"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביהמ"ש: "לברר את תביעות הקרקע של מפוני גוש קטיף"

תושבי גני טל תבעו היתר לבנות חממות בקרקע החלופית שהוקצתה להם • המדינה ביקשה לפסול את התביעה, אך השופטים דחו את הבקשה: "התנערות מהתחייבות"

,עודכן
פינוי גוש קטיף // צילום ארכיון: מירי צחי // פינוי גוש קטיף - ארכיון

בית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב את המדינה בבירור בקשת מפוני גוש קטיף לבנות חממות בקרקע שהוקצתה להם לאחר הפינוי. המפונים, תושבי גני טל לשעבר, פנו לבית המשפט בבקשה לקבל היתר לבנות חממות לגידולים חקלאיים בקרקע חלופית שהוקצתה להם.

לאחר שהקרקע הוקצתה התברר כי על פי תוכנית המתאר אי אפשר לבנות שם חממות. המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף, אבל בית המשפט דחה את הבקשה וחייב את המדינה לשלם לתובעים 5,000 שקלים, תוך שהוא פוסק כי יש לבחון את טענות העותרים לעומק.

אירוע לציון עשור לפינוי גוש קטיף וצפון השומרון

בכתב התביעה שהוגש נכתב, בין היתר, כי "שנים לאחר שנחתמו הסכמי החכירה ולאחר שהמשיבים השקיעו בהקמת משקיהם עשרות מיליוני שקלים - התקבלה תוכנית מפורטת שלפיה לאור קיומה של באר הסמוכה לקרקעות, אסור לבנות חממות או מבנים בקרקעות אלה ואין טעם בבקשה לקבלת היתר בנייה לגביהם".

לטענת המדינה, המפונים ידעו על אישור התוכנית עוד בשנת 2008, אז הגישו התנגדויות אליה. המדינה טוענת כי בהתנגדויותיהם נערך דיון ארוך וממצה עד שוועדת המשנה להתנגדויות דחתה את בקשתם.

עו"ד עישר // צילום: בר פינקלשטיין
עו"ד עישר // צילום: בר פינקלשטיין

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע גאולה לוין כתבה בהחלטתה, בין היתר, כי "הליך של סילוק תובענה על הסף הוא חריג וקיצוני, משום שהוא מונע מהצדדים לתביעה לברר את המחלוקות שבה לגופן... דומה כי המדינה אכן התקשרה עם המשיבים בהסכמי חכירה אשר בפועל אין בידם אפשרות לממש כרצונם".

עו"ד אילון עישר ממשרד סימון עישר דסקל ושות', המייצג את המפונים בתביעה, מסר: "בית המשפט דחה את ניסיון המדינה להתנער מהתחייבויותיה החוזיות, תוך שהוא מבהיר שלא תוכל לחמוק מהתחייבויותיה וחייב אותה בהוצאות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר