חוקרים גילו: כך כלבים עוזרים לנו להתמודד עם סטרס (אפילו יותר ממה שחשבנו)

בימים של מתח וחוסר ודאות, רבים מאיתנו מחפשים דרכים להתמודד עם הסטרס היומיומי. דרך אחת עשויה להסתתר מתחת לאף שלנו - או ליתר דיוק, ללקק אותו.

לפי אתר The Conversation, עשרות מחקרים במהלך 40 השנים האחרונות כבר אישרו שכלבי מחמד עוזרים לבני אדם להרגיש רגועים יותר. מחקרים אף הראו שלבעלי כלבים יש סיכון נמוך ב-24 אחוז למוות (מכל סיבה שהיא) וסיכוי גבוה פי ארבעה לשרוד לפחות שנה לאחר התקף לב. זה מסביר את התופעה הגוברת של אנשים המסתמכים על כלבי תמיכה רגשית כדי לסייע להם בהתמודדות עם חיי היומיום.

קווין מוריס וג'סי גנדנברגר, חוקרים במכון לקשר בין אדם לחיה באוניברסיטת דנבר בארה"ב, בוחנים את ההשפעות שיש לחיות מחמד על בני האדם שלהם. השניים מספרים ב-The Conversation כי המחקר החדש שלהם, שערכו עם צוות עמיתים, מצביע על כך שלכלבים עשויה להיות השפעה עמוקה ומורכבת יותר מבחינה ביולוגית על בני אדם ממה שמדענים האמינו בעבר.

כדי להבין את הממצאים, חשוב להבין איך הגוף מגיב למתח. תגובת האדם לסטרס מפעילה שתי מערכות עיקריות בגוף. הראשונה היא מערכת התגובה המהירה - זו שמזרימה אדרנלין לדם ומכינה אותנו ל"הילחם או ברח". השנייה היא מערכת איטית יותר שמפרישה קורטיזול, הורמון המתח המוכר, שעוזר לנו להתמודד עם איומים ממושכים.

עד כה, רוב המחקרים על כלבים ומתח התמקדו בקורטיזול ברוק בלבד. לדוגמה, מספר מחקרים מצאו שלאנשים שנחשפים למצב מלחיץ יש תגובת קורטיזול נמוכה יותר אם הם עם כלב מאשר אם הם לבד - אפילו נמוכה יותר מאשר אם הם עם חבר.

האזור הבריא

במחקר החדש, החוקרים גייסו כ-40 בעלי כלבים להשתתף במבחן מעבדה סטנדרטי למתח שנמשך 15 דקות. המבחן כולל נאום בפני קהל וחישובים מתמטיים בעל פה מול פאנל של אנשים חסרי הבעה המתחזים למומחי התנהגות.

המשתתפים חולקו באופן אקראי - חלקם הביאו את הכלבים שלהם למעבדה וחלקם השאירו אותם בבית. החוקרים מדדו קורטיזול בדגימות דם שנלקחו לפני, מיד אחרי וכ-45 דקות לאחר המבחן. בניגוד למחקרים קודמים, הם גם מדדו את האנזים אלפא-עמילאז באותן דגימות דם - אנזים שמשקף את רמת האדרנלין ופעילות מערכת התגובה המהירה למתח.

כצפוי על סמך מחקרים קודמים, האנשים שהיו עם הכלב שלהם הראו עליות נמוכות יותר בקורטיזול. אבל החוקרים גם גילו שאנשים עם הכלב שלהם חוו עלייה ברורה באלפא-עמילאז, בעוד שאלה ללא הכלב שלהם כמעט ולא הראו תגובה.

היעדר תגובה עשוי להישמע כמו דבר טוב, אך למעשה, תגובת אלפא-עמילאז שטוחה יכולה להיות סימן לתגובת מתח לא מווסתת, הנראית לעתים קרובות אצל אנשים החווים תגובות מתח גבוהות, מתח כרוני או אפילו פוסט-טראומה. כאשר הגוף נחשף ללחץ גבוה או מתמשך, מערכת העצבים עלולה "להיכבות" ולהפסיק להגיב כראוי.

לעומת זאת, למשתתפים עם הכלבים שלהם הייתה תגובה מאוזנת יותר: הקורטיזול שלהם לא זינק גבוה מדי, אבל האלפא-עמילאז שלהם עדיין הופעל. זה מראה שהם היו ערניים ומעורבים לאורך כל המבחן, ואז הצליחו לחזור למצב נורמלי תוך 45 דקות. זו הנקודה האופטימלית להתמודדות יעילה עם מתח. "המחקר שלנו מצביע על כך שחברינו הכלבים שומרים עלינו באזור בריא של תגובת מתח", מסבירים החוקרים.

הבנה מורכבת יותר זו של ההשפעות הביולוגיות של כלבים על תגובת הלחץ האנושית פותחת אפשרויות מרגשות. בהתבסס על תוצאות המחקר, הצוות החל במחקר חדש המשתמש באלפי סמנים ביולוגיים כדי להעמיק בביולוגיה של האופן שבו כלבי שירות פסיכיאטריים מפחיתים פוסט-טראומה אצל חיילים משוחררים.

אבל דבר אחד כבר ברור: כלבים הם הרבה יותר מחברה טובה. הנוכחות שלהם לא רק גורמת לנו להרגיש טוב יותר - היא ממש משנה את האופן שבו הגוף שלנו מתמודד עם מתח.