"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוזרי חינוך מועסקים ללא בדיקת עבר פלילי

מקומם: משרד החינוך יכניס לכיתות הלימוד אלפי עוזרי חינוך מבלי לבצע להם בדיקות עבר פלילי • במשרד טוענים: "הגיוס - בהתאם לחוק"

,עודכן
כתה בבית ספר יסודי בתל אביב // צילום: קוקו // כתה בבית ספר יסודי בתל אביב

בדיקות עבר פלילי מקלות למי שילמד את הילדים שלנו. העיריות, השלטון המקומי ומשרד החינוך יכניסו לכיתות הלימודאלפי עוזרי חינוך מבלי לבצע להם בדיקת עבר פלילי על אלימות, שימוש בסמים וניצול קטינים.

שנת הלימודים הנוכחיתתפתח בכיתות ג' ו- ד' בקפסולות של עד 18 תלמידים. לצורך זה גייס משרד החינוך למעלה מ6,000 עוזרי חינוך, שהם אנשים שנמצאו מתאימים מבחינת השכלתם והכשרתם לעבוד עם התלמידים.

עוזרי חינוך אלו צפויים להיות עם התלמידים חצי מזמן הלימודים ואילו ביתר הזמן התלמידים ילמדו עם המורים המקצועיים והמחנכים שלהם. אלא בניגוד לעובדי ההוראה שמועסקים על ידי משרד החינוך, עוזרי החינוך שגויסו על ידי הרשויות המקומיות לא עברו בדיקת רישום פלילי מקיפה. הגברים בקרב עוזרי החינוך נדרשו להציג העדר רישום עבירות מין ואילו הנשים כלל לא נדרשו להביא אישור שכזה.

שר החינוך גלנט על פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה // צילום: משרד החינוך

החלק המקומם הוא שברשויות המקומיות לא בדקו העדר תלונות, אישומים או רישומים פלילים אודות עבירות אלימות (גם לא כלפי קטינים), שימוש או החזקה של סמים וגם לא עבירות של ניצול קטינים או חסרי ישע. כלומר, אם עוזר או עוזרת חינוך הרימו יד ונהגו באלימות כלפי בן משפחה או חניך שלהם במסגרת אחרת – אף אחד, לא ההורים ולא ההנהלה ידע מזה – והוא יוכל להיכנס להיות עם הילדים בכיתה מאחורי הדלת הסגורה.

יש לציין כי החוק לא מתיר לבדוק או לבקש אישור של אי רישום פלילי מאף אחד, גברים או נשים – אלא רק העדר עבירות מין. אלא שבכל הנוגע להעסקת עובדי הוראה על ידי משרד החינוך החוק הוא אחר לגמרי. כאשר עובד הוראה מבקש להתקבל לעבודה במערכת החינוך מחויבים מנהל או מנהלת בית הספר לקבל אישור העסקה שלו מאגף לביטחון ממשרד החינוך – שם מבצעים לו בדיקת עבר פלילי מקיפה כדי לבדוק האם הוא כשיר לעבוד עם ילדים. אלא שבמקרה הזה, בחרו במשרד החינוך להעסיק את עוזרי החינוך דרך הרשויות המקומיות ולכן כך פתרו את עצמם מלעשות בדיקות עבר פלילי מקיפות לאלפי עובדים שיכנסו אל בתי הספר היסודיים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "גיוס עוזרי החינוך ומיונם נעשה בהתאם ובכפוף לכל כללי החוק והדין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר