הפרקליטות הגישה כתב אישום, מבלי שעיינה בחומרי החקירה

הפרקליטותהגישה כתב אישום כנגד נאשם בפדופיליה - מבלי שעיינה בעיקר חומרי החקירה הרלוונטים. לאחר ההגשה, היא ביקשה להשלים את החקרה, אך לא יידעה את סנגורי הנאשם.

מפרטי התלונה עולה כיהפרקליטותהגישה כתב אישום כנגד הנאשם בגין החזקת למעלה מ-3,500 סרטונים פדופיליים. אך בפועל, לא היו בידי הפרקליטות כל הקבצים הפדופיליים עליהם מבוסס כתב האישום, אלא 42 סרטונים בלבד.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כב' השופט (בדימוס) דוד רוזן, מתח ביקורת עלפרקליטותמחוז, וכתב בהחלטתו כי "בנסיבות דנן, לא בחנה הפרקליטות האם חומר הראיות הקיים בתיק מלמד על תשתית ראייתית מספקת להעמדת הנאשם לדין, כאשר במועד הגשת כתב האישום נמצא ברשותה מספר קטן מאוד של סרטונים פדופיליים, ביחס להיקף הסרטונים האסורים שהחזקתם יוחסה לנאשם, ורק בהם צפה הפרקליט שהכין את כתב האישום בתיק. מדובר בפגם חמור שאין להשלים עימו בשום פנים ואופן".

התנהלות הפרקליטות סיכלה את האפשרות לתגובת ההגנה

מהבדיקה של הנציבות עלה כי שלושה שבועות טרם תחילת שלב ההוכחות, פנתה הפרקליטות ליחידה החוקרת במשטרה על מנת לקבל את הקבצים החסרים, אולם אלה לא נמצאו בידה. משום כך, פנתה הפרקליטות לבית המשפט בבקשה שיאשר השלמת חקירה (צו חדירה למחשב והעתקה חוזרת של הקבצים הרלוונטיים). אולם הפרקליטות פנתה למותב אחר מזה שדן בתיק העיקרי.

"נוכח עיתוי הבקשה - היינו כשנתיים וארבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נגד הנאשם, תשעה חודשים לאחר שזה כפר בעובדות כתב האישום נגדו, וכשלושה שבועות (לפני) שעובר לדיון ההוכחות הראשון שהיה קבוע בתיק - ובעיקר לאור מטרתה - השלמת חומר חקירה שההגנה טרם עיינה בו - היה על הפרקליטות להביא את הבקשה בפני ההרכב שדן בתיק, ולא בפני מותב אקראי אחר", כתב הנציב רוזן, והוסיף, "התנהלות זו של הפרקליטות מנעה מביהמ"ש, המכיר את נסיבות התיק, לשקול את אישורה של הבקשה וכן סיכלה האפשרות לקבלת תגובה מטעם הסנגור".



בהתאם לסמכותו בחוק, המליץ הנציב למ"מ פרקליט המדינה לרענן את הנחיות פרקליט המדינה בפני הפרקליטים.