תכירו את הצד האחר של לבנון

לאחר מלחמת לבנון השנייה, וביתר שאת בשנה האחרונה, מעמדה של ישראל כמעצמת המוסיקה המערבית היחידה במזרח התיכון עומד איתן רק בעיני אזרחיה.

לא רחוק מכאן, מצפון לאצבע הגליל ולמעוזי חיזבאללה, ניצבת לה העיר התאומה של תל אביב שכמו נמסרה לאימוץ - ביירות. בתוכה נולדה סצנה חדשה של אינדי פופ ושל אלקטרו, סצנה אוניברסלית ומעוררת השראה שבמרכזה פועלות כרגע ארבע להקות. הלהקות הללו לא עונות על הסטיגמה שהוצמדה למוסיקת הפופ של שכנינו: הן שרות בעיקר בשפה האנגלית ומרקידות את מועדוני האלקטרו של טוקיו.

לראיה, הצמד החביב Lumi (בחור ובחורה) החתומים בלייבל EMI Arabia, שהקליטו מחדש את אחד מלהיטיהם בשפה היפנית. Lumi מציגים זמרת פאנק, גיטרות קופצניות, סאונד מחוספס עם ביטים לריקודים ואלקטרוניקה מעודנת - ולכן אפשר לשמוע אצלם את כל מה שחובבי האינדי יתקשו למצוא אפילו בגל האינדי האחרון ששטף את בריטניה והעולם.

אגב, המוסיקאי ליעד לושי, חבר להקת פנטגון המקומית, יצר קשר באינטרנט עם Lumi. "שאלתי אותם איפה אפשר לקנות את הדיסק ומתי יש להם הופעות", מספר לושי, "חלפו כמעט חודשיים וחשבתי שהם התעלמו מהמייל שלי כי אני מישראל. להפתעתי, קיבלתי מהם תשובה חמימה ויפה".

בסצנה המתחדשת בביירות אפשר למצוא גם את להקת הגאראז' הוותיקה יחסית Scrambled Eggs ואת להקת The New Government בהנהגתו של זייד חמדאן (מפיק־מוסיקאי ודמות ראשית בסצנה), שמתכתבת עם להקות אינדי־רוק בריטיות כגון פרנץ פרדיננד ומקסימו פארק. המשמעות של זה היא שבעידן הגלובלי המבלבל, לאחר שבמערב הצלחנו להפוך את האינדי לפס ייצור המוני, דווקא האיכות והעניין מגיחים מהמפעלים הקטנים והמקומיים בביירות.

בגיזרה האלקטרונית־היפסטרית ניצבים Slutterhouse, שאם להשוות אותם ל־TYP המקומיים (הפרויקט של עברי לידר וג'וני גולדשטיין), כנראה הדשא של השכן ירוק יותר.

Slutterhouse מייצגים את כל מה שעכשווי בתחום הפופ האלקטרוני הרך ותרבות המועדונים של ימינו. יש שם גם פאנק, גם ברייקביט וגם האוס - ובסופו של דבר, אנחנו איכשהו מקבלים את סצנת חיי הלילה של ברלין בביירות. אפשר לומר שהמזרח התיכון מתחיל לייצר זרם חדש במוסיקה - אינדי של שווייץ של המזרח התיכון.