"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שופטים פעלו להסיר פרסומים בעייתיים"

ב"הארץ" פורסם כי בתקופת כהונתו של נשיא העליון גרוניס החל לעבוד צוות שפעל להוריד מהרשת ביקורת על שופטים • הנהלת ביהמ"ש: "פרסומים ישנים"

,עודכן
צילום: הדס פרוש/פלאש 90 // נשיא העליון בדימוס גרוניס

"הארץ" פרסם הבוקר (שלישי) כי צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת ביקש מגוגל להסיר מתוצאות החיפוש פרסומים ביקורתיים של כלי תקשורת מרכזיים. הנהלת בתי המשפט לא טרחה לדווח למשרד המשפטים או לכנסת על פניות אלו.

על פי הפרסום של הכתב נטעאל בנדל, הצוות הוקם בתקופת נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס ונועד במקור לתת מענה לדיווחים מכפישים ברשת. כחלק מהאיומים בהם השתמשה הנהלת בתי המשפט, נמסרה התראה כי אם התוכן לא יימחק, יינקטו צעדים משפטיים כנגד המפרסמים. בסוף צריך לזכור שמי שידון בצעדים הללו הם השופטים, שעליהם או על חבריהם התפרסמו אותם ביקורות.

ב-2018 מסר המשנה ליועמ"ש רז נזרי כי ישנם קשיים משפטיים בהתנהלות הצוות. הוא הקפיא את עבודתו והורה לכנס ועדה משותפת לבית המשפט ומשרד המשפטים. בסיום עבודת הוועדה הוחלט להגביל את פעילות הצוות, כך שלא יפנה לאזרחים ולא ינהל מאגר מידע ובו שמותיהם של מי שפרסמו ביקורות כלפי שופטים.

אלא שכעת מתברר כי הנהלת בתי המשפט לא טרחה לדווח לוועדה על פעילותה באופן ישיר מול רשתות חברתיות כגון גוגל, פייסבוק וטוויטר וכלי תקשורת שונים על מנת שיסירו את אותם חומרים.

עוד פורסם כי פעילות הצוות הונחתה על ידי השופטים ולא על ידי ניטור עצמאי ושותף. בחלק מהמקרים מדובר בדיווחים עיתונאיים שאין בהם הסתה לאלימות או פגיעה בשופטים, לבד מביקורת עניינית.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מדובר בפרסומים ישנים מתקופה שקדמה לעדכונו של הנוהל על ידי הצוות המשותף, וכיום קשה להתחקות אחר הסיבות לבקשות ההסרה הספורות הללו. בשנים 2020-2019 לא היו פניות להסרת פרסומים עיתונאיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר