"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אפקט סיום המלחמה: הנתונים מצביעים על צמיחה כלכלית - אבל יש כוכבית
מנתונים ראשונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי הצריכה הפרטית זינקה מאז סיום המלחמה ב-5% • כדי לא "להסתחרר" מהנתונים, צורפה מעין "אזהרה" • כל המספרים והמשמעויות
בנק ישראל. צילום: אורן בן חקון

אפקט סיום המלחמה: הנתונים מצביעים על צמיחה כלכלית - אבל יש כוכבית

מנתונים ראשונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי הצריכה הפרטית זינקה מאז סיום המלחמה ב-5% • כדי לא "להסתחרר" מהנתונים, צורפה מעין "אזהרה" • כל המספרים והמשמעויות

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מהנתונים שפורסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי ברבעון השלישי של השנה, צמחה הכלכלה המקומית ב-3%, מה שמשקף קצב צמיחה שנתי של לא פחות מ-12.4%.

התוצר העסקי, שמשקף את ההתאוששות של העסקים בישראל אחרי המלחמה עם איראן, צמח ברבעון השלישי של השנה ב-3.5% מה שמשקף קצב צמיחה שנתי של 14.9%. נתון משמעותי נוסף הוא ההשקעה בנכסים קבועים, כלומר כאלה שנמצאים כאן כדי להישאר ולייצר צמיחה ארוכת טווח. הנתון הזה משקף עלייה רבעונית של 8.2% מה שמראה על קצב צמיחה שנתי של 36.9%.

הצריכה הפרטית, שמהווה מנוע צמיחה משמעותי, זינקה ברבעון השלישי של השנה 5.3% וזה אומר זינוק בקצב שנתי של לא פחות מ-23% וזה נתון גבוה מאוד.

כדי לא "להסתחרר" מהנתונים, גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצרפת מעין "אזהרה" כשקוראים את הנתונים. המספרים הללו נמדדו החל מחודש יולי ועד לחודש ספטמבר (הרבעון השלישי של השנה) - התקופה שאחרי מבצע "עם כלביא" בואך סיום המלחמה - שהגיעה כמה ימים לאחר סיום הרבעון השלישי. אולם הערכות לגבי סיום המלחמה, היו כבר באוויר.

אם כן, אלו נתונים משקפים מצב בו אנשים יצאו משבועיים של הסתגפות בממ"דים ובמקלטים אחרי שנתיים קשוחות בלאו הכי ולכן ניתן היה להניח שהצמיחה תואץ, אם כי לא במספרים כאלה.

יש לציין כי באופן עקרוני הנחת העבודה של הכלכלנים, שנתמכת בהערכות של חברות דירוג האשראי, עבודות שבוצעו במשרד הכלכלן הראשי ובאופן ואף בבנק ישראל, מדברות על כך שהצמיחה בשנה הקרובה תואץ כסוג של התאוששות מהמלחמה אבל ההתאוששות הזו אינה משקפת את ביצועי הכלכלה הישראלית הצפויים לטווח של יותר משנה ולכן יש לראות את הדברים באספקלריה הנכונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו