האם הפרעות קשב וריכוז מהוות יתרון דווקא במאבק במגיפת הקורונה? מסתבר שכן: קבוצת חוקרים ישראלית מצאה קשר מפתיע בין אנשים עם הפרעות קשב וריכוז לבין סיכויי החלמה טובים יותר מקורונה.
החוקרים ניתחו נתונים ממוצעים מ-54 אזורים (50 מדינות וארבעה אזורי חסות) בארה"ב, ובדקו את הקשר בין שכיחות מספר המתמודדים עם הפרעות ADHD בקרב מבוגרים ביחס לאוכלוסייה של כל אחד מהאזורים, לבין מדדים של הידבקות, החלמה ותמותה מקורונה.
הממצאים הראו כי ההסתברות הצפויה להתאושש מהנגיף עולה מ-0.41% במדינות שבהן יש שכיחות נמוכה יחסית להפרעות קשב וריכוז (3%) עד ל-1.2% במדינות עם שכיחות גבוהה יחסית של הפרעת קשב וריכוז (13%).
בנוסף, בניגוד להגדרת ה-ADHD כגורם סיכון להידבקות בנגיף הקורונה במחקרים קודמים, לא נמצא במחקר הנוכחי קשר בין עלייה בשכיחות של ADHD באוכלוסייה האמריקאית להידבקות או תמותה מקורונה בהתחשב בנתוני האוכלוסייה בכל מדינה. הקשר היחיד שנמצא, אם כן, הוא בין הפרעות קשב וריכוז לבין החלמה מקורונה.
מה יכול להסביר ממצאים אלו? לטענת החוקרים, ייתכן כי הפרעות קשב וריכוז יכולים להעניק יתרון אבולוציוני נגד הקורונה, כפי שניתן לראות מנתוני ההחלמה במדינות אמריקאיות, וכפי שידוע מהספרות המחקרית בתחום ה- ADHD המתייחסת גם לתכונות חיוביות של הפרעת קשב וריכוז כגון יצירתיות, רמות אנרגיה גבוהות, יכולת יזמות ועוד.
כדי להבהיר את דבריהם, מביאים החוקרים לדוגמה את המחלה הגנטית אנמיה חרמשית. אנשים שקיבלו את הגן של אנמיה חרמשית משני הוריהם יסבלו ממחלה גנטית קשה במרוצת חייהם ותוחלת חייהם תתקצר, אולם הגן האמור יוצר עבורם יתרון גנטי ייחודי להתמודדות יעילה מול מחלה אחרת - המלריה, אחת המחלות הקטלניות ביותר כיום בעולם. בנוסף, קיים סיכוי של 50% שרק אחד מהוריהם הוא נשא של הגן, ובמקרה כזה צאצאיהם ייהנו מהיתרון של הגן – חיסון טבעי נגד מלריה – מבלי לשלם את המחיר של מחלה גנטית קשה.
"ההשערה שלנו היא שייתכן שאנשים המתמודדים עם הפרעת ADHD זכו מהטבע ליתרונות גנטיים להתמודד נגד נגיף הקורונה ולהחלים ממנו", מסביר ד"ר ארבל, המכהן כראש החוג לכלכלה באקדמית גליל מערבי. ד"ר פיאלקוף מהמכון ללימודים עירוניים ואזוריים מוסיף כי המחקר הראה קשר סטטיסטי מפתיע ברמת המדינה, "אותו ראוי לבחון יותר לעומק כדי לחדד את ההסברים הגנטיים או הפיזיולוגיים".
ממצאיהם של ד"ר יובל ארבל מהאקדמית גליל מערבי, ד"ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה וד"ר מרים קרנר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, פורסמו לאחרונה בכתב העת האקדמי "Journal of Attention Disorders".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו