"ננקטה פרשנות יצירתית של תנאי המכרז לטובת בן־ארי"

פרשת הנכס של המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן־ארי: "המכרז המיוחדשאליו ניגשו בן־ארי ובן זוגה, הוכן ופורסם על ידי רמ"י ומשרד השיכון בעת שכיהנתי כמנכ"ל משרד השיכון", אומר בן־אליהו ל"ישראל היום".

שלמה בן־אליהו, שכיהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בתקופה שבה פורסם המכרז שבמסגרתו רכשו בן־ארי ובן זוגה את הדירה בראש העין, אומר כי "ננקטה פרשנות יצירתית" שלתנאי המכרז, לטובת בן־ארי. לדבריו, "התנאי במכרז היה חד וברור: הדירה תהא אך ורק למגורי חברי העמותה או בני משפחתם 'ולא למטרה אחרת'. כך נכתב, 'ולא למטרה אחרת'. 'הפרשנות היצירתית' שמעניקים כעת לניסוח מובהק וברור זה אינה במקומה".

לדברי בן־אליהו, אם יימצא כי בן־ארי ובן זוגה אכן הפרו את תנאי המכרז - עליהם להחזיר את סכום ההטבה שבה זכו: "ככלל איני דוגל בשיטה שהדין ייקוב את ההר בדמות ביטול העסקה, אך על המדינה לדרוש ממי שהפר את תנאי המכרז לקיים התחייבויותיו ולשלם לאוצר המדינה את גובה ההטבה שבמכרז".

כפי שחשפו אראל סג"ל ועקיבא ביגמן ב"ישראל היום" ביולי האחרון, בן־ארי ובן זוגה אביב שווקי עקפו לכאורה את תנאי המכרז של משרד השיכון ורמ"י, בכך שהשכירו את הנכס בראש העין - אף שהתחייבו כי הדירה שתירכש "תהיה למטרת מגוריו (ומגורי קרוביו) בלבד, ולא למטרה אחרת".

על פי תנאיו, המכרז היה סגור בפני משקיעים פרטיים, במטרה לתת עדיפות לתושבי ראש העין להתאגד ולהתמודד על מכרזים לבנייה בעיר מגוריהם. עוד עולה מחוברת המכרז שבני הזוג בן־ארי־שווקי נהנו מהטבות משמעותיות - דוגמת משך זמן ארוך פי שלושה לגיוס התשלום לרשות מקרקעי ישראל - מתוקף התאגדותם של הזוג במסגרת עמותת בנייה, להבדיל מקבלן, או יזם פרטי.

למרות זאת, בתגובתה הראשונית לפרסומים טענה עו"ד בן ארי כי "לא מדובר בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג והמשפחה" - כלומר, מבחינת המשנה לפרקליט המדינה, הנכס נרכש כהשקעה למטרות עסקיות, ולא לטובת מגורים של בני הזוג - לכאורה בניגוד לתנאי המכרז. בן־ארי ובעלה אף פיצלו את הנכס לשתי יחידות דיור - בקומת הקרקע ובמרתף - בניגוד לחוק, והשכירו את הדירות כמשקיעים. בן־ארי הודתה כי בדירה בוצעה עבירת בנייה, אך לדבריה לא היתה מודעת לכך בזמן אמת. המשנה לפרקליט המדינה נחקרה בעניין זה בעיריית ראש העין, בדומה לבעלה. כפי שחשפנו לאחרונה, עיריית ראש העין סגרה את התיק נגד בן־ארי בנימוק כי "המצב הוחזר לקדמותו".

בתגובתם לתקשורת, טענו ברמ"י כי אמנם "ייתכן כי השכרת הנכס אינה תואמת את המטרות הכלליות של העמותה כפי שבאות לידי ביטוי בתקנון העמותה, שאף צורף למכרז כנספח" - אולם הוסיפו כי "בהיעדר הוראה מפורשת בתנאי המכרז האוסרת מפורשות השכרת הנכס - אין ביכולתה של רמ"י להתערב בנושא זה".

כלומר, ברמ"י טוענים כי התנאי שלפיו הדירה היא אך ורק למגורי חברי העמותה וקרוביהם "ולא למטרה אחרת" - אינה מלמדת כי נאסר להשכיר את הנכס.

בן־אליהו, שכיהן כמנכ"ל משרד השיכון בשתי קדנציות נפרדות (1999-2001; 2015-2013) ועמד בראשות רמ"י ב־2001, חולק נחרצות על עמדת רמ"י: "מכרז זה מנוסח באופן חריג ממכרזים רגילים שמפרסם מינהל מקרקעי ישראל, בכך שחברי העמותה שזכו במכרז מתחייבים להשתמש בבית שבנו רק למגוריהם או למגורי בני משפחתם, ורק לאחר כמה שנים ממועד סיום בנייתו יורשו למכור אותו".

ממשרד השיכון, רמ"י ועו"ד בן־ארי לא נמסרה תגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו