הניו מדיה: מלכת הבחירות

רה"מ, בנימין נתניהו, מדורג כגדול הנעקבים ברשתות החברתיות בישראל (כמיליון עוקבים בפייסבוק, למשל). לנפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, יש יותר מ־350 אלף לייקים באתר הפייסבוק שלו, ואחרי הסרטון בכיכובו ("ההיפסטר בתל אביב"), שהפך מייד לוויראלי ותופס מקום של כבוד בדיונים ברשתות החברתיות - סביר להניח שהמספר רק ילך ויעלה.

תחום הניו מדיה החל לשחק תפקיד חשוב במערכת הבחירות כבר לפני שנתיים, במהלך הבחירות, ולפי הערכות מומחים המדיה הדיגיטלית תכבוש את מערכת הבחירות הנוכחית. השימוש ברשתות החברתיות דוגמת טוויטר, קבוצות הווטסאפ, פייסבוק ולינקדאין יגבר עוד יותר, כמו גם השימוש בתוכן ויזואלי באינסטגרם וביו־טיוב.

בבחירות 2013 עבר תקציב הניו מדיה את סך ה־25% מתקציב פרסום הבחירות של המפלגות, זאת תוך התחשבות בעובדה שפרסום ושימוש בזרוע זו עולים כרבע מתקציב הפרסום בטלוויזיה ופחות מחצי מתקציב פרסום בעיתון מודפס. והטרנד רק גדל. ואם בעבר המפלגות הקטנות היו אלו ששמו יהבם על הרשתות החברתיות כדי לחסוך תקציבים, כיום חודרים התקציבים הגדולים ואיתם המפלגות הגדולות לתחום הזה. שיעור הוצאה על ניו מדיה של המפלגות הגדולות הגיע כבר בבחירות 2013 לכמעט 50% מתקציב הבחירות.

סקר שנערך באיגוד האינטרנט (2014) מצא שיותר מ־80% מבני נוער וצעירים צורכים את רוב תוכני החדשות והאקטואליה שלהם באמצעות הניו מדיה, הרשתות החברתיות ולאחרונה דרך אפליקציות ייעודיות. מחקר נוסף של האיגוד, שנערך במהלך מבצע צוק איתן, טוען שהווטסאפ והרשתות החברתיות נחשבות לערוץ תקשורת אמין וכ־60% ימשיכו ויפיצו את ההודעות הלאה.

מחקר שנערך (2013) באוניברסיטת חיפה הוכיח שדווקא הטוויטר בישראל הפך לאמצעי הקשר העיקרי בין הגולשים לבין גופים פורמליים כחברי כנסת, ככלי לדיווח חדשותי מגופים פורמליים וככלי להעברת מסרים פורמליים. נתון מדהים בהשוואה לכך שבישראל הטוויטר רק מתחיל את דרכו, באופן יחסי.

ההשקעה בניו מדיה הופכת להכרחית כאשר מבינים שיש יותר מ־3 מיליון גולשים באינטרנט בישראל, וכ־25% מהם (כולל כל המגזרים והגילים) השתתפו בשנתיים האחרונות בדיונים מקוונים בנושאים אקטואליים ויצרו קשר ישיר עם נציג פוליטי כשר בממשלה וחברי כנסת. המסקנות ברורות - הניו מדיה הופכת למלכת הבחירות. הנוכחות שם הכרחית ולפי התחזיות והנתונים לא רק בפרסומות ובמסרים פורמליים רגילים אלא בצורה שיטתית, ישירה, ומתמשכת.