מתווה הקפסולות בעולם החרדי: כך ימנעו מהישיבות להיפתח בניגוד להנחיות

פרסום ראשון:במשרד הבריאות מגבשים בימים אלומתווהחזרה לישיבות החרדיות, בדגש על מתווה הקפסולות השנוי במחלוקת, שבמרכזו נמצאת האפשרות לחייב כל מוסד לימודים חרדי להצטרף לתוכנית או להסתכן באיבוד תקציבי ענק, מה שעלול לגרום לקריסתו.

ל"ישראל היום" נודע כי על פי התכנון, בניגוד ל"זמן" (תקופת הלימודים) הקודם, במשרד הבריאותמתכוונים הפעם לדאוג שישיבה שלא תפעל על פי המתווה לא תיפתח.

העבודה על המתווה שיאפשר את פתיחת המוסדות החרדיים נעשית במלא המרץ לקראת פתיחה אפשרית של הישיבות בשבועות הקרובים. אחראי התחום החרדי במשרד הבריאות, אלוף (במיל') רוני נומה, הבהיר במהלך תדרוך לכתבים חרדים שקיים לפני שבועיים כי אין בכוונתו לאפשר את פתיחת הישיבות ב-א' חשוון (19 באוקטובר) אם מוסדות הלימודים הכלליים לא ייפתחו, ואחת ההצעות שנמצאת על השולחן היא דחיית פתיחת ה"זמן" בשבועיים, לראשון בנובמבר. עם זאת, בצל הירידה בתחלואה, ישנה הבנה במשרד כי ייתכן שהמוסדות החרדיים ייפתחו במקביל לבתי הספר הכלליים כבר בשבוע הבא.

מאז תחילת משבר הקורונה, במשרד הבריאות נתקלו באתגרים לא פשוטים בכל הנוגע להכפפת מוסדות החינוך החרדיים להנחיות הקורונה. פעם אחר פעם קבעו במשרד הנחיות, שחלקים במגזר החרדי בחרו להתעלם מקיומן. כך, בסגר שהוטל על הערים החרדיות במהלך התקופה הקצרה שבה פעלה תוכנית הרמזור, המשיכו בביתר עילית לקיים את הלימודים כמעט ללא הפרעה.

על רקעמספר החולים הגדול במגזר החרדי, במשרד נחושים שלא לאפשר למתווה הקפסולות לקרוס כמו בתקופה הקודמת, ועל כן מגבשים הנחיות הדוקות שימנעו זליגה של חולים החוצה. כך, בניגוד לתקופה הקודמת של הלימודים, הפעם מתכוונים במשרד לחייב את כלל הישיבות להצטרף למתווה הקפסולות, זאת מתוך הבנה שהישיבות שאכן פעלו באופן מדויק ואחראי על פי המתווה נותרו ללא חולים כלל.

"אם בפעם שעברה היו ישיבות שקיבלו אישורים מתחת לשולחן וכדומה, הפעם השאיפה היא שישיבה שלא תפעל בתנאים של הקפסולות לא תיפתח", אמר ל"ישראל היום" גורם במשרד הבריאות. "התקווה היא שישיבה שלא תפעל על פי המתווה לא תקבל תקציבים, דבר שילחץ עליהם באופן מיטבי".

במשרד הבריאות מודעים היטב לכישלון מתווה הקפסולותולכך שאלפי בחורי ישיבה חלו, אך הם טוענים שהסיבה לכישלון הייתה חוסר משמעת מצד הישיבות, ולא המתווה עצמו. "הקפסולות עבדו בצורה חלקית כי רק בחלק מהישיבות הקפידו על ההנחיות. בישיבת חברון, למשל, לא הייתה התפרצות של הנגיף כי הם הקפידו על הנהלים בצורה מחמירה", אמר הגורם.

אתגר נוסף בתחום החינוכי שניצב בפני משרד הבריאות הוא לימודים במוסדות המקבילים לגנים ולבתי ספר – "חיידרים" ותלמודי תורה. האתגר במקומות הלאה גדול אף יותר מאשר בישיבות, מכיוון שהתלמידים הולכים לבית מדי יום ולא נותרים בפנימיות. במשרד בוחנים אפשרות לבצע את הלימודים בחלוקה של עשרה תלמידים לכל יום לימוד. המשמעות היא שבעוד עשרה ילדים לומדים בבית הספר, חבריהם לכיתה יישארו בבית וילמדו למחרת.

הבעיה בגישה הזו היא שייתכן שהעולם החרדי לא ייענה לה ויפר אותה. "זה לא כמו משרד החינוך שבה יש משמעת ברזל. ב'חיידר', שלא מחויב לאף אחד, ברגע שהרב יאמר שזה ביטול תורה, ההוראה של משרד הבריאות תיעלם", מודה הגורם. אפשרות נוספת שעולה כתוצאה מהאתגר היא לחלק כיתות לשני חצאים על מנת לאפשר לכלל התלמידים להגיע למוסד הלימודים בכל יום.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של משרד החינוך בכל הנוגע לחינוך החרדי הוא העובדה כי מדובר במוסדות שונים בתתי-מגזרים שונים, שלכל אחד מהם צריך להגיע בגישה שונה. בניגוד לציבור הכללי, שפועל באמצעות גוף אחד בלבד (מערכת החינוך), בעולם החרדי צריך לפנות לליטאים, לספרדים ולכל חסידות בנפרד. "גם אם יסכמו עם הליטאים שכל ישיבה שלא תצטרף למתווה לא תיפתח, החסידים יפתחו ולא ישאלו אף אחד. צריך לעבוד מול כל תת-מגזר במיקרו", סיכם הגורם.