צבא חדש ומותאם לאיומים

הרבה פרשנויות ונאומים יישמעו בימים הקרובים על החלטת צה"ל לבצע קיצוץ חד, חסר תקדים כמעט, באמצעים ובאנשים. יטענו שצה"ל מהלך אימים על הציבור ומייצר ספין שנועד למנוע את הקיצוץ התקציבי, ומנגד - שמדובר במהלך הרפתקני שהנחות היסוד שלו הרות אסון.

האמת הפשוטה היא שהמהלך הזה מתחייב קודם כל כתוצאה משינויי התקופה והטכנולוגיה. הקיצוץ התקציבי שהושת על צה"ל - 3 מיליארד שקלים השנה, וסכומים גדולים בהרבה בשנתיים הבאות - רק חייב לחתוך מהר ועמוק יותר, אבל לא לשנות מהותית את הכיוון שאליו ביקש הרמטכ"ל גנץ להוביל את הצבא עוד מראשית כהונתו, לפני שנתיים וחצי, הרבה לפני שריח הגירעון הלאומי והקיצוץ שנובע ממנו היה באוויר.

בעיקרו, המהלך מתווה את הדרך לצבא חדש, מותאם יותר למערכות שעימן נדרש צה"ל להתמודד. ההתפרקות המהירה של צבאות ערב הקטינה משמעותית את הסיכוי למלחמה קונבנציונלית, ואפשר להיפרד מכמות גדולה של מטוסים, טנקים ותותחים מיושנים, שעלותם יקרה ותועלתם זניחה. רק לשם הדוגמה: חיילים סדירים מסיימים היום לשרת על טנקי מרכבה מתקדמים ועוברים הסבה במילואים לטנקי מג"ח, מהלך המשול לחזרה של עשרות שנים בזמן. ממילא במלחמה עתידית - שבה כבר קבע צה"ל כי המטרה היא להטיל את הכוחות מהר למערכה ולהכריעה במינימום זמן כדי לצמצם את הפגיעה בעורף ואת העלות הכלכלית למשק - היו הכלים האלה מוצאים מהימ"חים רק בתרחיש קיצון, כך שעדיף לצה"ל לנצל את התקציב ואת החיילים למשימות יעילות יותר, שסיכויי מימושן גבוהים בהרבה.

לא צריך עין חדה כדי להבחין ששני מערכים נמלטו במובהק מחרב הקיצוץ: המודיעין וחיל האוויר. טייסת אחת תיסגר אמנם ואחרות יאוחדו, אבל גם זה מהלך שתוכנן להתבצע אל מול התיישנות המטוסים ועלות אחזקתם, ובעיקר - לנוכח כוונתו של חיל האוויר להצטייד בכלים חדישים ויקרים, שכל אחד מהם מסוגל לבצע בו בזמן כמות משימות השקולה לזו של כמה מהמטוסים המיושנים. אשר למודיעין, שהופך לג'וקר של שדה הקרב המודרני שהטלתו ברגע הנכון יכולה להכריע מערכה - התהפוכות הטכנולוגיות (בעיקר בסייבר), לקחי מלחמת לבנון השנייה ו"המלחמה האפורה" שמנהל צה"ל בשנים האחרונות מתחת למכ"ם רק חידדו את הצורך בהעמקת ההשקעות בו על פני מערכים אחרים, מתוך הבנה שמודיעין מדויק יאפשר לא רק להיערך למלחמה, אלא גם להשפיע מהותית על כל שלב בדרך אליה ובמהלכה, ולקבוע במידה רבה את תוצאותיה בחזית ובעורף.

המתווה הכללי של הקיצוצים כבר הוצג לקבינט ויובא בשבוע הבא לאישורם של שרי הממשלה. אחריותם של הפוליטיקאים תהיה לא רק להרים את היד לאישור, אלא לתמוך בצה"ל באמת, מתוך הבנה שיכולתו לצלוח את המהלך המהפכני תלויה בעיקר בגב חזק ויציב שייתן לו רשת ביטחון ואורך נשימה שבסיומם, יש לקוות, אכן יהיה לנו צבא מקצועי ואיכותי, ובעיקר מתאים יותר לאיומים של היום ומחר.

*   *   *

הקיצוץ וההתייעלות

משנים את פני הצבא: צה"ל הציג תוכנית נרחבת לצמצום מערכי האוויר, הים, היבשה וכוח האדם • בצבא מזהירים: אם לא נתעצם - תהיה בעיה מול האיומים באזור • באוצר לא מתרגשים: "מערכת הביטחון מציגה תרחישי אימים

שינויים דרמטיים בצה"ל: בחודשים הקרובים ובשנים הקרובות יעבור הצבא רפורמה שלא נראתה כמותה מאז הקמתו. לאחריה יהיה הצבא קטן יותר, מאורגן בצורה שונה ובעל תפיסה מבצעית שונה. בצה"ל מציינים כי מטרת הרפורמה היא להתאים את הצבא לאיומים העתידיים, השונים מהאיום הקונבנציונלי בעבר, וכן להתמודד עם הקיצוץ החריף שהושת על מערכת הביטחון. 

במסגרת הרפורמה שהתקבלה במטה הכללי בצה"ל, בהובלת הרמטכ"ל בני גנץ וסגנו האלוף גדי אייזנקוט, ייסגרו לאלתר בחיל האוויר טייסות מבצעיות ויחידה מבצעית. ביבשה ייסגרו עוצבות טנקים ישנים במילואים, יחידה ארטילרית ואגד לוגיסטי במילואים. כמו כן תיסגר עוצבת מילואים אחת. בים ייצאו משירות ספינות קרב, ואילו מבחינת כוח אדם ייפרד הצבא מ־3,000 עד 5,000 אנשי קבע. 

פחות 7 מיליארד שקלים

בצה"ל מציינים כי ההחלטה על השינוי העמוק היתה מתקבלת גם ללא הקיצוץ התקציבי שהושת על הצבא, במטרה להתאים את צה"ל לאיומים הרלוונטיים כיום. ואולם התכנון היה לבצע את השינוי בהדרגה, תוך כדי קליטת יכולות שיפצו על סגירתם של המערכים השונים, בבחינת "וישן מפני חדש תוציאו". 

על פי התכנון המקורי, תיכנן צה"ל להתעצם בכ־26 מיליארד שקלים כדי לפצות על סגירת היחידות ועל שינוי המבנה, אולם הקיצוץ בחמש השנים הקרובות נאמד ביותר מ־22 מיליארד שקלים - מה שמצמצם באופן משמעותי את היכולת הצה"לית להתעצם. יצוין כי כלל הקיצוצים המדוברים יפנה לצבא כ־7 מיליארד שקלים בלבד במהלך השנים הקרובות. 

שינוי מבני עמוק

בד בבד עם הקיצוצים מתוכנן בצה"ל שינוי עמוק במבנה האוגדות. כך, למשל, האוגדות המרחביות בצה"ל - בגליל, בגולן, בעזה ובגבול ישראל־מצרים - יהיו "אוגדות במרחבן". משמעות השינוי היא שמלבד ביצוע משימות הביטחון השוטף (בט"ש) בגזרתן, יהפכו האוגדות ל"מדרשת ידע" ולאחראיות לתו"ל, למודיעין ולתפיסות המבצעיות שבגזרתן. כמו כן יוכפפו להן יחידות ויכולות שיהיו באחריותן. במקביל הוחלט כי אוגדה 36, האחראית לגיזרת הגולן, תהפוך לאחת האוגדות הרב־זירתיות בצבא, נוסף על היותה אוגדה מתמרנת, ואילו על רמת הגולן תופקד אוגדה מרחבית.  

בצה"ל מציינים כי התקופה הקרובה תאפשר לבצע את השינויים הנדרשים מאחר שנכון להיום, צה"ל הוא עדיין הצבא החזק במזרח התיכון והאזור סביבו שקוע במאבקים פנימיים. ההזדמנות הזו, מעריכים בצה"ל, לא תארך זמן רב אלא ככל הנראה שנים בודדות בלבד.

עם זאת, כאמור, קיים חשש כי הקיצוצים והשינויים יציבו את צה"ל במציאות בעייתית מול האיומים באזור, אם הצבא לא יתעצם כדי לפצות על החוסר. בצבא מציינים כי אין כוונה להלך אימים על הממשלה, וכי משמעויות הקיצוץ יוצגו לממשלה באופן חד ובהיר, ובסופו של דבר היא שתצטרך לקבל את ההחלטות. 

גורמים באוצר העדיפו אמש לא להתעמת עם צה"ל, אך הדגישו כי מערכת הביטחון מציגה "תרחישי אימים", "כדי שידם של חברי הכנסת והשרים בהצבעה בכנסת תרעד". עוד אמרו כי כל הפחתה בקיצוץ תקציב הביטחון תצריך קיצוץ בהיקף דומה בתקציבים האזרחיים דוגמת חינוך, רווחה ובריאות. באוצר ציינו כי הם מצפים שמערכת הביטחון תגיש תוכנית התייעלות בהתאם למתווה ברודט. 

בהכנת הידיעה השתתף זאב קלייןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו