תבוא הברכה על משה (בוגי) יעלון ובני גנץ, שעיבדו תוכנית לשינוי פני צה"ל והתאמתו לצרכים המודרניים, העכשוויים.
אפילו יטענו כלפיהם כי עשו כן בכפייה עקב הקיצוץ בתקציב הביטחון - ניתן לברך על המוגמר ברוח אמרת החכמים כי "מתוך שלא לשמה - בא לשמה". לא נורא.
בכל זאת, קיצוץ תקציב הביטחון עלול להיהפך למכשלה (ראו טורי במוסף "ישראל השבוע") מפני שהתאמה לתנאי המודרנה תוך כדי הפחתה כספית עלולה להותיר את ישראל חשופה נוכח יוזמה ערבית. יעלון אמר אתמול נכון כי קרבות בנוסח מלחמת יום הכיפורים לפני 40 שנים אינם האפשרות השכיחה בעתיד. רק שמצבה של ישראל שונה מזה של כל מדינה בעולם, זעירה כמעצמה, ותחזיות רבות נידונו לכישלון.
בהשוואה לארה"ב: ב־99 השנים האחרונות היתה הגורם הצבאי החזק בשתי מלחמות עולם, ובשבירת עורפה של בריה"מ במלחמה הקרה. היא פיתחה את אמצעי הלחימה המתקדמים והיקרים בעולם. אך בכל שלוש ההתמודדויות - מול הקיסר הגרמני והשליט הנאצי והקרמלין האדום - אמריקה לא נאלצה להתכונן לכל סוגי המלחמה. עד לפיגוע המגדלים בניו יורק היא כמעט ולא השקיעה במלחמה בטרור.
לישראל אין אפשרות כזאת. היא נזקקת לטילים היקרים בעולם; לטילים מכל הסוגים ולכל טווחי הירי (בניגוד לכל מדינה אחרת); ולחילות רגלים שחייבים להכריע בשדה הקרב במהירות שמא ייבלמו לא בידי כוחות האויב אלא בהבל פיהם של דיפלומטים זרים במועצת הביטחון.
מודרניזציה היא ראיית עולם נכונה, ובה ניחנו יעלון וגנץ. אבל לא ישראל תחליט אם ואיך וכיצד תותקף, ולפיכך נטל ההגנה המוטל על כתפיה מגוון יותר מזה המוטל על כל מדינה אחרת. במלחמת לבנון השנייה קיבלה ישראל טעימה מרה בהבנת מציאות זו.
אם אכן תפישת העולם החדשה שמציג ציר יעלון־גנץ מבשרת מהפכה, כי אז ראוי שלא ייעצרו בצומת שבו הם ניצבים עתה. העמקת החיסכון הכספי תוך כדי שיפור היכולות מצריך ראייה חדשנית דרמטית. שלושה תקציבי ענק, הרובצים כנטל כבד על המשק הישראלי, מקיימים ביניהם נקודת השקה: הביטחון והחינוך, והביטחון והבריאות.
במקומות רבים תוכנית עבודה משותפת לצה"ל ולמערכת החינוך יכולה להניב תועלת כפולה במחיר יקר אחד. זה מצריך ראייה בהירה באילו עניינים הצבא יכול להפיק תועלת ולקבל חייל מיומן מהרגיל ממערכת החינוך אם תגובש תוכנית לימודים מאוחדת במקטעים שונים; ובאילו יכול הדבר להתקיים ברמה האקדמית; והדבר נכון גם בהשקה הביטחונית־בריאותית בהיות צה"ל צרכן של בתי חולים ובהיותו גורם המעוניין בלימודי רפואה. בהיגיון הפשוט הנשמע ליד כל בסטה בשוק - יצירת מצב שבו ניתן להשיג שניים במחיר של אחד.
זה מצריך חזון אדיר, אבל יש דגם מיושן מעט בצורת ההסדר בעתודה האקדמית ובתלפיות ובשורה של נושאים, שאנשים עם חזון והבנה יכולים למנף להישגים אדירים במחיר (אמנם יקר) אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו