יצחק וקנין (ש"ס), נחמן שי (עבודה), זהבה גלאון וניצן הורוביץ (מרצ) ודב חנין (חד"ש).

*   *   *

חוק ואי סדר

הגימיקים המביכים

• ח"כ מאיר פרוש אזק את עצמו לדוכן הנואמים 

• ח"כים חרדים עשו "קריעה" בחולצה במחאה על חוק הגיוס

• ח"כים ערבים קרעו את נוסח הצעת חוק הבדואים 

• ח"כ אחמד טיבי שפך מים וגרם נזק למיקרופון ולמגבר

החוקים מעוררי המחלוקת

• חוק המשילות הכולל את העלאת אחוז החסימה ל־4%  

• חוק יסוד: משאל עם

• הצעת חוק יסוד: הלאום היהודי

• הצעת חוק להגבלת תרומות ממדינות זרות

במסדרונות הכנסת

המזנון חזר לחיים. לאחר תקופה ארוכה שבה היה מזנון הח"כים כמעט ריק ומשמים,  לאחרונה הוא חזר לתפוסה מלאה. לפני כחצי שנה התרוקן המזנון כמעט לחלוטין משום שנוצר פער משמעותי בין מחירי ארוחת הצהריים במזנון הכללי (25 שקלים) לבין המחיר במזנון הח"כים (50 שקלים), אף שלא היה שינוי של ממש באיכות הארוחה. בעקבות זאת נוצרה בכל יום בצהריים "הסתערות" על המזנון הכללי בשעה 12 בצהריים, לרבות של ח"כים ושל עובדי המנהלה של הכנסת. ביוזמתו של מנכ"ל הכנסת, רונן פלוט, הסכים הזכיין לשנות את  מחירי הארוחות וצומצם הפער במחירים בין שני המזנונים ל־12 שקלים בלבד. התוצאה היתה מיידית. מזנון הח"כים שב לחיים, והוא  עמוס לעייפה כמו בימים הטובים.

הקיר במשכן: הסיפור שמאחורי הקלעים. הפסל והאמן דני קרוון, שהקים את הקיר של אולם המליאה, סיפר בהרצאה שנשא בכנסת את הסיפור מאחורי הקלעים של הקמת הקיר: "לפני 47 שנים, בעת שבנו את משכן הכנסת, פנתה אלי אדריכלית המבנה, דורה גד, והציעה לי להציג מודל לקיר המליאה. הייתי צעיר, בן 34, ואיני יודע איך הסכמתי לעשות זאת. הפנייה אלי היתה אחרי שפנו לשני פסלים אחרים והעבודה שלהם לא מצאה חן בעיני מתכנני הבניין. האחריות היתה רבה כי כל הזמן אמרתי לעצמי שאם זה לא יצליח, לאן יזרקו את כל היצירה הענקית הזו? הצגתי דגם מוקטן של היצירה לוועדת בניין הכנסת, והם אישרו לי לצאת לעבודה". קרוון סיפר כי לאורך כל הבנייה ליוו אותה עם הפועלים גם סתתים ירושלמים. 

מערכות שמע מיוחדות לכבדי שמיעה. מערכת המסייעת לכבדי שמיעה בעלי מכשירי שמיעה הותקנה בשער הכנסת (שער פולומבו) כדי להקל עליהם לשמוע את הנחיות אנשי משמר הכנסת. המערכת מבוססת על שידור קצר טווח של מטר עד מטר וחצי, ואף מתגברת על מכשול הזכוכית המפריד בין אנשי המשמר לבאי המשכן. הדלפקים שבהם הורכבה המערכת סומנו במדבקה מיוחדת שקל לזהותה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...