"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צפו: תיעוד נדיר מלב ים - להקת טריגונים בטקס "חתונה"

התקבצות יוצאת דופן של בטאים על פני המים תועדה מול חופי הרצליה • החברה להגנת הטבע: "אירוע חריג שרוב האנשים לא יזכו לראות" • כך תוכלו לדווח אם נתקלתם בתופעה דומה

,עודכן
0השמעה

התקבצות חיזור נדירה של בטאים בים התיכון // רומן פודגייצקי

הים התיכון מלא בהפתעות, וגם הבוקר (חמישי) תועד במימיו אירוע יוצא דופן: התקבצות חיזור נדירה של בטאים מסוג טריגון חד-אף ממש על פני המים, המכונה "חתונה".

מדובר בתיעוד לא-שגרתי, משום שלרוב הטריגון נמצא בקרקעית הים, ונוהג להתחפר בחול כשרק עיניו בולטות, אולם רומן פודגייצקי וחבריו ממועדון "תשוט" במרינה הרצליה - אייל ברודו, נעם נדבי, משה ואורית רוח, עמית המאירי ושני מזלי - יצאו לשוט באזור הרצליה, פגשו את הבטאים בלב ים ותיעדו אותם בהתרגשות רבה.

"אנחנו מפליגים בשעות הבוקר המוקדמות לפני שכל העולם מתעורר. ‏מה שמושך את העין בדרך כלל תצפיות זה התרחשות לא שגרתית על פני המים, כמו קפיצות דגים, להקת שחפים שצדות בים, סנפיר של דולפין וכו'", סיפר פודגייצקי. הפעם, מרחוק, היה נראה לנו שאנחנו רואים השתקפות של צב ים ורק אחרי שהתקרבנו הבנו שמדובר בטריגונים בגדלים שונים, שרבים ביניהם על המקום. לא ראינו דבר כזה מעולם, זה היה חריג ומעניין".

‏פודגייצקי וחבריו לא בזבזו זמן יקר ומייד העבירו את הדיווח לאפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע.

הטריגונים שנצפו בים התיכון. אירוע נדיר,צילום: מתוך דיווח באפליקציית SeaWatch, באדיבות החברה להגנת הטבע

בר שטרנבך, רכז SeaWatch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, שקיבל את הדיווח על תיעוד חיזור הבטאים הנדיר, מספר שבטאים הם דגי סחוס, קרובי משפחה של הכרישים וכי בעולם, יש כ-600 מיני בטאים שונים בבתי גידול מגוונים, לכל אחד צורה, צבע, וייחודיות משלו. "רובם המוחלט אינם מסוכנים לבני אדם. מבנה גופם המותאם, חושים מפותחים, והתאמות לסוגים שונים של מזון, הם המאפיינים ההופכים אותם לטורפים מוצלחים ובעלי תפקיד משמעותי בוויסות אוכלוסיות של מינים שונים במערכת האקולוגית הימית. הם ניזונים מסרטנים, חלזונות וחסרי חוליות אחרים החיים בחול, ונעזרים לשם כך גם בחישה של השדה החשמלי של הטרף", הוא מציין.

אפליקצייתSeaWatchשל החברה להגנת הטבע מאפשרת לציבור לדווח על מפגעים ותצפיות מהים בזמן אמת, ומקדמת שמירה על הסביבה הימית בים התיכון ובמפרץ אילת. מאז השקתה, הורידו אותה מעל 20,000 משתמשים, ונשלחו בה מעל 5,500 דיווחים - על דיג לא חוקי, חיות פגועות, זיהום, פסולת ועוד.

לצד דיווחי מפגעים, ניתן לדווח גם על תצפיות בבעלי חיים, מינים פולשים, צבי ים, יונקים ימיים, ועוד. האפליקציה פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול והאכיפה בים התיכון ובמפרץ אילת, כאשר כל הדיווחים מועברים באופן מידי לגורמי האכיפה על ידי SMS ומייל הכולל בתוכו את כל פרטי האירוע, ופרטי המדווח נשמרים חסויים לציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר