החלטת מדינות האיחוד האירופי להחרים את ההתנחלויות נפלה על הממשלה כרעם ביום בהיר. זאת אף שרחש גובר כי הנה קרב יום "שהוא לא יום ולא לילה" נשמע בשנים האחרונות כדבר שבשיגרה. כל ממשלות ישראל ב־40 השנים האחרונות ידעו כי בהיעדר הסכם ישראלי־פלשתיני יעלה בידי רמאללה לגייס את אירופה להחרים את ההתיישבות ביהודה ובשומרון, אבל כל אחת קיוותה כי המאורע המעיק לא יתרחש במשמרת שלה. עתה זה אירע.
צילום: סוכנות ג'יני, רויטרס, לע"מ
חבל שיש בשמאל הישראלי מי שייחלו ליום הזה ומברכים עליו. בהפרדה העסקית־מסחרית שנוהגת אירופה בין מתנחל באריאל לבין תושב תל אביב היא מקלה אולי עם הכלכלה הישראלית, אך מבחינה עקרונית כמו שמה טלאי צהוב על כל המתיישבים. מה גם שהכל יודעים כי אם יושג באחד הימים הסדר קבע בין ישראל לבין הפלשתינים רוב המתנחלים ישבו תחת גפנם ותחת תאנתם במקומם הנוכחי, ובהסכמה.
המתנחלים הם ציבור איכותי רב זכויות. דור המייסדים התיישב במקומותיו על דעת הממשלות. רק שהגלגל הסתובב, המציאות התהפכה, וישראל המדינית עצמה עין. אפשר לקבול על השינוי ביחס העולם כלפי האחיזה בשטחים, אבל לא ניתן להתעלם ממנו.
כאשר המרכיבים היותר־ימניים בקואליציה רוטנים כי בנימין נתניהו כמעט ביטל את הבנייה בירושלים וצימצם אותה ביהודה ובשומרון הם גם מבינים ממנו כי מדובר ב"כורח בל יגונה" הנובע בעיקר מלחץ מדיני של ארה"ב, העולה בקנה אחד עם העמדה האירופית. מקורביו בהתיישבות סבורים כי בצורת המלט תסתיים בספטמבר בהתבהר גורל הפעילות המדינית.
למעשה נתניהו יכול היה להפיק יתרונות בזירה הבינלאומית אילו אישר את דבר קיומה של ההאטה בבנייה, אבל ההרכב הממשלתי מונע בעדו מלהצהיר על כך במפורש. יוצא כי ישראל נוקטת צעדים לא מעטים לנוחות הפלשתינים, אבל זוכה לתמורה זעירה בלבד מפני שאינה מרשה לעצמה לומר זאת בפה מלא. להפך, צעד פזיז כזה שנקטו האירופאים אילץ אמש את נתניהו לפרסם הודעה מתבקשת כי ישראל לבדה תחליט על צעדיה, ודבר לא ישתנה אלא במשא ומתן.
עם זאת, ההתנחלות ידעה הרחבה ניכרת בעשור האחרון. להערכתי, היתה נגרמת תועלת לישראל אילו הוכרז על הפוגה לשנה. יש עליות וירידות בטיפוס אל ראש ההר. זו מהותו של תהליך היסטורי.
מכל מקום, אם כבר נגזר על ישראל לספוג את ההחלטה האירופית, ואם היא מבינה כי אין זה הצעד האחרון הננקט נגדה בהיעדר הסדר מדיני - כי אז טוב שהממשלה מתקיימת בהרכבה הנוכחי בלי העבודה ובלי מרצ. התפוד הלוהט מוחזק בידי נתניהו ושרי הימין, ועדיף שאם יוחלט על האטה (או להפך, כעולה מהודעת נתניהו) ההכרעה תתקבל כאשר נפתלי בנט ואורי אריאל מהבית היהודי מכהנים כשרים. הנוגעים בדבר יישאו באחריות להחלטה, כזאת או היפוכה.
* * *
אירופה חילקה את הארץ
האיחוד האירופי קבע שהסכמיו עם ישראל לא יחולו מעבר לקווי 67' - ועורר סערה בממשלה • רה"מ נתניהו: "לא נקבל תכתיבים" • השר לפיד: "ההחלטה פוגעת בשליחות של קרי" • השר אריאל: "החלטה גזענית"
"לא נקבל שום תכתיבים חיצוניים על הגבולות שלנו", כך הבהיר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתייחסותו להודעת האיחוד האירופי, שלפיה כל הסכם שייחתם מטעמו עם ישראל לא יחול מעבר לקווי 67'. פירוש הדבר הוא שהאיחוד לא יוכל, למשל, לקיים הסכמים כלכליים, חברתיים ואקדמיים עם כל מוסד הקשור לפעילות מעבר לקווי 67' - ויהיה זה ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים או ברמת הגולן.
בהחלטה נקבע כי הסכמים מעתה יחויבו לציין באופן חד־משמעי ומפורש כי "ההסכם אינו חל על השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב־1967". בהודעה מוסבר כי "המטרה היא לערוך הבחנה בין מדינת ישראל ובין השטחים הכבושים ככל שהדבר נוגע לתמיכת האיחוד האירופי".
בירושלים אמרו כי החלטת האיחוד היא למעשה אמירה מדינית שקובעת, עוד בטרם נחתם הסכם בין ישראל לפלשתינים, כי 100 אחוז מהשטח ביהודה ושומרון שייך לפלשתינים. מנגד, אמרה סגנית שגריר האיחוד האירופי בישראל, סנדרה דה־ואליי, כי "אין בהחלטה כל ניסיון להתערב בתוצאה הסופית של המשא ומתן שיתקיים בין ישראל לפלשתינים". לדבריה, "המדיניות שלנו בעניין אינה חדשה, אבל ההבהרה בכתב ובהסכמים חדשה".
דיון אצל רה"מ
אבל גם אם אינה חדשה, אפילו ברמה ההצהרתית היא הספיקה כדי שנתניהו יכנס בעקבותיה דיון מיוחד עם שרת המשפטים ציפי לבני, שר הכלכלה נפתלי בנט וסגן שר החוץ ח"כ זאב אלקין, ואף יוציא הודעה מיוחדת (ראו ידיעה נפרדת). "מדובר בהחלטה מדאיגה מאוד, שתקשה על ישראל, ויש להצר עליה", אמר אלקין. עמיתו לליכוד, השר משה יעלון, אמר: "זה לא חדש שמדינות רבות בעולם מתייחסות לשטחי יהודה ושומרון כשטח כבוש ובהתאם לזה הן פועלות. לנו יש את המדיניות שלנו בנוגע ליהודה ושומרון ונמשיך לפעול לפי המדיניות והאינטרסים שלנו".
שר השיכון אורי אריאל (הבית היהודי) אמר כי "מדובר בהחלטה הנגועה בגזענות ובאפליה קשה כלפי העם היהודי והמזכירה את החרמות שעשו ליהודים באירופה לפני יותר מ־66 שנים".
"פגיעה אפשרית במחקר"
שר המדע יעקב פרי (יש עתיד) הביע דאגה לנוכח ההחלטה: "משמעות ההחלטה היא פגיעה פוטנציאלית בכ־40 אחוז ממענקי המחקר והפיתוח האקדמי של ישראל".
יו"ר יש עתיד ושר האוצר יאיר לפיד כינה את החלטת האיחוד "אומללה". "ההחלטה נעשית בתזמון גרוע ומחבלת במאמצים שעושה מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי להביא את שני הצדדים לשולחן המו"מ". בה בעת, הוסיף לפיד כי "כל יום שבו ישראל אינה נמצאת במו"מ לשלום הוא יום שבו נפגע עוד יותר מעמדנו הבינלאומי".
זה גם המסר שהעבירה שרת המשפטים ויו"ר התנועה, ציפי לבני. "ההחלטה של האיחוד האירופי היא קריאת השכמה מטלטלת", אמרה, "אני מקווה שעתה כל אלה שחשבו שאפשר להמשיך בקיפאון וטענו שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר יבינו שעלינו לפעול ולפתוח במשא ומתן, כי זו הדרך היחידה לשמור על האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל".
מרצ: הבחנה מתבקשת
גם באופוזיציה הקולות לא היו אחידים. יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אמרה: "מצער שבמקום לתמוך ולעזור במאמצים הקדחתניים של האמריקנים לחידוש המו"מ, מתמקד האיחוד האירופי בסנקציות ובחרמות. על ראש הממשלה להיכנס באופן מיידי למו"מ עם הרשות הפלשתינית ולחתור להסדר קבע". מנגד, ח"כ עמר בר־לב ממפלגתה אמר: "האשליה שהימין מנסה להנחיל לנו שהסטטוס קוו פועל לטובתנו, נחלה היום עוד תבוסה בהודעת מדינות האיחוד האירופי". יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה: "האיחוד לא מחרים את ישראל אלא עושה הבחנה מתבקשת בין ישראל לבין ההתנחלויות והכיבוש. האיחוד האירופי עושה עם ישראל חסד כאשר הוא מסמן את הגבול שממשלת ישראל נכשלה לסמנו".
שלמה צזנה, מתי טוכפלד וגדעון אלוןבהכנת הידיעה השתתפו זאב קליין ועדנה אדטוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו