הכנסת מציגה: תקציב בעלייה

לפני שבועיים התכנסה בחדר הישיבות של ועדת הכנסת ועדה מיוחדת לאישור תקציב הכנסת לשנת 2013, שהגיע לסכום שיא של 606 מיליון שקלים. רוב חברי הוועדה נכחו בישיבה, אבל מעטים התעניינו מדוע בתקופה של קיצוצים קשים, בימים שבהם מוטלות על הציבור גזירות חדשות, בכנסת דווקא מגדילים את התקציב השנתי ב־11%.

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט אמר בישיבה: "אנחנו מגישים תקציב מאוד רציני שיש בו כמעט הכל". הוא סיפר שישב עם כל אחד מחברי הוועדה, "ואיפה שאפשר היה לקצץ - קיצצנו, כולל כוח אדם". פלוט התגאה שהצליח למנוע את הגדלת התקציב בעוד 20 מיליון שקלים, כפי שהציע המנכ"ל הקודם דן לנדאו על ידי ביטול או דחיית תוכניות מסוימות. נוסף על כך, הוא לא סיפר שהתקציב הנוכחי גדל לעומת הקודם ב־61 מיליון שקלים (מ־545 מיליון ל־606 מיליון).

אחד הח"כים הבודדים שהתעניין בפרטי ההוצאות היה ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), ששאל מהם האירועים המיוחדים בכנסת שלהם הוקצו 1.6 מיליון שקלים, מדוע תקציב ערוץ הכנסת גדל ב־3 מיליון שקלים, ומדוע התקציב של כוננויות עובדים גדל פי שלושה. שאר הח"כים שאלו שאלות כלליות על ההשקעה הגדולה ברכישתו מחדש של בית פרומין (בניין הכנסת הישן) או הסתפקו בהבעת דעה בלבד. בתום שעה התקציב אושר פה אחד, וכולם יצאו מחויכים ושבעי רצון.

מי שבוחן את התקציב מגלה שהוא גדל בהתמדה משנה לשנה. ב־2010 הוא הסתכם ב־497 מיליון שקלים, ב־2011 הוא זינק ל־547 מיליון שקלים וכך גם ב־2012. השנה, כאמור, הוא קפץ ל־606 מיליון שקלים.

עיון מעמיק מגלה כי רק קצת יותר מ־20% מהתקציב מוקצים ישירות לח"כים. שכרם הכולל מסתכם בכ־60 מיליון שקלים. כמו כן, הכנסת מוציאה 11 מיליון שקלים עבור רכבי הליסינג של הח"כים (השכרה ודלק) ומשלמת 32 מיליון שקלים לכ־200 עוזרים פרלמנטריים שאינם נחשבים עובדי כנסת. הח"כים מקבלים גם 13 מיליון שקלים במסגרת תקציב קשר עם הציבור ופתיחת לשכות פרלמנטריות, והכנסת משלמת גם כ־6 מיליון שקלים עבור אבטחת ח"כים, דוגמת יו"ר ועדת החוץ והביטחון אביגדור ליברמן או שר הביטחון לשעבר שאול מופז.

שכר גבוה לבכירים

455 העובדים הקבועים של הכנסת נהנים מנתח שמן של התקציב. שכרם מגיע ל־104 מיליון שקלים, ויש עוד כמה עובדים בלתי קבועים (משרות אמון) ששכרם מסתכם ב־11 מיליון שקלים. שכר העובדים הבכירים מרקיע שחקים. כמה עשרות מהם מרוויחים יותר מהח"כים שאותם הם אמורים לשרת. שיאנית השכר היא המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, שהשתכרה בשנת 2012 בממוצע 56,096 שקלים לחודש; מייד אחריה ברשימה ראש אגף הטקסים והאירועים בכנסת, מירי יכין, שנהנית ממשכורת של 55,214 שקלים; במקום השלישי קצין הכנסת, יוסף גריף, שמשתכר 53,041 שקלים; ובעקבותיו היועץ המשפטי, עו"ד איל ינון, עם 51,331 שקלים. האחרון בחמישייה הראשונה הוא המנכ"ל החדש רונן פלוט שמשתכר 45,610 שקלים.

נוסף על כך, 180 מעובדי הכנסת נהנים מרכב ליסינג בעלות כוללת של 8.9 מיליון שקלים לשנה. עובדים שאין להם רכב ליסינג ומקבלים הוצאות רכב, דלק וביטוח אחראים להוצאה של 8.4 מיליון שקלים בתקציב. בכנסת לא מתרגשים מהביקורת שמתח על כך מבקר המדינה היוצא, מיכה לינדנשטראוס, שקבע כי "דומה כי מצב שלפיו עובד זוטר יחסית יכול להשאיר את הרכב לבני המשפחה גם בשעות העבודה, דינו צורם במידת מה ביחס למקובל בשירות הציבורי".

יש בתקציב גם הוצאות שהכנסת כלל לא היתה צריכה לשאת בהן, כגון מימון משכורותיהם של עובדי הסיעות. בעבר המפלגות מימנו את שכרם, כיום הכנסת מקצה לכך 7.6 מיליון שקלים לשנה משום שראשי הסיעות שידעו שקופותיהם ריקות, ידעו ללחוץ על יו"ר הכנסת דאז (ראובן ריבלין) שנענה לדרישתם, ובכך נוצרה עוד הוצאה מיותרת שמנפחת את התקציב.

יתרה מזו, מנכ"ל הכנסת מספר בגאווה כי הוא מקפיד להעביר עבודות לעובדי הכנסת ולמעט את השימוש בקבלנים חיצוניים. אם כך, מדוע הוא ממשיך להעסיק את חברת HP כמיקור חוץ בנושא המחשוב בכנסת תמורת כ־14 מיליון שקלים? מדוע הוא נעזר בגורמים חיצוניים לביצוע הקלטות בוועדות (כמיליון שקלים) כשעומד לרשותו צוות רחב של קצרניות?

דומה שהבזבוזים בכנסת נמשכים ואף אחד אינו חושב שראוי שגם הכנסת, אשר צריכה לשמש דוגמה לציבור, תהדק באמת את החגורה, תבטל כפילויות ותצמצם הוצאות.

מנכ"ל הכנסת הודף את הביקורת:"קיצצנו 20 מיליון שקלים, מקפידים על חיסכון"

מנכ"ל הכנסת החדש רונן פלוט הטיל את האחריות על תוכניות תקציב שקיבל בירושה. לדבריו, "נכנסתי לתפקיד לפני כחודשיים ומצאתי תוכניות עבודה מוכנות, אבל בהנחיית יו"ר הכנסת וברוח השעה קיצצנו ביוזמתנו כ- 20 מליון שקלים מתוך כ- 120 מיליון שקלים, שהם התקציב הגמיש שבו אפשר לקצץ. קיצוץ נוסף היה גורם לפגיעה משמעותית בפעילות הכנסת".

פלוט מציין כי "הכנסת שילמה יותר מ- 50 מיליון שקלים בעבור מוזיאון הכנסת, שיוקם בבית פרומין, ובכך ספגה עול תקציבי נוסף, שכן האוצר לא השתתף בעלויות. בשורה התחתונה מדובר בהעלאה ריאלית לא גבוהה (9%) של תקציב הכנסת, שהיא למעשה אילוץ לוץ הנובע מתוצאות הבחירות, ובהן פרישת ח"כים, וגם מהתייקרויות שונות במשק".

בנוגע לתשלום שכרם של צווי הסיעות, אומר פלוט כי "שכרם אמנם שולם בעבר על ידי המפלגות, אבל גם כיום הכנסת היא רק נותן שירות בהיבט הטכני של תשלום השכר. העניין הועבר לתקציב הכנסת כדי להבטיח תשלומי שכר סדירים".

"בנושא הליסינג לעובדי כנסת, חשוב לציין שרכבי ליסינג, שהוזלו לאחרונה, הם הדרך הזולה והנכונה, והחיסכון בשימוש בהם הוא משמעותי מאוד. עם זאת, אבדוק את רשימת העובדים שקיבלו רכב ליסינג ולאחר הבדיקה אגבש את עמדותיי".

לטענה כי הכנסת היא גוף בזבזני, משיב פלוט: "עלי לציין בכנות, מזווית אישית לגמרי, שכמעט כל מהלך או הוצאה תקציבית בכנסת נעשים מנקודת מבט של נראות ציבורית ושאיפה לחיסכון, וההקפדה על כך רבה. האופן שבו הכנסת נזהרת בעניין הוצאותיה הכספיות הוא מרחיק לכת, יותר מכל ארגון שעבדתי בו בעבר. אני מקפיד להעביר עבודות לעובדי הכנסת ולהשתמש כמה שפחות במיקור חוץ ובקבלנים חיצוניים. כבר חסכנו מאות אלפי שקלים בעבודות טיפוח וגינון, שנעשו כולן ל חרונה בהיקף נרחב על ידי אנשי הכנסת. כך ננהג גם בעבודות שיפוצים הצפויות בפגרה".